עיירת פיתוח
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
עיירת פיתוח היא אחת מקבוצת עיירות וערים שנבנו בישראל באזורי הפריפריה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לפזר את האוכלוסייה בכל רחבי ישראל. רוב עיירות הפיתוח נבנו בגליל ובנגב - אזורים דלילי אוכלוסייה לעומת אזור המרכז הצפוף וירושלים הגדולה.
רקע
הסיבות להקמת עיירות הפיתוח:
1. צורך כלכלי - בתקופה בה החלה הקמת העיירות, עם קום המדינה, הייתה אוכלוסיית ישראל מפוזרת בצורה "לא בריאה". רוב התושבים התרכזו בערים הגדולות במרכז ומיעוטם בהתיישבות כפרית בפריפריה והקשר הכלכלי בין השניים נוהל על ידי תובלה יבשתית. כדי לייעל את המנגנון, ובהשראת תאורטיקנים גרמניים שדגלו בריבוד המבנה היישובי, עיירות הפיתוח נועדו בראש ובראשונה לשמש כמרכזי שירותים וסחר, וכעין "מתווכים" בין הפריפריה למרכז. כח האדם שמספקות עיירות הפיתוח מועיל לחקלאות (יעד מרכזי בעיני המדינה באותן שנים), ובנוסף, ניתן להשתמש בו לניצול מחצבים וחומרי גלם (בעיקר בנגב), ולתיירות ונופש (בעיקר בצפון).
2. צורך ביטחוני - שמירה על הגבולות באמצעות מוקדי התיישבות. נובע מתפיסת "ההגנה המרחבית" ששלטה אז, ומצדדת בגיוס מהיר של האוכלוסייה המקומית כדי להגן על סביבתה, וכן מהפחד מפני פגיעה משמעותית אפשרית בהפצצות על ריכוזי אוכלוסייה צפופים[דרוש מקור].
3. תאוריית מלתוס - פיזור אוכלוסייה מקטין סכנות שמקורן בפיצוץ אוכלוסין בגושים הצפופים כגון: דוחק ומחסור, עומס יתר על נתיבי תנועה, סכנות אפידמיולוגיות, לחצים חברתיים, לחצים כלכליים (אינפלציה, עליית מחירי קרקעות) ועוד.
4. אוכלוסייה זמינה לצורך הפרויקט - גל העלייה של שנות החמישים סיפק מלאי זמין של אזרחים נטולי מידע ואוריינטציה מספקים ביחס לאופציות ההתיישבותיות, ושבשל כך, קל היה לנתבם לאותן עיירות חדשות, לעיתים בהליכי הקמה חלקיים בלבד של תשתיות, ובאזורי שממה.
היסטוריה
עיירות הפיתוח הוקמו ביוזמת הממשלה על ידי גרעין משפחות שיישב בתחילה את היישוב. עיירות הפיתוח הוקמו על מנת לאכלס בהן מספר תושבים קטן בהתחלה, ובהמשך להגדיל אותן לערים גדולות. בגלל סיבה זו, במטרה להפוך את העיירה לעיר גדולה, נקבע לערים אלו שטח שיפוט גדול מאוד, לחלק מהן אף יותר משטח השיפוט של תל אביב (55,000 דונם).
עיירת הפיתוח הראשונה שנבנתה הייתה בית שמש שהוקמה בשנת 1950 במרחק של 20 ק"מ מירושלים. עיירות פיתוח אחרות כמו קריית שמונה, אור יהודה ושדרות הוקמו באזורים בהם היו לפני כן מעברות. עיירות הפיתוח יושבו בתחילה בעיקר על ידי עולים חדשים ממדינות ערב כמו מרוקו ותוניסיה.
לאורך השנים גדלו עיירות הפיתוח ורובן קיבל מעמד מוניציפלי של עיר, דוגמת כרמיאל וקריית שמונה. במהלך שנות התשעים, בעקבות גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, נוסף לאוכלוסיית עיירות הפיתוח מספר משמעותי של עולים חדשים מברית המועצות לשעבר.
ערד שהוקמה בשנת 1960 וכרמיאל שהוקמה בשנת 1964 היו עיירות הפיתוח האחרונות שהוקמו, ובהקמתן נעשה ניסיון ליישם את הלקחים שנלמדו מהקמתן של עיירות הפיתוח בשנות ה-50.[1]
על אף שהעסקים והמפעלים אשר הוקמו באזור עיירות הפיתוח היו זכאים להטבות מס וסובסידיות אחרות, רוב עיירות הפיתוח לא הצליחו מבחינה כלכלית, ולעיתים קרובות נחשבות ליישובים היהודיים מהעניים ביותר בישראל. יוצאת דופן בולטת לתופעה זאת היא ערד.
מפעל עיירות הפיתוח בישראל זכה בשנת 1984 (תשמ"ד) בפרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה[2].
חוק ערי ואזורי פיתוח
בשנת 1988 אישרה הכנסת את חוק ערי ואזורי פיתוח בהתאם להצעת חברי הכנסת דוד מגן ויצחק פרץ. מטרת החוק מוצגת בסעיף הראשון שלו: "מטרת חוק זה היא לעודד התיישבות, פיתוח וקידום חברתי וכלכלי של ערי ואזורי הפיתוח ושל תושביהן". החוק מקנה שלל הטבות והקלות לתושבי ערי הפיתוח (כהגדרתן בחוק זה), אך הוא לא הופעל מעולם, משום שהממשלה מבקשת בחוק ההסדרים לדחות את כניסתו לתוקף, והכנסת נענית לבקשתה. בהתאם לדחייה האחרונה, החוק היה אמור להיכנס לתוקף בינואר 2008[3]. החוק בוטל בסעיף 161 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט - 2009[4].
עיירות הפיתוח
|
מרכז |
הגליל |
הנגב |
לקריאה נוספת
- עיירות הפיתוח (מאמרים), סדרת עידן 24, צמרת, חלמיש, מאיר-גליצנשטיין. הוצאת יד יצחק בן צבי, תשס"ט 2009.
- אלישע אפרת, עיירות הפיתוח בישראל - עבר או עתיד, הוצאת אחיאסף.
- אהרון (אהרל'ה) כהן, תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות, ספריית בית אל, 2016.
קישורים חיצוניים
- ערי פיתוח בעשור הראשון (מפה), באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
נירית אנדרמן, גזענות, סחיטה ואיומים: כך אולצו המרוקאים להתיישב בעיירות הפיתוח, באתר הארץ, 11 במאי 2017 - על הסרט התיעודי "סאלח, פה זה ארץ ישראל"
הערות שוליים
- ^ עורכים: צבי צמרת, אביבה חלמיש, אסתר מאיר-גליצנשטיין, אלישע אפרת, עיירות הפיתוח בישראל, עיירות הפיתוח, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2009, עמ' 55, מסת"ב 9789652172983
- ^ גף פרסי ישראל במשרד החינוך, פרסי ישראל לשנת תשמ"ד
- ^ הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית התשס"ז 2007
- ^ ס"ח 2203, התשס"ט, עמ' 157, בעמ' 263
