פדרל ריזרב
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
 | |
| בניין הנהלת הפדרל ריזרב בעיר וושינגטון | |
| מטה מרכזי | וושינגטון די. סי. |
|---|---|
| הקמה | 23 בדצמבר 1913 |
| נגיד | ג'נט ילן |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מטבע | דולר אמריקני |
| קוד ISO 4217 | USD |
| שער לוֹוִים | 0% - 0.25% |
| אתר הפדרל ריזרב | |
הפדרל ריזרב, או, בקיצור, ה"פד" (באנגלית: Federal Reserve; נקרא לעיתים גם הבנק הפדרלי) הוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של ארצות הברית.
הוא נוסד ב- 23 בדצמבר 1913, עם חקיקתו של חוק הפדרל ריזרב, בעיקר בתגובה לסדרה של פניקות פיננסיות שקדמו לו, ובפרט המשבר הפיננסי של שנת 1907. עם הזמן התפקידים, המחויבויות והסמכויות של הבנק התרחבו משמעותית, ומבנהו התפתח. כיום, תפקידיו העיקריים של הפדרל ריזרב, לפי מסמכים רשמיים שלו, הם לנהל את המדיניות המוניטרית של ארצות הברית, להשגיח ולפקח על המוסדות הבנקאיים, לשמר את היציבות של המערכת הפיננסית, לשמר רמת אינפלציה נמוכה ויציבה ולספק שירותים פיננסיים למוסדות הפקדות, ממשלת ארצות הברית, ומוסדות של ממשלות אחרות. הפד הוא הנושה העיקרי של ממשלת ארצות הברית, ומחזיק ברוב החוב שלה.
המטה הראשי של הבנק נמצא בעיר הבירה וושינגטון. הבנק כולל 12 סניפים אזוריים, בערים בוסטון, ניו יורק, פילדלפיה, קליבלנד, ריצ'מונד, אטלנטה, שיקגו, סנט לואיס, מיניאפוליס, קנזס סיטי, דאלאס וסן פרנסיסקו. שבעת חברי מועצת המנהלים של הבנק, לרבות היו"ר, ממונים על ידי הנשיא באישור הסנאט. אף על פי כן, החלטות הפדרל ריזרב בתחום המדיניות המוניטרית הן עצמאיות ולא נדרשות לאישור הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת.[1] נכון לשנת 2014 יו"ר הבנק היא ג'נט ילן, שמונתה לתפקיד ב-3 בפברואר 2014. בשנת 2010, הפדרל ריזרב הרוויח 82 מיליארד דולר מהריביות על אגרות החוב וההון שהוא מלווה לממשל האמריקאי ולבנקים המסחריים, ומתוכם שמר בקופתו 3 מיליארד דולר, והעביר 79 מיליארד דולר למחלקת האוצר של ארצות הברית.
הרקע להקמת הבנק
הבנק המרכזי הראשון בארצות הברית היה הבנק הראשון של ארצות הברית, אשר נוסד בשנת 1791 על סמך היתר ("צ'ארטר") של הקונגרס לתקופה של 20 שנה, ונסגר עם תפוגת ההיתר בשנת 1811. 5 שנים לאחר מכן, בשנת 1816, נוסד הבנק השני של ארצות הברית על סמך היתר דומה, אשר פג בשנת 1836. חידושו האפשרי של ההיתר היווה בסיס לעימות פוליטי, שבו ניצח הנשיא אנדרו ג'קסון אשר נאבק נגד קיומו של בנק מרכזי, וכך בשנים 1837-1862 לא פעל בארצות הברית בנק מרכזי, במסגרת "עידן הבנקאות החופשית". בשנים 1862-1913 פעלו בנקים מרכזיים במדינות השונות, וב-23 בדצמבר 1913 נוסד הפדרל ריזרב, עם הכנסתו לתוקף של חוק הפדרל ריזרב באישור הקונגרס ועם חתימת הנשיא וודרו וילסון.
