עיריית ירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית ירושלים בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. עם זאת, מעמדה המיוחד של ירושלים ומאפייניה כבירת מדינת ישראל ומושב מוסדות השלטון, כעיר מקודשת ליהדות, נצרות ואסלאם, כמוקד של סכסוך בינלאומי ומתיחויות מדיניות, וככרך בעל הרכב דמוגרפי סבוך ומפולג במיוחד – מציבים בפני עיריית ירושלים אתגרים נוספים שאין דומה להם כמעט בערים אחרות.

החל משנת 2018 מכהן בראשות עיריית ירושלים משה ליאון.

סמל עיריית ירושלים
בנייני העירייה מכיוון החומות

היסטוריה

התקופה העות'מאנית

ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית

עד אמצע המאה ה-19 לא היה בירושלים גוף מוניציפלי עירוני. בעיר פעלה רק "מג'אלי אל אדארה" – מועצה מנהלתית מחוזית – הדרגה השנייה של הממשל המקומי העות'מאני (דרגה אחת מתחת למועצת הפלך – ה"מג'אלי עומומייה"). עבודות הבנייה בעיר נוהלו על יד מועצת הפלך ולרוב אף בהוראה ישירה של השלטון המרכזי העות'מאני. באמצע המאה ה-19 הוקמה בעיר, בהשפעת תפיסת השלטון המקומי הצרפתית ה"מג'אליס בלדיאת" – מועצת העיר. למעשה, עיריית ירושלים הייתה אחת העיריות הראשונות שקמו באימפריה העות'מאנית.[1] העירייה הוקמה בשנת 1867, ובראשה עמד רפדולו אסתריאדי אפנדי, המתורגמן של מושל ירושלים. מועצת העיר התכנסה בבית הסראייה (שנבנה בשנת 1388), המצוי ברחוב עקבת א-תכייה, בסמוך לכניסה להר הבית.

על פי השיטה העות'מאנית, נהוג היה למסור את משרות השלטון המקומי לבני משפחות מן האליטות המקומיות, שנודעו כמכובדות ובעלות השפעה, ועם זאת נאמנות לשלטון האימפריה. בין אלה בירושלים נמנו המשפחות ח'אלידי, חוסייני, נשאשיבי, נוסייבה ואחרות, ואלה ישבו במועצת העיר ובראשה.

בתקופה זו גבר העניין הבינלאומי בירושלים מצד מעצמות אירופה, שחפצו לחזק את השפעתם הפוליטית והדתית בעיר, והעיר פרצה את גבולותיה דאז – חומות העיר העתיקה, תוך בנייה של מוסדות דת מסיביים ושכונות מגורים מחוץ לחומות. עיריית ירושלים לא הרבתה להתערב בנעשה מחוץ לחומות העיר, והבנייה שם נעשתה ביוזמות פרטיות וללא הכוונה או תוכנית אב מוסדרת מצד השלטון המקומי.

אוכלוסיית העיר גדלה מכ-2,000 תושבים בראשית המאה ה-19 ל-45,000 תושבים בסופה. התפתחות העיר, גידול שטחיה והגידול במספר תושביה הביאו את העירייה להרחיב את פעילותה. בניין הסראייה לא הספיק למשרדי העירייה, והיא עברה בשנת 1896 לבניין שנבנה לצורך זה בפינת הרחובות ממילא ויפו,[2] צמוד לחומת העיר אך מחוצה לה. במבנה העירייה, שהיה מול מלון פאסט, היו חנויות בקומתו הראשונה, ודירות מגורים בקומתו העליונה. רק קומה אחת שימשה את העירייה, ובה שכנו מועצת העיר, המחלקה הטכנית להנדסה ומחלקת הניקיון.[3]

תקופת המנדט הבריטי

תחילת השלטון הבריטי בארץ ישראל היוותה שינוי משמעותי במעמדה של ירושלים. מעיר ספר הפכה העיר, לראשונה מאז נפילתה של ממלכת ירושלים הצלבנית, לעיר בירה. בנוסף, הביאו הבריטים לעיר נורמות מערביות של שלטון מקומי וניהול עירוני. צעדם הראשון של הבריטים בתחום זה היה לפזר את מועצת העיר העות'מאנית (בה היו 20 חברים, מהם רק שני נוצרים ויהודי אחד), ולמנות מועצה עירונית ובה שישה חברים (שני נוצרים, שני מוסלמים ושני יהודים).

