עובד יחזקאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:52, 20 באוגוסט 2018 מאת נער שוליים (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת תורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עובד יחזקאל
עובד יחזקאל
לידה 28 במרץ 1965 (גיל: 59)

עובדיה (עובֵד) יחזקאל (נולד ב-28 במרץ 1965) הוא יועץ אסטרטגי, מזכיר הממשלה בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה.

ביוגרפיה

יחזקאל נולד ברמלה, ובה גדל והתחנך. הוא למד בבית הספר היסודי "אחווה" ממלכתי ב', בבית הספר התיכון האזורי רמלה-לוד. בשנת 1984 התגייס לצה"ל, ואת שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200 בשורה של תפקידי מודיעין, פיקוד והדרכה[1]. בשנת 1988 השתחרר משירות חובה בדרגת סגן, והחל בלימודים לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם השלים בשנת 1991. בתום שנת לימודיו הראשונה הצטרף לתא הסטודנטים "גלעד" המזוהה עם מפלגת הליכוד, ואף כיהן במספר תפקידים התנדבותיים ונבחרים במסגרת אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, בהם נציג חוג במועצת הסטודנטים, כתב בעיתון הסטודנטים "פי האתון", דובר וסגן יושב ראש האגודה, וחבר דירקטוריון בהוצאת הספרים "אקדמון", שהייתה באותה העת בבעלות חלקית של אגודת הסטודנטים. במקביל ללימודיו החל ב-1989 לעבוד בעיריית ירושלים כעוזרו של סגן ראש העירייה מוריס רג'ואן, תפקיד אותו מילא עד שנת 1993.

קריירה

במהלך 1993 חבר לחבר הכנסת אהוד אולמרט, שהחליט להתמודד לראשות עיריית ירושלים, ולאחר הבחירות מונה, בגיל 28, לעוזרו של ראש העירייה אולמרט, ומילא את התפקיד במשך עשר שנים. במסגרת תפקיד זה כיהן במספר דירקטוריונים של תאגידים עירוניים וחברות בנות של העירייה, דוגמת החברה לפיתוח מזרח ירושלים, חברת הגיחון, ועדת ההנצחה העירונית וחברת החשמל המזרח ירושלמית. במקביל לעבודתו בעירייה לימד היסטוריה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה.

בשנת 2003, לאחר כינון ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשותו של אריאל שרון, החל יחזקאל לשמש כיועצו של השר אולמרט במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. במסגרת תפקידו זה כיהן כחבר בוועדת גדיש לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, עסק במשא ומתן להסדר החדש שבין מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל, כיהן כחבר דירקטוריון במכון היצוא, והיה מעורב במהלכים להקמת רשות הדואר במתכונתה החדשה כדואר ישראל.

ב-5 בינואר 2006, לאחר שנבצר מראש הממשלה שרון למלא את תפקידו, ליווה יחזקאל את אהוד אולמרט בתפקידו כראש הממשלה הזמני עד לבחירות. במאי 2006, עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושתיים ובחירתו של אהוד אולמרט לראש ממשלת ישראל, מונה יחזקאל לשמש כמשנה לראש הסגל יורם טורבוביץ'.

ב-18 ביולי 2007, לאחר פרישתו של ישראל מימון מתפקיד מזכיר הממשלה, מונה יחזקאל למזכיר הממשלה ה-16, וכיהן בתפקיד עד להתפטרותו של אולמרט באפריל 2009. בתפקידו זה הנהיג שורה של שינויים בעבודת הממשלה ועיגן מספר נהלים מחייבים בתקנות הממשלה, בהם "עקרונות ונהלים להשתתפותם של מי שאינם שרים בישיבות הממשלה", החזרת נוהל חותם המדינה למסמכי ממשלה, נוהלי סקירות לפני הממשלה, שינויים בתקנון לעבודת הממשלה לגבי האופן שבו מגישים הצעות החלטה לממשלה ולוועדותיה – כך שההצעות יחויבו במתן מועד לביצוע ועלות תקציבית, ביטול האפשרות להצבעה בפתקי הצבעה ונוהל חילופי שרים בממשלה. מעבר לנהלים אלו הוחל נוהל חובת התייצבות של עובדי הרשות המבצעת בפני ועדות הכנסת, שגובש בשיתוף עם מזכיר הכנסת ונציב שירות המדינה. בתחילת 2009 הגיש במשותף עם מזכיר הכנסת אייל ינון המלצות לייעול הליך החקיקה ויחסי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת[2], ועיגן לראשונה בישראל ספר חילופי שלטון, המסדיר את הליך חפיפת שרים במצב של חילופי שלטון[3].

במהלך כהונתו כמזכיר הממשלה פורסם על ידי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס דו"ח על "פרשת מרכז ההשקעות", שבו נקשר גם שמו. יחזקאל נחקר במשטרה על חלקו בפרשה זו, וכן על חלקו ב"פרשת המינויים הפוליטיים" ברשות לעסקים קטנים ובגופים אחרים, אך פרקליטות המדינה החליטה שלא להגיש נגדו כתב אישום[4].

במקביל לעבודתו, המשיך לשרת במילואים ביחידה 8200, עד לשחרורו בשנת 2003 בדרגת סגן אלוף. בשנת 2002 קיבל אות הצטיינות יתרה ממפקד היחידה, על פרויקט שכלל שכלול מערך הכשרת סגלי הקצונה המופקדים על ההכשרות המקצועיות של חיילי היחידה.

לאחר סיום כהונתו כמזכיר הממשלה, החל לעסוק בייעוץ אסטרטגי, והקים לצורך כך את חברת "ת.א.ר.א"., המתמחה בניהול משברים, משאים ומתנים וייעוץ רגולטורי.

יחזקאל תומך בשינוי שיטת הממשל בישראל ומפרסם מאמרים בנושא[5][6]. הוא נמנה עם מקימי "הפורום הישראלי לאורח חיים בריא".

חייו האישיים

יחזקאל נשוי מאז 1991 לעידית, ולהם ארבעה ילדים. הם מתגוררים בכפר דניאל. משנת 2009 יחזקאל משמש בהתנדבות כיו"ר המוזיאון העירוני ברמלה.

קישורים חיצוניים

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0