תפקידים עיקריים
- פיקוח ורגולציה על הבנקים המסחריים
- יישום מדיניות מוניטרית, לרבות קביעת הריבית
- מונופול על הנפקת והשמדת הכסף
- מחקר כלכלי
מבנה הבנק
- מועצת המנהלים - כוללת שבעה חברים, הממונים על ידי הנשיא באישור הסנאט לתקופת כהונה של 14 שנים. חמשת חברי המועצה בשנת 2015 - היו"ר ג'נט ילן, סגן היו"ר סטנלי פישר, דניאל טרולו ג'רום פאוול, ולייל בריינרד.[2]
- ועדת השוק הפתוח (אגרות החוב) - כוללת את חברי מועצת המנהלים, וארבעה נציגים מתחלפים מסניפים מחוזיים. הנציג העשירי, נציג סניף ניו יורק, הסניף הגדול ביותר, מכהן כנציג קבוע. אחד עשרה הסניפים המחוזיים (פירוט בפסקה הבאה), מתחלקים לארבע קבוצות שכל אחת מהם שולחת נציג לוועדה. קבוצה אחת - בוסטון, פילדלפיה, וריצ'מונד. הקבוצה השנייה - קליבלנד ושיקגו. הקבוצה השלישית - אטלנטה, סנט לואיס, ודאלאס. הקבוצה הרביעית, מיניאפוליס, קנזס סיטי, וסן פרנסיסקו.[3]
- סניפים אזוריים - 12 סניפים אזוריים, בערים מרכזיות (פירוט בפסקה הבאה).
סניפים אזוריים
| מיקום | מספר | אות |
|---|---|---|
| בוסטון, מסצ'וסטס | 1 | A |
| ניו יורק, ניו יורק | 2 | B |
| פילדלפיה, פנסילבניה | 3 | C |
| קליבלנד, אוהיו | 4 | D |
| ריצ'מונד, וירג'יניה | 5 | E |
| אטלנטה, ג'ורג'יה | 6 | F |
| שיקגו, אילינוי | 7 | G |
| סנט לואיס, מיזורי | 8 | H |
| מיניאפוליס, מינסוטה | 9 | I |
| קנזס סיטי, מיזורי | 10 | J |
| דאלאס, טקסס | 11 | K |
| סן פרנסיסקו, קליפורניה | 12 | L |
יושבי ראש הבנק
| מספר | שם | תקופת הכהונה |
| 1 | צ'ארלס המלין | 10 באוגוסט 1914 - 9 באוגוסט 1916 |
| 2 | ויליאם הרדינג | 10 באוגוסט 1916 - 9 באוגוסט 1922 |
| 3 | דניאל קריסינג'ר | 1 במאי 1923 - 15 בספטמבר 1927 |
| 4 | רוי ארצ'יבלד יאנג | 4 באוקטובר 1927 - 31 באוגוסט 1930 |
| 5 | יוג'ין מייר | 16 בספטמבר 1930 - 10 במאי 1933 |
| 6 | יוג'ין בלק | 19 במאי 1933 - 15 באוגוסט 1934 |
| 7 | מרינר אקלס | 15 בנובמבר 1934 - 31 בינואר 1948 |
| 8 | תומאס מקייב | 15 באפריל 1948 - 31 במרץ 1951 |
| 9 | ויליאם מקצ'סני מרטין | 2 באפריל 1951 - 31 בינואר 1970 |
| 10 | ארתור ברנס | 1 בפברואר 1970 - 31 בינואר 1978 |
| 11 | ג'ורג' מילר | 8 במרץ 1978 - 6 באוגוסט 1979 |
| 12 | פול וולקר | 6 באוגוסט 1979 - 11 באוגוסט 1987 |
| 13 | אלן גרינספן | 11 באוגוסט 1987 - 31 בינואר 2006 |
| 14 | בן ברננקי | 1 בפברואר 2006 - 3 בפברואר 2014 |
| 15 | ג'נט ילן | מונתה ב-3 בפברואר 2014 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Who owns the Federal Reserve? The Federal Reserve's official website: FAQ's section.
- ^ אתר הפדרל ריזרב] חברי ההנהלה (Board Members)
- ^ אתר הבנק הפדרלי ועדת השוק הפתוח