כראש העיר מונה מוסא כאט'ם אל-חוסייני ב-1918, אך הוא הודח שנתיים מאוחר יותר בגלל מעורבותו בהפגנות של מאורעות תר"פ. ביוני 1920 מונתה עירייה חדשה של ששה חברים. לראש העיר מונה ראע'ב נשאשיבי הנוח יותר לשלטונות ולסגנו נתמנה דוד ילין.[4] עם התבססות המנדט הבריטי נתפתחה מסורת דמוקרטית יותר של בחירות לראשות העירייה ולמועצתה. בשנת 1927 התקיים מפקד לקראת הבחירות. בעלי זכות הבחירה היו משלמי מסי העירייה או מס ורקו[דרושה הבהרה] אשר היו אזרחים ארץ ישראליים. מפאת האחוז הגבוה של נתיני חוץ בקרב היהודים, בגלל הוצאת חלק מהשכונות היהודיות מחוץ לתחומי העיר, ולטענת היהודים בגלל אי הקפדה עם הלא יהודים על תשלום מיסים, ירד משקלם של היהודים במפקד ונרשמו כ-1300 יהודים, כ-1600 מוסלמים וכ-1000 נוצרים.[5] בעקבות זאת, הוקצו למוסלמים 5 מקומות, ליהודים 4 ולנוצרים 3. בקרב היהודים הושגה הסכמה על רשימה אחת של ארבעה נציגים: יצחק בן-צבי, חיים סלומון, יצחק שמעיה אלישר ואליהו שמאע, נציג אגודת ישראל. בקרב הנוצרים והמוסלמים הוגשו מספר רשימות והתקיימו בחירות,[6] בהן הכריעו היהודים בעד נציגים נוצרים ומוסלמים מתונים, בעיקר אנשיו של נשאשיבי.[7] מתוך שמונה נציגי הערבים, ששה היו תומכי נשאשיבי: 3 מוסלמים ו-3 נוצרים.[8] בשנת 1930 התפטרו הנציגים היהודים מהעירייה לאחר שהרגישו שאין להם כל השפעה על העירייה.[9] בראשית 1932 הועלתה הצעה לחלוקת העיר ל-4 אזורים בעלי עיריות נפרדות שתשלחנה נציגים לעירייה העליונה המשותפת.[10]

בשנת 1934 התקיימו בחירות בשנית. הפעם העיר חולקה ל-12 אזורים: 4 אזורים מוסלמיים, 2 נוצריים ו-6 יהודיים.[11] ראע'ב נשאשיבי הפסיד באזור הבחירה שלו לד"ר חוסיין אל-ח'אלידי.[12] לאחר שערעורים על הבחירות נדחו, מונה חוסיין אל-ח'אלידי לראש העיר ודניאל אוסטר לסגנו, על ידי השלטונות הבריטיים.[13]

בעקבות גירושו של חוסיין אל-ח'אלידי בספטמבר 1937, יחד עם שאר חברי הוועד הערבי העליון, כיהן דניאל אוסטר כממלא מקום ראש העיר ולראשונה כיהן ראש עיר יהודי בפועל בירושלים. לאחר כשנה, בה לא נמצא מחליף מוסלמי לראש העיר, בגלל סירוב הערבים למנות מחליף לח'אלידי שגורש,[14] צורף מוסטפא אל-ח'אלידי למועצת העיר ומונה לראש העיר בידי השלטונות. עם מותו, באוגוסט 1944 כיהן אוסטר שוב כממלא מקום ראש העיר. במרץ 1945 הודיעו שלטונות המנדט על צירוף שני נציגים בריטים למועצת העיר ועל ההחלטה לקיים רוטציה בתפקיד ראש העיר בין נציגים מוסלמים, יהודים ונוצרים, שכל אחד יכהן שנה.[15] אולם לאחר שלא הושגה הסכמה בין הצדדים על מימוש ההצעה פיזרו הבריטים ביולי 1945 את מועצת העירייה ומינו הנהלה בריטית.[16]

בית העירייה בתקופת המנדט הבריטי (1945)

בתקופת המנדט התרחבו מאוד תחומי השפעתה ושטחי שלטונה של עיריית ירושלים, בעיר שהתרחבה מאוד ושהפכה למרכז השלטון של ארץ ישראל. עיריית ירושלים נאלצה להתמודד עם הפיכתה של העיר מיישוב לבנטיני מוזנח ונחשל לכרך סואן, ולהנהיג בו סטנדרטים אירופיים של תשתיות, אספקת מים, מערך כבישים ורחובות, טיפוח נוי, תברואה ושירותים לתושבים. בתקופה זו כבר התבסס מרכז הכובד של העיר בעיר החדשה שמחוץ לחומות, והונהגו תוכניות מוסדרות לבינויה ולהתפתחותה העתידית, בהשראה בריטית. הבריטים הנהיגו מערכת שלטון מקומי מוסדרת, שכללה מחלקות מקצועיות לטיפול בעניינים המוניציפליים השוטפים. כן נתנה העירייה את דעתה לסוגיות של שימור מורשתה ההיסטורית של העיר ומרכזיותה הרוחנית והדתית, תוך שילובן בהתפתחותה המודרנית.

