עדשות מגע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:16, 21 ביוני 2018 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זוג עדשות מגע
הרכבת עדשת מגע

עדשות מגע הן צמד עדשות, שכל אחת מהן מונחת ישירות על גבי קרנית העין. עדשות מגע מיועדות לתיקון הראייה כתחליף להרכבת משקפי ראייה או לשם יופי - כדי לשוות לקשתית צבע שונה מצבעה הטבעי.

עדשות מגע ממלאות בדרך כלל תפקיד זהה לזה של משקפיים בתיקון ראייה, אולם יתרונן בכך שהן קלות משקל וכמעט בלתי נראות. עדשות קוסמטיות הן בעלות נוכחות ברורה בתוך העין ומטרתן שינוי מראה העין.

אנשים בוחרים להשתמש בעדשות מגע מסיבות שונות. חלקם מעדיפים את מראה העדשות על פני הרכבת משקפיים. עדשות אינן צוברות אדים, הן מספקות נוחות רבה במהלך פעילויות ספורטיביות ומאפשרות שדה ראייה רחב יותר מאשר משקפיים. בנוסף, יש מספר ליקויי ראייה, כגון קרטוקונוס, אשר אינם ניתנים לתיקון מלא בעזרת משקפיים בלבד.

סוגי עדשות מגע

קיימים מספר סוגי עדשות מגע: עדשות מגע קשות (עשויות זכוכית שניתן להשתמש בהן למשך שנים עד סדיקה או שבירה של העדשה) ועדשות מגע רכות (עשויות מפלסטיק ותקפות למשך זמן של בין יום לשנה). קיימות גם עדשות מגע צבעוניות שנועדות להקנות לקשתית צבע שונה.

סיווג לפי ייעוד

עדשות מגע מתקנות ראייה - עדשות אלה מיועדות לשיפור הראייה. אצל אנשים רבים, קיים חוסר התאמה בין יכולת השתברות קרני האור בעין לבין אורך העין, דבר המוביל לראייה לא תקינה. עדשת המגע במקרה זה מנטרלת את חוסר ההתאמה ומאפשרת מיקוד נכון של האור ברשתית. מצבים רפואיים הניתנים לתיקון בצורה זו כוללים קוצר ראייה (מיופיה), רוחק ראייה, אסטיגמציה ופרסביופיה.

בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת באורתוקרטולוגיה, תיקון קוצר ראייה על ידי הרכבת עדשות במשך הלילה, אשר משנות בהדרגה את צורת הקרנית ומבטלות את הצורך בתיקון הראייה במשך היום. ישנם אף סוגים מסוימים של עיוורון צבעים אשר ניתנים לתיקון בעזרת עדשות בגוונים מסוימים.

עדשות מגע קוסמטיות - עדשות אלה מיועדות לשינוי המראה החיצוני של העיניים. חלקן גם משמשות לתיקון ראייה, אולם במקרים אחרים יכול לחול שיבוש כלשהו בראייה כגון טשטוש כתוצאה מהצבע או הדוגמה של העדשה. חלק מהעדשות הקוסמטיות נועדו לחפות על פגם רפואי כלשהו המשנה את צורת האישון.

עדשות מגע טיפוליות - עדשות שייעודן הוא הגנה על הקרנית לאחר פציעה או פגיעה.

סיווג לפי תקופת שימוש

עדשות מגע רכות מקלות על הסתגלות העין לעדשה ומאפשרות מעבר חלקי של חמצן דרך העדשה, שכן הן ספוגות בנוזלים. כיום ישנם עדשות המיוצרות עם שילוב הידרוג'ל וסיליקון, על מנת להגביר עוד יותר את מעבר החמצן דרך העדשה לעין, וכך לאפשר הרכבה ארוכה יותר באופן שהעין לא תפגע ותתייבש. את מרבית סוגי העדשות, למעט עדשות ההידרוג'ל סיליקון יש להסיר בזמן השינה.

העדשות הרכות מסווגות לרוב על פי תדירות ההחלפה שלהן: עדשות רכות חד-פעמיות מרכיבים פעם אחת בלבד, ולאחר מכן יש לזרוק אותן. עדשות אלה מתאימות לאנשים עם נטייה לאלרגיות, שכן הן מונעות הצטברות של אנטיגנים וחלבונים על גבי העדשה. עדשות אלו אינן דורשות תחזוקה כגון ניקוי ושימוש בתמיסה לפירוק חלבונים, ולכן הן נוחות יותר לשימוש. גם אנשים שאינם משתמשים בקביעות בעדשות יכולים למצוא את העדשות החד-פעמיות כפתרון יעיל. עם זאת, לרוב מחירן המצטבר של העדשות החד-פעמיות גבוה יותר. השימוש בעדשות מגע יומיות יוצר פחות בעיות ראייה וזיהומים מאשר עדשות לשימוש רב-פעמי. כיום משווקות עדשות יומיות כמעט בכל מרשם, גם במרשמים עם צילינדר לתיקון אסטיגמציה. העדשות הרכות הרב פעמיות הנפוצות יותר הן להרכבה במשך שבועיים או חודש. עדשות לשימוש של שלושה חודשים או שנה עמידות יותר, אך זמן השימוש הקצר יותר של השבועיות והחודשיות מאפשר עדשה דקה יותר ומונע הצטברות משקעים.

עדשות מגע קשות אינן מכילות נוזלים והן עמידות יותר ויכולות לשמש עד שנתיים-שלוש. העדשות הקשות המודרניות עבירות לחמצן ולכן מכונות "נושמות". כמו כן הן נוטות לצבור פחות לכלוך וחיידקים. כיום השימוש בהן נפוץ פחות מהעדשות הרכות, אף שהן מתאימות לסובלים מתופעות כמו אסטיגמציה וקרטוקונוס.[1]

מגבלות על מכירה

במדינות שונות נקבעו כללים שונים על מכירת עדשות מגע. בישראל, החוק לא קבע כללים מיוחדים על מכירת עדשות מגע, וכל עסק בעל רישיון עסק המתיר למכור אביזרים ומכשירים רפואיים היה רשאי למכור עדשות מגע, ללא בדיקת אופטומוטריסט או מרשם. בעקבות עתירה לבג"ץ של חברת אופטיקנה שבקשה להגביל מכירת עדשות מגע, הודיע משרד הבריאות בשנת 2005 שבכוונתו להגביל מכירת עדשות מגע בחוק[2]. בשנת 2016 הודיע משרד הבריאות שבכוונתו לקדם חוק שידרוש מכירת עדשות מגע רק על פי מרשם, הגם שהמרשם לא יוגבל בזמן לבגירים, כך שכל עוד מספר העדשה לא משתנה לא תהיה חובה לבדיקה חוזרת של אופטומטריסט[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על עדשות קשות באתר שירותי בריאות כללית
  2. ^ בג"ץ 2621/05
  3. ^ בג"ץ 2952/14

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0