עמק האלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:40, 7 באוקטובר 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לפי המקרא " ב־"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבט על עמק האלה
תל עזקה בעמק האלה
תורמוס ההרים פורח במרבדים צפופים בתל שוכה

עמק האלה הוא עמק קטן בשפלת יהודה, מדרום לבית שמש, המקשר בין השפלה להרי יהודה ומכאן חשיבותו לאורך השנים. על פי התנ"ך, בעמק זה התרחש קרב דוד וגוליית. בראשית שנת 2014 הופקדה התוכנית להכריז על עמק האלה כגן לאומי[1][2].

אטימולוגיה

מקור שמו העברי של העמק בעצי האלה הצומחים בעמק ובשוליו - אלה אטלנטית, אלת המסטיק ואלה ארצישראלית. "ואדי א-סנט", שמו של העמק בערבית מקורו בעצי השיטה המלבינה הגדלים בקצהו המערבי של העמק ("סנט" - "שיטה" בערבית).

גאוגרפיה

עמק האלה מקשר בין שפלת יהודה והרי יהודה, וגובהו 330 מטר מעל פני הים. צורת העמק הצר והארוך מזכירה משולש, שבסיסו לכיוון מזרח. אורך העמק, ממערב למזרח הוא כ-7 ק"מ, ואילו רוחבו בין כ-2 ק"מ במזרח ל-500 מטר במערב.

עמק האלה נוצר כתוצאה מגורמים טקטוניים ותהליכי סחיפה שהתרחשו באזור נחל האלה, הנחל העיקרי בעמק, המנקז אותו, בדרכו מהרי יהודה לעבר נחל לכיש. התלכדות נחל גדור, נחל סנסן ונחל עציונה לתוך נחל האלה, וזרימתו של נחל זה, הן שהקנו לעמק את צורתו הארוכה והצרה. אדמת הסחף שבעמק פוריה, וכמות המשקעים בו גבוהה.

הצומח בעמק

רוב העמק מעובד, ולכן הצומח הטבעי מרוכז בעיקר בשוליו. הצומח בעמק הוא ים תיכוני, וכולל בעיקר אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, אלת המסטיק, חרוב מצוי, אלון מצוי, שיטה מלבינה ושיזף מצוי. בעמק האלה פורחים גם כלניות, בעיקר בצבע אדום אך גם בצבעים אחרים.

תל שוכה שבעמק האלה ידוע בפריחה הרבה שלו ומפורסם בעיקר בזכות המרבדים הכחולים של תורמוס ההרים הפורחים בראש התל בסוף פברואר. בנוסף לתורמוסים פורחים בתל גם כלנית מצויה, רקפת מצויה, חרדל השדה, חרצית עטורה, מרגנית השדה ופרחים רבים נוספים.

היסטוריה

תחנת הממסר ללוויינים בעמק האלה

בשל מיקומו של העמק ומבנהו, הוא שימש כצומת דרכים חשוב מהשפלה להרי יהודה, לירושלים, לבית לחם ולחברון, בדומה לעמק שורק ולעמק איילון. על כן, העמק היה מיושב לאורך התקופות, וכבר בימי התנחלות השבטים התקיימו סביבו ערים כעזקה, שוכה, ירמות, כזיב, לבנה ועדולם.

במקרא מתוארים מספר קרבות שהתרחשו בעמק בימי התנחלות השבטים בין הפלשתים ובין עם ישראל שישב בהרי יהודה. הקרב המוכר ביותר, קרב עמק האלה, התרחש ב-1010 לפנה"ס, ומתואר בספר שמואל א'. בקרב זה התרחש העימות הנודע בין דוד וגוליית:

וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שׂכה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים.

שמואל א' יז א-ב

בשנת 2008 התגלה באתר מבצר האלה אוסטרקון המתוארך למאה העשירית לפנה"ס, הנושא כתובת בכתב עברי עתיק. הכתובת הכתובה על גבי חרס בצורת טרפז באורך של 16.5 ס"מ וברוחב של 15 ס"מ, פוענחה בשנת 2008 בידי ד"ר חגי משגב, והיא נחשבת לכתובת העברית הקדומה ביותר. הטקסט עוסק בעניינים חברתיים ומתייחס לאלמנות וליתומים, וכולל מילים ופעלים אופייניים לשפה העברית.

ככל הנראה דרך עמק זה עלה נבוכדנאצר מלך בבל בדרכו לכבוש את ירושלים בימי בית ראשון. בימי בית שני שכנה במזרח העמק עיר מחוז.

בתקופה הרומית שכן במזרח העמק היישוב הרומי "בית לתפא", אשר שימש כמרכז מנהלי ומקום חניה לעולי הרגל לירושלים ולחברון. היישוב שכן על אם הדרך שסללו הרומאים מירושלים לבית גוברין ואשר עברה בעמק. במקום מצויים שרידים בודדים מתקופה זו.

בשנת 634 נערך במקום "קרב אג'נאדיין", שבו ניצחו המוסלמים, בראשות עמר אבן אל-עאץ, את הביזנטים, חדרו אל מרכז הארץ והגיעו עד לשערי ירושלים (אם כי כבשו אותה רק בשנת 638). מאוחר יותר הוקם במזרח העמק יישוב ערבי גדול בשם בית נטיף. שליט הגליל במאה ה-18, דאהר אל עומר, עבר עם צבאו בעמק האלה בשנת 1773 בדרכו להר חברון.

בזמן מלחמת העצמאות עברה במקום שיירת הל"ה בדרכה לגוש עציון הנצור. מאוחר יותר התפרסו בעמק צבאות ערב, והמצרים עברו בו בדרכם למבואות ירושלים. באוקטובר 1948, לקראת סוף המלחמה, כבשה את העמק חטיבת הראל, במסגרת מבצע "ההר". תושבי בית נטיף נטשו את כפרם עוד לפני כיבוש העמק.

בשנת 1972 הוקמה בעמק תחנת הממסר הלווייני הראשונה בישראל.

כיום ישנם בעמק שני יישובים: קיבוץ נתיב הל"ה ומושב נווה מיכאל. עוד שוכנים בגבעות הנושקות לעמק היישובים אביעזר, אדרת וזכריה. רוב העמק מעובד, ובמזרחו מצויה שמורת שיטה מלבינה. הצומת המרכזי בעמק הוא צומת האלה, המקשר בין כביש 38 לירושלים.

עד ימינו בולטים בעמק ובסביבתו מספר רב של אתרים ארכאולוגיים ותלים מקראיים, ובהם תל שוכה, תל עזקה, תל עדולם, חורבת זנוח, תל ירמות, ח'רבת קיאפה, חורבת מדרס, חורבת ריבוא, חורבת עתרי, ח'רבת עין דאב וחורבת קעילה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0