פודקאסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:33, 17 במאי 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (שחרור דף מותאם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פודקאסטאנגלית: Podcast; על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: הֶסְכֵּת) הוא מעין תוכנית רדיו המופצת באינטרנט בחינם או בתשלום, וניתן להאזין לה בכל זמן ובכל מקום (Radio-On-Demand).

השם

המילה "פודקאסט" מורכבת משתי מילים: ה-Pod נגזר מנגן המדיה של Apple - האייפוד – iPod. חברת אפל ויתרה על השימוש במילה הגנרית (ללא האות i).[1] ה-Cast הוא קיצור של המילה Broadcast (שיטות הפצה בתקשורת נתונים). הרעיון הוא חיבור השידור אל ה-iPod.

בשנת 2005, נבחרה המילה "פודקאסט" ל"מילת השנה" על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

בדצמבר 2017 הודיע תאגיד השידור הישראלי, בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית שהוא מחפש תרגום עברי למילה פודקאסט ופנה לציבור להגיש הצעות.[2] מעל 1,200 אנשים נענו לפנייה ושלחו הצעות ובסופו של דבר נבחרה המילה הֶסְכֵּת.[3] המילה נבחרה בשל הדמיון למילה הוותיקה תסכית, תוכנית רדיו.

היסטוריה

תיאור סכמטי של פודקאסט אודיו

דייב ויינר (אנ'), ממפתחי פרוטוקול ה־RSS הוא הראשון שגרם לאוטומציה של התהליך, משלב פרסום השמע על ידי הפודקאסטר ועד העתקתו לנגן ה־MP3 של המאזין. אדם קרי (אנ'), מיליונר היי־טק בהווה ושדרן ב־MTV בעבר, הוא מאלו שהפכו את תופעת הפודקאסטים לפופולרית.[דרוש מקור] לתוכניתו Daily Source Code מנויים מאות אלפי מאזינים מכל קצוות תבל ואתר Podshow שבבעלותו היה בעבר אחת מרשתות הפודקאסטים המובילות.

השמעתם של שירים ידועים בפודקאסטים מהווה הפרה של זכויות יוצרים. כאלטרנטיבה, הוקמה ה־Podsafe Music Network, המרכזת שירים אשר השמעתם בפודקאסטים מותרת, בחינם או תמורת תשלום נמוך מצד הפודקאסטר. ברשת זו ניתן למצוא מגוון עשיר מאוד של שירים מכל הסגנונות.

מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21 משדרים אלפי אנשים פרטיים פודקאסטים בתדירויות שונות ובנושאים רבים. במקרים רבים, אנשים אלו הם מומחים בתחומם - החולקים את הידע והאג'נדה האישית שלהם עם מאזיניהם. תוכניות רבות עשויות ברמה מקצועית לחלוטין, המתחרה ברמה של תוכניות רדיו ידועות. יש אף תחנות רדיו ידועות המפיצות תוכניות נבחרות בתור פודקאסטים. ניתן למצוא תוכניות העוסקות במוזיקה, טכנולוגיה, דת, מדע, ספורט, עסקים, איכות הסביבה, חדשות, חינוך, בריאות, ועוד. הפצת וידאו בפודקאסטים צוברת תאוצה הולכת וגוברת, עם חדירתם לשוק של מכשירים ניידים המסוגלים להציג תכנים אלו. לפי מחקרים שפורסמו בארצות הברית ב-2019 מעל 50% מהאוכלוסייה בארצות הברית שמעו לפחות פעם אחת פודקאסט, והחשיפה לפודקאסטים היא במגמת עלייה.[4]

בישראל

הפודקאסט הראשון בישראל היה "ברכה גולשת", אותו הגישה ב-2004 העיתונאית והמוזיקאית עדי עליה.[5] חלוצי פודקאסט נוספים היו האחים זיו וניר קיטרו עם תוכניתם 'מופע השוליים של קיטרו',[6] ורן יניב הרשטיין עם 'גיקים'.

החדירה של פודקאסטים לישראל הייתה איטית, אך החל משנת 2017 צבר התחום הכרה ופופולריות הולכים וגוברים, בזכות כניסתם לתחום של גופי שידור גדולים כגון אתר וואלה, רדיו תל אביב, תאגיד כאן והטלוויזיה החינוכית, לצד פודקאסטים עצמאיים כמו על כתפי גמדים, קטעים בהיסטוריה, או רשת הפודקאסטים של "עושים היסטוריה" - הכוללת בתוכה פודקאסטים בנושאים פוליטיקה, תנ"ך, ספורט וטכנולוגיה.

נכון לשנת 2019 קיימים למעלה מ-400 פודקאסטים בעברית.[7]

טכנולוגיה ושימושים

ניתן לראות בפודקאסט כסוג של רדיו אינטרנטי אשר מנותק ממגבלות המקום והזמן (Radio-On-Demand). מבחינת תוכן, אין הבדלים מהותיים בין פודקאסטים ובין סוגי רדיו מסורתיים (כגון רדיו FM): עיקר החדשנות בפודקאסטים הוא באופן הפצתם.

