עריכה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה היא שלב בתהליך פרסום של יצירה כתובה, חזותית, או קולית שבו עוברת היצירה סוגים אחדים של ליטוש, שמטרתם לשפרה ולעשותה ראויה לפרסום.
מרכיבי העריכה
בעריכה נכללות פעולות מסוגים אחדים:
- עריכת לשון
- כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם למערכת כללים, כגון כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאד לעין כאשר באותו עמוד, ולעיתים אף באותו משפט, מופיעה מילה בשתי צורות כתיב שונות.
- תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות ממשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.
- ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת או לא נוחה לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם "טלית שכולה תכלת", זוכים לעריכה לשונית.
- עריכה עניינית (בספר עיון)
- בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.
- הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.
- הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך.
- הערות לגבי מבנה הספר: חלוקה לפרקים ולסעיפים.
- הצעות למתן שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.
- איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושאו של הספר (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).
- עריכה ספרותית (בסיפורת)
- שינויים במבנה הספר והתפתחות העלילה בו, לשם יצירת הרמוניה.
- שכתוב משפטים ופסקאות שסגנונם לקוי.
- עריכה תורנית
- סגנון עריכה ייחודי לספרי קודש, שונה מעריכת טקסטים של חול, הן מבחינת התוכן, והן מבחינת סגנון הניסוח והפיסוק.
- עריכה גרפית
- ביצירה המלווה באיורים, נדרשת עריכה גרפית, המטפלת בשילוב של האיורים והטקסט: קביעת השטח שיוקדש לאיור, מיקומו על פני הדף וכדומה.
- עריכה לדפוס
- עריכה קולנועית - בתחום הקולנוע, עריכה (או מונטאז' מצרפתית, מלאכת הרכבה) היא אמנות הרכבת צילומים לרצפי צילומים ("סיקוונסים"), שמלווה בהרכבת הרצפים לשם יצירתו של סרט קולנוע שלם.
יחסי מחבר-עורך
המפגש הראשון של המחבר עם עבודת העורך עשוי להיות חוויה מאד מעניינת, עקב הכמות העצומה של ההערות שיש לו אודות הספר "המושלם" שהוגש לו. גם כאשר הספר שנמסר לעורך הוא באיכות סבירה, אין זה נדיר שהערות העריכה יתייחסו לכל פיסקה בספר.
עריכה נרחבת, הכוללת השמטת קטעים מסוימים ושינוי אופן הצגתם של קטעים אחרים, והתנגדות של הסופר לביצועה, מקובלים במקרה של ספרות יפה. קל להבין התנגדות זו, שהרי ביצירה מסוג זה חשיבות גדולה לא רק לתוכן, אלא גם לאופן הגשתו, מבחינת המילים והתחביר שנבחרו. גם בקרב מחברים של ספרי עיון ישנם הנפגעים מאד מהניסיון לערוך את יצירתם, ומגלים התנגדות עזה לכך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ערך |
- מנחם פרי, מה הם עושים שם מול הטקסט?, באתר "הספריה החדשה"
- אברהם ב. יהושע, סופר ועורך, או מחרֵטה במקום מִתקן, באתר "הספריה החדשה"
- יואל קטן, הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית, באתר "דעת"
- דפנה שחורי, למי אכפת מרבי מכר?, באתר nrg, שיחה עם עורכים, חלק ראשון, 28 באפריל 2006
- דפנה שחורי, ביקורת הספרות, חיה או מתה?, באתר nrg, שיחה עם עורכים, חלק שני, 5 במאי 2006
- אלי גיא, עריכה לשונית מהי אתר שפה יפה
- ימימה עברון, עניינים לשוניים, אתר רשימות.
- יעקב רביבו, הניסוחון: 10 טיפים לשיפור הטקסט, מקבץ שגיאות לשוניות נפוצות וחלופותיהן התקניות.
- יובל דרור, הקורא מספר אחת, באתר העין השביעית, 9 במרץ 2016