בשנת 1930 הונחה אבן הפינה לבניין הייעודי הראשון שנבנה כמשכן הקבע של עיריית ירושלים, הוא בניין העירייה ההיסטורי בכיכר צה"ל של היום. הבניין אוכלס במשרדי העירייה ומועצתה ב-1932, ושימש כמשכנה של עיריית ירושלים למשך ששת העשורים הבאים.

תקופת העיר החצויה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ירושלים החצויה

בעקבות מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל נחצתה ירושלים לשניים, כאשר חלקה המערבי של העיר החדשה בתחום מדינת ישראל, בעוד העיר העתיקה וחלקיה המזרחיים של העיר החדשה בתחום ממלכת ירדן, וגבול בינלאומי חוצץ ביניהן. מטבע הדברים, נתפצלה עיריית ירושלים לשתי רשויות מוניציפליות נפרדות שאין כל קשר ביניהן בהיותן משתייכות לשתי ישויות מדיניות עוינות זו לזו.

ירושלים המזרחית התפתחה כעיר שהייתה אמנם עיר ספר בשולי הממלכה הירדנית, אך בו בזמן עיר מחוז מרכזית לתושבי הגדה המערבית. היות שבית העירייה המנדטורי נותר בצד הישראלי של הקו העירוני, התמקמה עיריית מזרח ירושלים הירדנית בבניין ברובע הנוצרי של העיר העתיקה.

במקביל, המשיכה ירושלים המערבית את התפתחותה כבירת מדינת ישראל, הוקמו בה מוסדות השלטון של המדינה הצעירה, ואוכלוסייתה תוגברה בגלי עלייה יהודית. שטחי כפרים ערביים בסביבתה שננטשו מתושביהם במלחמת העצמאות סופחו לשטחה המוניציפלי, ושכונות חדשות רבות צמחו בה. העירייה נדרשה לתת מענה בדמות שירותים ותשתיות לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, שהייתה בחלקה דלת אמצעים ומרוחקת מלב היישוב היהודי במרכז הארץ.

בצעד אמיץ החליטה עיריית ירושלים שבית העירייה ימשיך למלא את תפקידו כמושב ראש העיר ומועצת העיר, חרף מיקומו הרגיש והמסוכן על קו הגבול. אך הבניין היה צר מלהכיל את כל מחלקות ואגפי העירייה ההולכת וגדלה, ואלה נתפשטו לאורך השנים הבאות אל בנייני משרדים רבים ברחבי העיר, דבר שהיקשה על אספקה יעילה של שירותים לתושבי העיר; בשיאו של התהליך, לקראת שנות ה-90, היו פזורות מחלקות העירייה ושלוחותיה על פני 36 אתרים שונים בעיר. רעיונות שונים עלו לשיכון מחלקות העירייה. בשנת 1957 דובר על רכישת מלון המלכים לצורך שיכון משרדי העירייה,[17] אך הדבר לא יצא אל הפועל. בשנת 1962 בקשה העירייה לבנות את משכן העירייה בקריית הממשלה אך נתקלה בהתנגדות מצד ועדת הקריה.[18] בעקבות זאת, רכשה העירייה את המגרש מול היכל שלמה, שבין מרכז אמיר ובית סולל בונה בירושלים לצורך בניית העירייה.[19]

בשנת 1956 הצטרפה עיריית ירושלים, יחד עם עיריות תל אביב וחיפה, ל"חבר הרשויות המקומיות", שבזאת שינה את שמו למרכז השלטון המקומי בישראל.

אחת הסמטאות בקריית עיריית ירושלים, כיכר ספרא

בשנת 1965 נבחר לראשות העיר טדי קולק, שעתיד למלא תפקיד זה למשך 28 השנים הבאות, ולהיות אחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר לתולדותיה. עיקר פועלו של קולק בא לידי ביטוי בתקופה שלאחר איחוד העיר, שהתרחש במהלך הקדנציה הראשונה שלו בראשותה.

לאחר איחוד העיר ירושלים

במסגרת איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים, בוצע גם איחוד מוניציפלי ופוזרה מועצת העיר הירדנית. שני חלקי העיר, בתוספת שטחים רבים שסופחו אליה מצידו המזרחי של קו הגבול לשעבר, היו כעת תחת אחריותה של עיריית ירושלים הישראלית בראשות טדי קולק, שנדרשה לספק להם שירותים ותשתיות. לתושבים הערביים של מזרח ירושלים והכפרים שסופחו אליה (כשליש מאוכלוסיית העיר בגבולותיה החדשים) הוענקה תושבות ישראלית וזכות לבחור ולהיבחר למועצת העיר, אף בהיעדר אזרחות ישראלית. בפועל, ממעטים יחסית ערביי מזרח ירושלים לממש זכויות אלה.

