עלייה חדשה
| מדינה | היישוב היהודי בארץ ישראל |
|---|---|
| מנהיגים | פנחס רוזן |
| אידאולוגיות | ליברליזם |
| התמזגה לתוך | המפלגה הפרוגרסיבית |
"עלייה חדשה" הייתה מפלגה ליברלית בתקופת היישוב.
היסטוריה
מפלגת "עלייה חדשה" נוסדה באמצע שנת 1942 כגלגול למפלגה פוליטית של "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה" (העגוע"א) הא-פוליטית. בראש המפלגה עמד פנחס רוזן שגם היה יו"ר "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה". התארגנות ראשונה של המפלגה הייתה בחיפה, לקראת הבחירות לוועד הקהילה ביוני 1942[1]. המפלגה זכתה בקרוב לרבע הקולות בחיפה ובעקבות ההצלחה התמודדה רשימה של המפלגה בנתניה[2]. לקראת סוף שנת 1942 קיימה המפלגה ועידה ארצית בכפר שמריהו[3][4]. באוקטובר 1943 התקיים כינוס ארצי שני של המפלגה, הפעם בחיפה. חלק מהישיבות של הכינוס היה בעברית וחלק בגרמנית[5]. באותה עת היו למפלגה כ-10,000 חברים וכ-50 סניפים[6].
המפלגה זכתה ב-18 נציגים מתוך 171 נציגים בבחירות שנערכו לאספת הנבחרים הרביעית שנערכו בשנת 1944. נציגה, גאורג לנדואר, הצטרף להנהלת הוועד הלאומי, אך פרש ממנה לאור חוסר המעש של ההנהלה[7].
עם החלטת החלוקה ב-29 בנובמבר 1947 התעורר מחלוקת במפלגה בשאלת קבלת התוכנית. הרוב במפלגה, בראשות פנחס רוזן תמך בעמדת הנהגת היישוב שקיבלה את תוכנית החלוקה, ורוזן היה חבר מטעם המפלגה במינהלת העם ועם הכרזת העצמאות הפך להיות שר המשפטים בממשלה הזמנית. המיעוט, בהנהגת גאורג לנדואר ראתה בתוכנית החלוקה, תוכנית שאינה בת קיימא. המיעוט גם דרש שהמפלגה תזדהה בצורה ברורה עם המערב והתנגד להקמת המפלגה הפרוגרסיבית[8].
באוקטובר 1948 התאחדה המפלגה עם תנועת העובדים הליברלית העובד הציוני ועם סיעה א' של הציונים הכלליים ליצירת המפלגה הפרוגרסיבית.
אופי המפלגה
המפלגה נסמכה על עולים מגרמניה ומאוסטריה שהגיעו לארץ ישראל בימי העלייה החמישית. כן שתפה פעולה עם עולי צ'כוסלובקיה והונגריה. חלק מתעמולתה נגעה לשמירה על כבודם וזכויותיהם של עולי העלייה החמישית[9] ובמיוחד על תרבותם בה הם היו גאים[10].
המפלגה הייתה בעלת אופי מדיני מתון. היא תמכה בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט הבריטי בתוכניות בהתאם לספר הלבן כרע הכרחי, דבר שהוצג על ידי יריביה כשמאלנות[11] ואף אנטי-ציונות[10][12]. המפלגה לא הביעה עמדה לגבי תוכנית בילטמור, דבר שפורש על ידי מתנגדיה כתמיכה בהמשך החיים היהודיים בארץ ישראל תחת חסות המנדט הבריטי. דוברי המפלגה טענו שהם אינם מתנגדים לעצמאות, אך שוללים את קשירת גורלה של הציונות בתוכנית אחת[13].
המפלגה הייתה ציונית, ליברלית ומתונה. כן הייתה המפלגה חילונית, כרובם של עולי מרכז אירופה.
בטאון
המפלגה הוציאה לאור בעברית את בטאונה "עמודים" החל מאמצע 1944[14][15][16] ובגרמנית את בטאונה מיטיילונגסבלט[17][18][19][20].
בחירות בהן השתתפה
- מועצה מקומית רעננה, מרץ 1944 - מנדט אחד מתוך 12[21]
- ועד בנימינה, ינואר 1945 - מנדט 1 מתוך 9[22]
- מועצת רחובות, פברואר 1945 - לא זכתה בייצוג. הסכם עודפים עם הפרוגרסיבים העניק להם מנדט במועצה[23].
- מועצה מקומית נהריה, דצמבר 1945 - 4 מנדטים מתוך 11[24]
- בבחירות לקונגרס הציוני העולמי הכ"ב באוקטובר 1946 קיבלה המפלגה 5 צירים, עם כ-6.5% מהקולות[25][26].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מגבשים רשימות, דבר, 7 במאי 1942
- ^ בפרוס הבחירות בנתניה, דבר, 20 באוקטובר 1942
- ^ החלטותיה הנוספות של וועידת עולי גרמניה, הצופה, 10 בנובמבר 1942
- ^ חיפה, עלייה חדשה מגבשת כוחותיה, הצופה, 24 בנובמבר 1942
- ^ חיפה, כינוס עלייה חדשה, הצופה, 31 באוקטובר 1943
- ^ עליה חדשה בכינוסה הארצי, משמר, 31 באוקטובר 1943
- ^ ד"ר לנדאואר עזב את הנהלת הועה"ל, משמר, 16 במרץ 1945
- ^ מרכז "עליה חדשה" בעד הקמת המפלגה הפרוגרסיבית, דבר, 21 באפריל 1948
- ^ העלייה החדשה, דבר, 14 ביולי 1942
- ^ 10.0 10.1 י. גן צבי, העלייה החדשה, הצופה, 11 בנובמבר 1942
- ^ לעולי אירופה התיכונה בחיפה, המשקיף, 22 ביוני 1942
- ^ כישלון ציון בציון, המשקיף, 29 ביוני 1942
- ^ הכינוס הארצי של עלייה חדשה דן על המדיניות הציונית, משמר, 1 בנובמבר 1943
- ^ שבועון לעליה חדשה, משמר, 26 ביוני 1944
- ^ "עליה חדשה" מבקשת רק לצום, המשקיף, 21 באפריל 1946
- ^ איך עושים זאת?, הצופה, 13 בינואר 1947
- ^ בטאון העלייה החדשה, המשקיף, 19 ביולי 1943
- ^ מחלוקת ויצמן בן גוריון, המשקיף, 15 בינואר 1945
- ^ "עליה חדשה" סבורה שאי אפשר לדרוש עלית 100 אלף, המשקיף, 20 בנובמבר 1946
- ^ עלייה חדשה עולה על דרך ישנה, קול העם, 2 באפריל 1947
- ^ הבחירות ברעננה, המשקיף, 16 במרץ 1944
- ^ תוצאות הבחירות לוועד בנימינה, משמר, 18 בינואר 1945
- ^ נצחון להסתדרות בבחירות למועצה המקומית ברחובות, משמר, 6 בפברואר 1945
- ^ תוצאות הבחירות למועצת נהריה, משמר, 31 בדצמבר 1945
- ^ חלוקת המאנדאטים, הצופה, 31 באוקטובר 1946
- ^ סוכמו תוצאות הבחירות, משמר, 11 בנובמבר 1946