יוצרים

יוצר הפודקאסט מקליט את התוכנית ועורך אותה. התוצר הסופי של העריכה הוא קובץ קול (לרוב MP3 או AAC) המכיל תגיות (MP3 Tags) ובהן מידע כדוגמת שם הפודקאסט, שם הפרק הספציפי, תמונה ועוד. היוצר מעלה את קובץ הקול לשרות אחסון קבצים ברשת (כדוגמת Libsyn, Podbean ו-iCast). לאחר מכן מעדכן היוצר את ערוץ ה-RSS של התוכנית בדבר זמינותו של פרק חדש (רוב שירותי אחסון הקבצים מציעים גם ערוץ RSS מובנה).

מאזינים

כדי לקבל עדכון על זמינותו של פרק חדש, על המאזין להיות מנוי על ערוץ ה-RSS של התוכנית לה הוא מבקש להאזין. ניתן להרשם לערוצי RSS במגוון דרכים, כתלות במכשיר דרכו מעוניין המאזין להאזין לפודקאסט. תוכנות המאפשרות להרשם לפודקאסטים ולהאזין להם מכונות Podcast Catchers.

  • במחשבי Windows: באמצעות תוכנות כגון gPodder, MediaMonkey ו-iTunes.
  • במכשירי iOS ישנה אפליקציית "פודקאסטים" מובנית בכל המכשירים.
  • במכשירי Android: באמצעות אפליקציות כגון Podcast Addict, Pocket Casts, Stitcher סאונקלאוד ועוד.

עם עדכון ערוץ ה-RSS בדבר זמינותו של פרק חדש, יכול המאזין להקשיב לו מיידית - או להוריד את הקובץ ולהאזין לו במועד מאוחר יותר. במרבית המקרים מכיל ערוץ ה-RSS גם את רשימת פרקי העבר של הפודקאסט, כך שניתן להאזין גם לפרקים שיצאו לאור בעבר.

בדומה לתכני טלוויזיה לפי דרישה (Video-On-Demand) גם הפודקאסטים מאפשרים למאזין לבנות לעצמו את לוח השידורים המתאים להם מבחינת טעם אישי ותחומי עניין, ולהתנתק מלוח השידורים המוכתב באמצעי התקשורת המסורתיים (שהם "ליניאריים" - דהיינו, תוכנית רודפת תוכנית). יש האומרים כי פודקאסטים מסייעים ל"דמוקרטיזציה" של הפצת תוכניות רדיו וטלוויזיה, כשם שבלוגים מסייעים ל"דמוקרטיזציה" של הפצת המילה הכתובה.

וידאוקאסטים

ניתן להפיץ גם תוכני וידאו באותה שיטת הפצה כמו פודקאסט קולי. תוכן וידאו המופץ כקובץ (למשל, MP4) באמצעות ערוץ RSS מכונה "וידאוקאסט". על אף שבשנים הראשונות לאחר המצאת הפודקאסטים היו הווידאוקאסטים נפוצים למדי - זמינותן של פלטפורמות וידאו חינמיות כגון YouTube הפכה את הווידאוקאסטים לנדירים יותר ויותר, והם מהווים אחוז זניח יחסית מכלל התכנים המופצים כפודקאסט.

אתגרי מדידה

אחד האתגרים הבולטים בעולם הפודקאסטים כיום הוא מדידת כמות ההאזנות לתוכנית או לפרק. בעוד שבעולם הטלוויזיה והרדיו פותחו במרוצת השנים כלי מדידה המקובלים על התעשייה כולה (לדוגמה, מדד נילסן) - בתחום הפודקאסטים עדיין אין מדד דומה המקובל על כל השחקנים המרכזיים בענף. הגורם המרכזי המונע אימוץ של מדד שכזה הוא המספר הגדול של יוצרי פודקאסטים מסחריים ועצמאיים (כ-300 אלף בארצות הברית לבדה, על פי הערכות מ-2017) והאמצעים הרבים שבהם ניתן להאזין לפודקאסטים: מטלפונים חכמים, דרך טלוויזיות חכמות ועד עוזרות אישיות כדוגמת Amazon Alexa וכיוצא בזה. העדרו של מדד מקובל מקשה על הפרסום בפודקאסטים, שכן למפרסמים קשה להשוות את מידת ההצלחה והחשיפה של פודקאסטים מגופים שונים.

ב-2016 נעשה צעד ראשון לקראת תקן מדידה שכזה, כשה-Interactive Advertising Bureau (IAB) האמריקני פרסם תקן למדידה וספירת האזנות. התקן אומץ על ידי מספר גופי תוכן מובילים בארצות הברית.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פודקאסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מכתב מרשם הסימנים המסחריים של אפל בנושא.
  2. ^ מערכת כאן, איך אומרים פודקאסט בעברית?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בדצמבר 2017
  3. ^ פודקאסט – הֶסְכֵּת!, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏23 בינואר 2018
  4. ^ משה בנימין, עוד סימן להצלחה: מעל לחצי מהאמריקאים האזינו לפודקאסט, באתר אייס, 20 במרץ 2019
  5. ^ רדיו ברכה מתוך אתר ברכה הגולשת(הקישור אינו פעיל, 31.8.2019)
  6. ^ מופע השוליים של קיטרו, מתוך ארכיון האינטרנט
  7. ^ פודקאסטים ישראלים - סטטיסטיקות, באתר פודקאסטים
  8. ^ Podcast Measurement Guidelines מתוך אתר IAB


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0