משימות נוספות שנוספו לעיריית ירושלים לאחר איחוד העיר, בצד אספקת השירותים לאוכלוסיית הצד המזרחי ושדרוג התשתיות בה, הם טשטוש צלקות קו הגבול שחצה בעבר את ירושלים, וקיום החלטות ממשלות ישראל השונות בדבר הרחבת גבולותיה של ירושלים בבניית שכונות יהודיות בעומק השטחים שסופחו לבירה. כמו כן, העביר איחוד העיר לתחום סמכותה של עיריית ירושלים את האתרים הקדושים וההיסטוריים באגן העיר העתיקה, הר הזיתים ונחל קדרון, והעירייה נדרשה לתת פתרונות תכנוניים הולמים לגלי תיירות ועלייה לרגל ששטפו את העיר, והפכו לחלק בלתי נפרד ממאפייניה הקבועים. העירייה בראשות קולק עסקה נמרצות בפיתוח העיר מבחינה אורבנית, תרבותית ותיירותית.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוחלט על קיבוץ אגפיה השונים של עיריית ירושלים למתחם אחד והקמת קריית עיריית ירושלים סביב כיכר ספרא ובסמוך לבניין העירייה ההיסטורי. בשנות ה-90 נסתיימה הקמת הפרויקט המורכב, שכלל שילוב של שימור מבנים עתיקים עם בנייה חדישה, וכל מחלקות העירייה נתכנסו למתחם קריית העירייה. בתקופה זו עמד בראשות העירייה אהוד אולמרט, לימים ראש ממשלת ישראל.

מבנה אדמיניסטרטיבי

מנגנון עיריית ירושלים כולל 9,431 תקנים, (כ-10,000 עובדים)[20] לא כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן, המועסקים באגפי העירייה השונים ומנהלותיה. בראש המנגנון עומד מנכ"ל העירייה.

אגפי העירייה

  • האגף לתכנון העיר – תפקידו לספק את התשתית התכנונית-סטאטוטורית לכל הצרכים הפיזיים של העיר, הכולל בנייה ציבורית, פרטית ומסחרית, סלילת כבישים, פיתוח שטחים פתוחים, אזורי תעסוקה וכדומה.
  • האגף למבני ציבור – עוסק בייזום, קידום, תכנון והקמה של מוסדות ציבור בעיר.
  • אגף רווחה – טיפול במצוקות אישיות וחברתיות ושיפור איכות חיי תושבי העיר.
  • האגף לשומה ולגבייה – מופקד על עריכת וגביית חיובי הארנונה וכן קנסות, אגרות והיטלים שונים.
  • אגף התברואה והתחבורה – עוסק בפינוי אשפה וניקיון, באחזקתו ובתפעולו של מערך הרכב העירוני, ובהפעלת מערך מיחזור הפסולת.
  • אגף תחבורה ופיתוח תשתיות – עוסק בענייני בטיחות בדרכים, שילוט ותמרור, הסדרת צמתים, מעגלי תנועה, איי תנועה, מתאם את עבודות התשתית ברחובות העיר.
  • אגף חברה ונוער – מהווה גוף מטה עירוני מקצועי מול המערכות הקהילתיות בעיר
  • אגף חירום וביטחון – מעניק סיוע לגורמי החרום וההצלה (משטרה, מד"א, כיבוי אש וצה"ל), מטפל באבטחת מוסדות חינוך ומתקנים עירוניים.
מבני העירייה הנושקים לכיכר צה"ל, מבט ממזרח למערב
  • אגף תרבות – אחראי לתכנון התרבות והאמנות בעיר, סיוע למוסדות תרבות.
  • אגף לאומנויות – אחראי על פעילויות בתחומי אמנויות הבמה והאמנות הפלסטית, ומפעיל מרכזי אמנות ברחבי העיר.
  • האגף לרישוי ולפיקוח – היתרי בנייה ופיקוח עליה, רישוי עסקים, טיפול במבנים מסוכנים, שומה וגבייה של היטלי השבחה.
  • האגף לשיפור פני העיר – מטפל באחזקת כבישים ומדרכות, גינון ופארקים
  • אגף תרבות תורנית – מספק שרותי תרבות יהודית למגזרים הדתיים של העיר, אירועי חגים וכדומה.
  • רשות הספורט העירונית – מרכז את פעילויות הספורט בעיר, ודואג לתשתיות הפיזיות והתוכנית עבורה ולאחזקתן.
  • רשות התיירות – עוסקת בעידוד ביקורי ולינות תיירים ישראלים וזרים בעיר, ובפיתוח ואחזקת תשתיות תיירותיות ואטרקציות.
  • רשות החניה העירונית – הגוף העוסק בתכנון מערך החניה בעיר, הסדרתו ואכיפתו
  • מנהל חינוך ירושלים (מנח"י) – גוף משותף לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך, העוסק בתכנון וניהול מערכת החינוך בעיר.
  • אגף היועץ המשפטי – ייעוץ משפטי למועצה ולאגפים, תביעה עירונית ואכיפת חוק התכנון והבניה, חוק רישוי עסקים וחוקי עזר.
  • יחידת הדיגיטל - עוסקת בתחומי הטכנולוגיה על מנת לשפר ולייעל את השירות הניתן לתושבי העיר באמצעות הטמעת טכנולוגיות חדשניות.
  • מטה המחשוב - אמון על תחזוקה ופיתוח מערכות המידע, המחשוב והתקשורת. מתווה את מדיניות המחשוב העירונית ואחראי להטמעת טכנולוגיות חדשות לרווחת התושבים וצרכי האגפים השונים.

