עתידנות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:40, 23 ביוני 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (ייבוא מויקיפדיה העברית. ראה רשימת התורמים. שחזור הגרסה האחרונה לפני שנמחק הערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארץ המחר - עתידנות של וולט דיסני.

עתידנות (או "חקר העתיד") הוא מקצוע המנתח מגמות אשר מתפתחות בעבר ובהווה, ומסיק מסקנות לגבי התפתחותן העתידית. ישנו וויכוח ער באשר לשיוכו המדעי. נהוג להתייחס לדיסציפלינה זאת כמולטי-דיסציפלינרית, אך יש אנשים המתייחסים אליה ככפופה להיסטוריה. באנגלית משתמשים לעתים גם במונח בשם Futurology ולעתים גם בחקר העתיד (Future studies) וחקר עתידים (Futures studies). הנושא גם קרוב לחיזוי (Forcasting, Foreseeing).

היסטוריה

אוגוסט קונט, מראשוני העוסקים בעתידנות כדיסציפלינה

ראשית חקר העתיד החל באמצע המאה ה-19 בפועלם של אנשים שעסקו בתמורות חברתיות כגון אוגוסט קונט. התחלתו של חקר העתיד כתחום אקדמי שזורה בלידתו של תחום דעת אקדמי אחר ששמו "תורת המערכות" (Systems Science) וברעיון שהתפתח בצרפת, בברית המועצות לשעבר ובגוש המזרחי, בדבר תכנון כלכלי ופוליטי ברמה הלאומית. התחום צבר תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה, שבה מדינות רבות ניסו לגבש תחזית עתידית שתעזור להן להשתקם מהמלחמה.

המחקר העתידני

העתידנות לא מתיימרת לחזות את העתיד במדויק, אלא מצביעה על מגמות קיימות ומנתחת על בסיסן את הצפוי. העתידנות עוסקת בנושאים שונים ומגוונים, כגון: כלכלה וחברה, מדע וטכנולוגיה, יחסים בינלאומיים ועוד. העתידנות היא אינה מדע מדויק (על אף שהיא עוסקת בחיזוי מגמות במדעים מדויקים), אך עם השנים היא הופכת אמינה יותר.

מתודולוגיות בעתידנות

על-מנת לבצע תחזיות בתחומים שונים, אנשי המחקר פיתחו מתודולוגיות שונות, שבעזרתן הם מבצעים את מחקריהם.

  • חיוץ: המתודולוגיה הפשוטה והנפוצה ביותר היא מתודולוגיית ה"חיוץ". במתודולוגיה זו כל בני-האדם עושים שימוש רב במודע או שלא במודע. בבסיס המתודולוגיה עומד אופן הפעולה הבא: ראשית, מזהים את המגמה (תהליך); שנית, מזהים את קצב השינוי שבה; ולבסוף על ידי קצב השינוי בה, כותבים את המשכה העתידי של מגמה. הבעיה במתודולוגיה הזו היא שהיא יוצאת מנקודת הנחה שלא יהיה אף שינוי בקצב השינוי במגמה הנבחנת. והבעיה שישנו שינוי כזה כמעט בכל סוג של מגמה. בשל כך, מתודולוגיית החיוץ לרוב אינה אמינה ואינה יעילה לחישוב מגמות, מלבד מגמות פשוטות לטווח לא רחוק.
  • סיעור המוחין: מתודולוגיית "סיעור מוחין" היא מתודולוגיה גם מאוד נפוצה. במתודולוגיה זו עושים שימוש רב ארגונים, מדינות, וגופים שונים נוספים. בבסיס המתודולוגיה עומד אופן הפעולה הבא: ראשית, מכנסים מומחים שונים בתחום הנידון; שנית, מציגים את המגמה, ומתחילים דיון על המשך התפתחותה העתידי; לאחר הדיון, מנסחים את אפשרויות ההתפתחות העתידית של המגמה. לעתים קרובות תיערך לבסוף הצבעה על האפשרויות שהועלו, והאפשרויות שקיבלו את מירב הקולות יבחרו כהגיוניות ביותר.
  • סקר דלפי: מתודולוגיית "סקר דלפי" היא מתודולוגיה דומה במידת מה למתודולוגיית "סיעור מוחין". במתודולוגיה זו מבצעים שימוש רב בחקר עתיד המדע והטכנולוגיה. בבסיס המתודולוגיה עומד אופן הפעולה הבא: מכנסים מומחים שונים בתחום הנידון; מציגים את המגמה; מעלים שאלות שונות, כגון מתי תפותח טכנולוגיה מסוימת; כל המשתתפים עונים על השאלות באופן חשאי; לבסוף מוצגות התשובות בפומבי, ולאחר מכן עורכים סבב נוסף של דיון הצבעה חוזרת, וכך הלאה. העיקרון שעומד בבסיס המתודולוגיה טוען שכל פעם שהמומחים רואים את תשובות חבריהם במדגם, והם מצביעים שוב, הם ישנו, באופן טבעי, את תשובותיהם, וכך תיווצר מוסכמה כללית אחת.
  • הגישה הגאוגרפית: מתודולוגיית "הגישה הגאוגרפית" היא מתודולוגיה מודרנית יחסית, אך יסודותיה נטועים בעבר הרחוק. במתודולוגיה זו מבצעים שימוש בעיקר בחקר עתיד היחסים הבינלאומיים. העיקרון שעומד בבסיס המתודולוגיה טוען שמה שמניע סכסוכים בינלאומיים הוא פחד טריטוריאלי. מפתח המתודולוגיה העיקרי הוא ג'ורג' פרידמן.

