עפיאן אירופי
 עפיאן אירופי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | סרדינאים |
| משפחה: | עפיאניים |
| סוג: | עפיאן |
| מין: | עפיאן אירופי |
| שם מדעי | |
 Engraulis encrasicolus
| |
העפיאן (המוכר בישראל בשם אנשובי) הוא דג שמקום חיותו תלוי בתפוצת מזונו. לכן, כאשר הזואופלנקטון מצוי בקיץ בשפע רב סמוך לפני המים מגיע בעקבותיו גם העפיאן. בחורף הוא מצוי בקרבת קרקעית הים. אורכו של העפיאן כ-15 ס"מ וגופו צר. סנפיר הזנב דמוי מזלג וסנפירי הגב והשת קטנים למדי. קדמת ראשו מחודדת ופתח פיו רחב. לסתו העליונה בולטת יותר מהתחתונה. צבע גבו ירוק ואילו גחונו כסוף, ולתכונות אלה תפקיד חיוני בהטעיית טורפים. זהו דג הנודד בלהקות ענק, המשתרעות לאורך מאות מטרים. בהיותו טרף לבעלי חיים ימיים גדולים, הרי שהנצנוץ הצבעוני והזוהר שיוצרת הלהקה מכלל הפרטים המרכיבים אותה, מבלבלת את ציידי הים, משום שאלה מתקשים להתמקד בפרט אחד.
עונת הרבייה מתחילה בקיץ ונמשכת עד בוא הסתיו. הנקבה מטילה ביצים הצפות על פני המים. הביצים הצפות נסחפות בזרם המים, וכעבור יומיים-שלושה בוקעים הדגיגים ויוצרים מיד להקות. הם מגיעים לבגרות בגיל של 4 שנים.
בישראל העפיאן הוא דג מאכל מבוקש המוכר בשם אנשובי ונמכר בקופסאות שימורים. במדינות אחרות ניתן לקנותו בשווקים. מינים אחרים במשפחה, בעיקר מאלה המצויים בפרו ובצ'ילה, ניצודים למטרות אחרות כגון ייצור קמח עצמות, חומרי דשן, שמנים ואף מזון לבעלי חיים.
בריאות
העפיאן עלול להכיל ריכוז של חומצה דומואית (Domoic acid[1]), אשר גורמת ל"הרעלת רכיכות אמנזית"[2] בבני אדם, יונקי ים וציפורים. בנוסף, העפיאן מכיל חומצת שתן בדרגה גבוהה, שיכולה לגרום לדלקת הנקראת "שיגדון" (פודגרה).
העפיאן הנמכר בישראל בשם "אנשובי" מכיל כמות גבוהה של מלח ולפיכך כמות גבוהה של נתרן אשר צריכה עקבית שלו קשורה בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפיאן אירופי |
רפי כהן וגיל ססובר משחקים עם אנשובי, באתר הארץ, 21 במאי 2015
הערות שוליים
- ^ ראו Domoic acid בוויקיפדיה האנגלית
- ^ ראו Amnesic shellfish poisoning בוויקיפדיה האנגלית
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.