מבנה פוליטי

בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית ירושלים עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה נבחרים, בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת, חברי מועצת העירייה המתמודדים ברשימות שונות, שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית.

ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העירייה, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. בנוסף, חברים בהנהלה מספר חברי מועצה "מחזיקי תיקים" שאינם סגניו של ראש העיר. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה. מועצת עיריית ירושלים מונה 31 חברים (כולל ראש העיר), ומתאפיינת בנוכחות בולטת במיוחד של חברי מועצה דתיים לאומיים וחרדים – עובדה הנגזרת מן ההרכב הדמוגרפי של העיר. לעומת זאת, בולטת בהיעדרה נציגות משמעותית של המגזר הערבי בעיר, המהווה שליש מאוכלוסייתה. זאת משום נטייתם של ערביי מזרח ירושלים להימנע מלממש את זכותם לבחור, ובעיקר להיבחר, למוסדות השלטון המקומי בעיר משיקולים פוליטיים ולאומניים.

הרכב מועצת העירייה

מועצת העיר ה-13 (2003–2008)

הבחירות לראשות העיר ולמועצתה
3 ביוני 2003 ראשות העיר
רשימה המועמד קולות
מספר אחוז
יהדות התורה אורי לופוליאנסקי 90,090 51.64%
ירושלים תצליח ניר ברקת 74,550 42.73%
הליכוד יגאל עמדי 5,656 3.24%
יש עתיד בירושלים יוסי טל-גן 1,873 1.07%
ירושלים ביתנו לריסה גרשטיין 1,222 0.7%
אוהבי ירושלים רוני אלוני 1,059 0.61%
סך הקולות הכשרים 174,450 100%
סך כל הקולות 182,445 95.6%
מועצת העיר
רשימה סימן קולות
מספר מושבים
יהדות התורה ג 43,097 9
ירושלים תצליח נר 29,201 6
ש"ס שס 25,525 5
המפד"ל - אמונה ב 17,038 4
מרצ - ירושלים החופשית מרצ 14,560 3
שינוי - רשימת החילונים בירושלים יש 10,166 2
הליכוד מחל 8,102 2
העבודה אמת 4,225 -
עם אחד בראשות חיים כהן ם 4,053 -
אנחנו כאן ד 3,962 -
הרשימה הערבית העצמאית ק 3,423 -
תקומה לירושלים בראשות עו"ד שמואל קספר ת 2,877 -
התנועה למען ירושלים ושמירת זכויות תושביה ט 2,830 -
ירושלים ביתנו ל 2,761 -
בירתי ץ 2,638 -
יש עתיד בירושלים זך 2,594 -
אוהבי ירושלים פה 1,230 -
סך הקולות הכשרים 178,282 31
סך כל הקולות 182,658 98%
מועצת העיר ירושלים ה-13 בסוף כהונתה
סיעה מושבים חברי המועצה הערות
  קואליציה (20 חברים)   
יהדות התורה 9 אורי לופוליאנסקי (ראש העיר), יהושע פולק, אורי מקלב, אברהם פיינר, יוסף לוק, יעקב שנור, שלמה רוזנשטיין, שלמה מליק, יוסף דייטש יהושע פולק ואורי מקלב כיהנו בתור סגן ראש העיר
ש"ס 5 שלמה אטיאס, אליעזר שמחיוף, שמואל יצחקי, יאיר לארי, שלמה ברסקה שלמה אטיאס ואליעזר שמחיוף כיהנו בתור סגן ראש העיר
מפד"ל 4 שמואל שקדי, יאיר גבאי, מינה פנטון, דוד הדרי שמואל שקדי כיהן בתור סגן ראש העיר
הליכוד 2 יגאל עמדי, יורם קרשי יגאל עמדי כיהן בתור סגן ראש העיר ומ"מ ראש העיר
  אופוזיציה (11 חברים)  
ירושלים תצליח 6 ניר ברקת, רמי לוי, לידיה בלוצקי, מאיר תורג'מן,[21] רות רלב"ג,[21] אבי קוסטליץ[21] ברקת כיהן בתור יו"ר האופוזיציה
מרצ 3 יוסף ג'וזף (פפה) אללו, סער נתנאל, רלי בן דוד
שינוי 2 דליה זומר, בועז עצמון