ארבעת הזרמים בעתידנות

ישנם ארבעה זרמים (אסכולות) שונים בחקר העתיד:

  • חקר מגמות סבירות: הנמנים עם זרם זה, מנסים למצוא את דפוסי ההיגיון במערכות שונות, ואת דפוסי הגיון אלו הם יתרגמו למודלים מדעיים. לאחר שעשו כך, הם מנסים לערוך תחזיות ולעזור לארגונים להתאים את עצמם למגמות ההולכות ומתפתחות.
  • חקר מגמות אפשריות: זרם זה מכונה גם "זרם התסריטאים". זרם זה אשר החל להתפתח בסוף שנות ה-60, טעון כי ככל שהתמורות נעשות למואצות יותר, תלך ותקטן אמינות המודלים לחיזוי שקיימים כיום ברשותנו. לכן, הם ביקשו לאתר מתוך מקבץ גדול מאוד של תסריטים אפשריים למגמה מסוימת, את שני התסריטים האפשריים ביותר (או לכל היותר שלוש), לנסחם היטב, ולהכין עם הארגונים אשר להם הם ייעצו, פרוצדורות תגובה אחדות.
  • חקר מגמות פרועות: זרם זה, שהוא הזרם הצעיר ביותר, יוצא מנקודת הנחה שאם ארגון יחשוב על תסריטים בלתי-הגיוניים העלולים להתפתח ויגזור מהם פרוצדורות תגובה למקרה שבו הם אכן יתממשו,הוא יכין את עצמו להתמודדות טובה יותר עם כל אפשרות כלשהי.
  • חקר מגמות רצויות: זרם זה מכונה גם "זרם מעצבי העתיד". זרם זה יוצא מנקודת הנחה שאין מתפקידו של העתידן לערוך תחזיות, וזאת ראשית, בשל הקושי שבניסוח תחזיות, ושנית בשל האמונה שחברי הארגון הם הראויים והמתאימים מכל לעצב השערות באשר לעתיד ארגונם. הנמנים עם זרם זה, כאמור, אינם מתיימרים לערוך תחזיות, אלא לעזור לארגון לעצב דימויים עתידיים או חזון עתידי.

טווחי הזמן הנחקרים בעתידנות

בחקר העתיד, נוהגים לחקור חמישה טווחי זמן שונים:

  • חקר הטווח המיידי (עד 2-3 שנים);
  • חקר הטווח הקצר (10-3 שנים);
  • חקר הטווח הבינוני (30-10 שנים);
  • חקר הטווח הארוך (50-30 שנים);
  • חקר הטווח הארוך מאוד (100-50 שנים).

רוב העיסוק של חקר העתיד מבוצע בתקופות שבין חמש לחמישים שנה; קרי, העתיד המיידי, הקצר, הבינוני והארוך.

ניהול העתיד

ישנם מספר מומחים המתמחים במה שנהוג לכנות ניהול העתיד. הם משתמשים בכלים סטטיסטים ואחרים לחיזוי מגמות שונות. למשל, על ידי איסוף מידע על הרגלי גלישה של גולשים ברשת, מומחים אלו יכולים לחזות את הרגלי הצריכה של גולשים אלו ולחזות טוב יותר אלו מוצרים או אתרים יצליחו בפלחי השוק הנחקרים.

סינגולריות טכנולוגית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סינגולריות טכנולוגית

סינגולריות (או ייחודיות) טכנולוגית היא כינוי בתחום העתידנות לנקודת זמן עתידית שבה ישיגו המחשבים יכולות אינטלקטואליות הגבוהות במידה משמעותית מאלו של בני האדם. בעקבות הישג זה של המחשבים, מניחים שיהיו פיתוחים רבים אשר ישנו את העולם בצורה קיצונית שלא ניתן לחזות באופן אמין על ידי אנשים החיים לפני נקודת הסינגולריות. סינגולריות הוא מושג מושאל מפיזיקה, לדוגמה: סינגולריות כבידתית.

ישנו ויכוח אם ומתי הסינגולריות תתרחש, וישנם עתידנים הטוענים שהיא תתרחש בעשור השלישי של המאה ה-21. אחרים, ובעיקר ריי קורצוויל, הציעו הרחבות לחוק מור מעבר לכוח חישוב של טרנזיסטורים, שבהם יש גידול מעריכי בהתפתחות הטכנולוגית במשך כל ההיסטוריה האנושית ואפילו בהתפתחות היקום. לפי קורצוויל, גידול זה יגיע לשיאו בהתקדמות טכנולוגית בלתי ניתנת לתיאור במאה ה-21. תבנית זו מוצגת בטבלה משמאל.

העתידנות וספרות המדע הבדיוני

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מדע בדיוני
בול ישראלי לזכרו של ז'ול ורן. ז'ול ורן חזה טכנולוגיות רבות של ימינו

סופרי מדע בדיוני רבים חזו טכנולוגיות רבות של ימינו. המפורסם שבהם הוא ז'ול ורן, שחזה שימוש בצוללת ובטילי חלל. יש לציין שיש מספר סופרים מתחום המדע הבדיוני שמספקים מבט על העתיד, ובהם מייקל קרייטון בספרים כ"העולם האבוד" ו"טרף", ורובין קוק בספרים כמו "מוח" ו"כרומוזום 6".

ההבדל המשמעותי בין העתידנים לסופרי המדע הבדיוני, הוא שהתחזיות של סופרי המדע הבדיוני אינן מתבססות לרוב על מתודולוגיה מדעית. בנוסף, מטרתם של סופרי המדע הבדיוני היא לרוב ספרותית יותר מאשר מדעית, ובניגוד אליהם מטרת העתידנים היא לספק תחזית טובה. אחד העתידנים המשמעותיים הפועל בתקופתינו הוא ריי קורצוייל, מחבר הספרים "עידן המכונות האינטליגנטיות" ו"עידן המכונות החושבות".

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0