מועצת העיר ה-14 (2008–2013)

הבחירות לראשות העיר ולמועצתה
11 בנובמבר 2008 ראשות העיר
רשימה המועמד קולות
מספר אחוז
ירושלים תצליח ניר ברקת 116,947 53.04%
יהדות התורה מאיר פרוש 94,456 42.84%
צדק חברתי ארקדי גאידמק 7,988 3.55%
עלה ירוק ירושלים של כולנו דן בירון 1,119 0.57%
סך הקולות הכשרים 220,510 100%
סך כל הקולות 228,240 96.6%
מועצת העיר
רשימה סימן קולות
מספר מושבים
יהדות התורה ג 54,026 8
ירושלים תצליח נר 40,641 6
ש"ס שס 30,181 4
המפד"ל - איחוד לאומי טב 22,104 3
מרצ מרצ 18,280 3
התעוררות ירושלמים הי 16,692 2
ירושלים ביתנו ל 9,603 2
הליכוד מחל 8,688 1
פסגת זאב על המפה פז 7,976 1
למען ירושלים ק 7,968 1
צדק חברתי צה 5,147 -
עלה ירוק ע 1,436 -
אור והירוקים רק 977 -
סך הקולות הכשרים 223,719 31
סך כל הקולות 228,262 98%
מועצת העיר ירושלים ה-14 בסוף כהונתה
סיעה מושבים חברי המועצה הערות
  קואליציה (29 חברים)   
יהדות התורה 8 יצחק פינדרוס, יוסף לוק, אברהם פיינר, יעקב הלפרין, שלמה מליק, ישראל קלרמן, שלמה רוזנשטיין, יוסף דייטש דייטש - ממלא מקום וסגן ראש העיר
ש"ס 4 אליעזר שמחיוף, אשר משאלי, שמואל יצחקי, שלמה ברסקה
ירושלים תצליח 4 ניר ברקת (ראש העיר), רמי לוי, קובי כחלון לקראת בחירות 2013 התאחדו הסיעות למען ירושלים וירושלים תצליח ומאיר תורג'מן הצטרף ל"ירושלים תצליח"
המפד"ל - איחוד לאומי 3 דוד הדרי, יאיר גבאי, עדנה פרידמן, הרצל יחזקאל[22] הדרי - סגן ראש העיר
מרצ 3 פפה אללו, מאיר מרגלית, לורה ורטון אללו - סגן ראש העיר; מרצ עזבה את הקואליציה ב-28 באוקטובר 2009, וחזרה ב-27 ביוני 2011
ירושלים ביתנו 2 מריה נוביקוב, דוד הרשקוביץ נוביקוב - סגן ראש העיר
התעוררות בירושלים 1 מירב כהן (המחצית השנייה של הקדנציה - עופר ברקוביץ')
הליכוד 1 אלישע פלג
פסגת זאב על המפה 1 יעל ענתבי
  אופוזיציה (2 חברים)  
ירושלמים 1 רחל עזריה
למען ירושלים 1 מאיר תורג'מן

מועצת העיר ה-15 (2013–2018)

הבחירות לראשות העיר ולמועצתה[23]
22 באוקטובר 2013 ראשות העיר
רשימה המועמד קולות
מספר אחוז
ירושלים תצליח ניר ברקת 111,108 51%
הליכוד ביתנו משה ליאון 95,411 45%
בני תורה חיים אפשטיין 7,530 4%
סך הקולות הכשרים 214,049 100%
סך כל הקולות 225,254 95%
מועצת העיר
רשימה סימן קולות
מספר מושבים
יהדות התורה ג 53,708 8
ש"ס שס 35,148 5
ירושלים תצליח נר 31,159 4
התעוררות בירושלים הת 25,190 4
ירושלמים ים 16,181 2
מרצ העבודה ירושלים החופשית התנועה הירוקה מרצ 12,325 2
ירושלים מאוחדת ק 9,735 2
הבית היהודי טב 9,097 1
בני תורה עץ 7,316 1
הליכוד ביתנו מחל 7,154 1
פסגת זאב על המפה פז 6,120 1
שכונות ועסקים בראש קנ 3088 -
אומץ לב ץ 2111 -
טוב לירושלים עד 1883 -
יש עם אחד י 349 -
רשימת ותיקי וגמלאי ירושלים זך 86 -
סך הקולות הכשרים 220,650 31
מועצת העיר ירושלים ה-15 בסוף כהונתה
סיעה מושבים חברי המועצה

חילופי גברי בסוגריים

  קואליציה (21 חברים)   
יהדות התורה 8 יצחק פינדרוס, יוסי דייטש, ישראל קלרמן, יוחנן ויצמן, מיכאל הלברשטאם, אליעזר ראוכברגר, יעקב הלפרין, שלמה רוזנשטין
ש"ס 5 אליעזר שמחיוף,[24] (פיני עזרא), צביקה כהן, נתנאל לסרי (אשר משעלי), נחמיאל סבן (חיים כהן), מיכאל מלכיאלי[25](שמואל מרציאנו).
ירושלים תצליח 4 ניר ברקת (ראש העיר), רמי לוי, מאיר תורג'מן, קובי כחלון (מרינה קונצביה)
ירושלים מאוחדת 1 שמואל שקדי (חגית משה)
הבית היהודי 1 דב קלמנוביץ'
בני תורה 1 חיים אפשטיין
הליכוד ביתנו 1 משה ליאון
פסגת זאב על המפה 1 יעל ענתבי
  אופוזיציה (9 חברים)  
התעוררות בירושלים 4 עופר ברקוביץ', חנן רובין (דן אילוז), עינב בר, אלעד מלכא (יואב בקשי יבין - במרץ 2018 פרש ואלעד מלכא חזר למועצה)
ירושלמים 2 רחל עזריה (אהרון ליבוביץ - ב-2017 פרש ליבוביץ ומונה תחתיו יהודה גרינפלד גילת), תמיר ניר (פלר חסן-נחום)
מרצ - מרצ העבודה ירושלים החופשית התנועה הירוקה 2 פפה אללו (איתי גוטלר), לורה ורטון
סיעת יחיד - אריה קינג 1 אריה קינג

מועצת העיר ה-16 (4 בדצמבר 2018 ואילך)

הבחירות לראשות העירייה ולמועצתה
רשימה המועמד קולות
מספר אחוז
ירושלים שלנו משה ליאון 81,426 32.76%
התעוררות עופר ברקוביץ 73,079 29.40%
ירושלים תצליח זאב אלקין 49,681 19.99%
יהדות התורה – אגודת ישראל יוסי דייטש 42289 17.01%
אני ירושלים אבי סלמן 2,110 0.85%
סך הקולות הכשרים 248,585
סך כל הקולות 254,326 100%
סיבוב שני
רשימה המועמד קולות
מספר אחוז
ירושלים שלנו משה ליאון 112,774 50.85%
התעוררות בירושלים עופר ברקוביץ 108,979 49.15%
סך הקולות הכשרים 221,723 34.75%
סך כל הקולות 223,399 100%
מועצת העיר
רשימה סימן קולות
מספר מושבים
אני ירושלים ף 862 0
בני תורה עץ 9,077 1
דגל התורה דת 41,540 6
הבית היהודי - האיחוד הלאומי טב 14,252 2
הליכוד מחל 7,910 1
התאחדות הספרדים שומרי התורה – ש"ס ש"ס 34,412 5
התעוררות בירושלים הת 46,310 7
ותיקי וגמלאי ירושלים עם 2,044 0
חביליו – מצילים את ירושלים כן 10,155 1
יהדות התורה – אגודת ישראל ג 26,116 3
ירושלים בדרך לפסגה נ 2,235 0
ירושלים ביתנו ל 3,282 0
ירושלים עירי י 2,999 0
ירושלים שלנו יד 5,500 1[26]
ירושלים תצליח א 12,167 2
למען השכונות זך 628 0
מאוחדים ק 12,030 2
מעורב ירושלמי נץ 1,096 0
מר"צ מרצ 10,306 1
פסגת זאב על המפה פז 5,514 0
צעירי ירושלים צי 2,238 0
סך הקולות הכשרים 248,585 32
מועצת העיר ירושלים ה-16
סיעה מושבים חברי המועצה
    
  קואליציה (25 חברים)  
דגל התורה 6 אליעזר ראוכברגר, ישראל קלרמן, אהרון דוד בלומנשטוק, אלחנן מנחם גרוסבוים, דוד זוהר, משה גורא.
ש"ס 5 צביקה כהן, חיים כהן, אברהם בצלאל, שמואל מרציאנו, צביקה אסולין.
אגודת ישראל 3 יוסי דייטש, יוחנן ויצמן, מיכל הלברשטאם.
ירושלים שלנו - הליכוד 2 משה ליאון (ראש העיר), אלישע פלג.
מאוחדים 2 אריה קינג, יוני יוסף.
הבית היהודי - האיחוד הלאומי 2 חגית משה, יהודה אלכסנדר דה פרוידיגר.
ירושלים תצליח 2 פלר חסן נחום, יהודה בן יוסף.
מר"צ 1 לורה וורטון.
מצילים את ירושלים 1 יוסי חביליו.
בני תורה 1 חיים אפשטיין.
  אופוזיציה (7 חברים)  
התעוררות בירושלים 7 עופר ברקוביץ, עינב בר כהן, אלעד מלכא, עליזה ארנס, דן אילוז, ימית יואלי אלה, יובב צור.

ראשי העיר

קברו של אחמד אל-אסאלי בבית קברות ממילא בירושלים
אחד מבנייני העירייה בכיכר ספרא

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית ראשי העירייה בתקופה העות'מאנית (1917-1516)

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ראשי העירייה בתקופה המנדטורית (1948-1917)

ישראלישראל ראשי עיריית ירושלים המערבית (1967-1948)

ירדןירדן ראשי עיריית ירושלים המזרחית (1967-1948)

ישראלישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת (מ-1967)

ראו גם

פורטל

לנושאים משויכים נוספים ראו פורטל ירושלים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רות קרק, פעילות עיריית ירושלים בסוף בתקופה העות'מאנית, קתדרה 6, דצמבר 1977, עמ' 74.
  2. ^ שם, עמ' 82
  3. ^ דוד קרויאנקר, סיפור קריית עיריית ירושלים, עמ' 20
  4. ^ דוד ילין סגן ראש העיר בירושלים, הצפירה, 6 ביוני 1920
  5. ^ י. שוכמן, מה קרה בירושלים?, דבר, 10 במרץ 1927
    בן רפאל, חטא חטאה ירושלים, הצפירה, 8 באפריל 1927
  6. ^ נבחרי היהודים לעירית ירושלים, דבר, 22 במרץ 1927
  7. ^ שמואל טשרנוביץ, יום ההכרעה בירושלים, הצפירה, 15 באפריל 1927
  8. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 194.
  9. ^ יעקב שמשון שפירא, לשאלת עירית ירושלים, דבר, 9 ביוני 1933
  10. ^ "במערכה", לקראת עיריה עברית נפרדת בירושלים, דואר היום, 10 בינואר 1932
  11. ^ מורה דרך בבחירות, דבר, 26 בספטמבר 1934; המשך
  12. ^ כאלדי ניצח את נשאשאבי, דואר היום, 28 בספטמבר 1934; המשך
  13. ^ עירית ירושלים החדשה מתכנסת מחר, דואר היום, 20 בינואר 1935
  14. ^ מן החיים בירושלים, הצופה, 31 ביולי 1938
  15. ^ תור משולש לכהונת ראש העיר ירושלים, דבר, 22 במרץ 1945
  16. ^ הממשלה פירקה את עירית ירושלים, דבר, 12 ביולי 1945
  17. ^ אושרה חוקת עבודה בעיריית ירושלים, הצופה, 25 בפברואר 1957
  18. ^ מבקשים דיון בממשלה בעניין הקמת בית העירייה בירושלים, דבר, 7 במאי 1962
  19. ^ מעיינים ברכישת מגרש במרכז ירושלים, דבר, 25 ביוני 1962
  20. ^ https://www.jerusalem.muni.il/he/city/budget/budget2018/ נתוני ספר תקציב לשנת 2018. עיקרי תקציב רגיל עמוד 8
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 פרשו מ"ירושלים תצליח" והקימו את "למען ירושלים"
  22. ^ כיהן בשלהי הקדנציה.
  23. ^ עדכונים מיום הבחירות לרשויות המקומיות
  24. ^ השעה את עצמו ב-13 במאי 2014, בעקבות הרשעתו בפרשת הולילנד
  25. ^ פרש מתפקידו בנובמבר 2016 בעקבות כניסתו לכנסת.
  26. ^ ראש הרשימה נכנס למועצה לאחר שנבחר לראשות העירייה, בהתאם לחוקת העיריות.
  27. ^ Bovis, Eugene H., The Jerusalem Question, Hoover Policy Study No. 1, 1971, p. 33



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עיריית_ירושלים&oldid=1393454"