פוליוויניל כלוריד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:09, 1 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוליוויניל כלוריד
צפיפות 1.34 ג'/ס"מ³
מוליכות חשמלית 10-? S/m
מוליכות חום 0.12 k-0.23 W/(מ'·K)
טמפרטורת התכה 160°C-182°C
מספר CAS ‏ 9002-86-2
Polyvinylchlorid.svg

פוליוויניל כלוריד (אנגלית: Polyvinyl chloride; ידוע בראשי התיבות PVC) הוא אחד משלושת הפולימרים התרמופלסטיים הסינתטיים הנפוצים ביותר בעולם.[1] PVC מיוצר בפלמור רדיקלי של כלורואתילן השייך למשפחת המונומרים הווינילים (בעלי קשר כפול). ייצורו המסחרי החל בשנת 1936.

היסטוריה

ייצוג מולקולת פוליוויניל כלוריד

פוליוויניל כלורידי התגלה במקרה לפחות פעמיים במאה ה-19. בתחילה בשנת 1835 על ידי הנרי ויקטור רנו וב-1872 על ידי יוג'ין באומן. בשני המקרים הפולימר הופיע כמוצק לבן בתוך מבחנות שהכילו ויניל כלוריד שנחשפו לאור השמש. בשנת 1920, הכימאי הרוסי איוון אוסטרומילנסקי והכימאי הגרמני פריץ קלאטה ניסו לרתום את ה־PVC לשימוש מסחרי אולם נתקלו בקשיים בעיבוד החומר הפריך והשביר. בשנת 1926 פיתח ואלדו סימון מחברת גודריץ' שיטה להגמשת החומר על ידי ערבובו עם תוספים שונים. על ידי כך הפך את החומר לידידותי לעיבוד, ומכאן הדרך לייצור בקנה מידה מסחרי הייתה קצרה.

שימושים

PVC הוא בעל ערך רב בתעשייה הכימית ורבים השימושים בו. כמחצית מה־PVC המיוצר בעולם מיועד לשימוש בענף הבנייה שם הוא מחליף את חומרי הבנייה המסורתיים (כגון טיט, בטון ועץ). PVC קשיח משמש לייצור מגוון מוצרים: ציפויים פנימיים וחיצוניים לבניינים, כרטיסים מגנטיים ככרטיסי אשראי או תחבורה ציבורית, מסגרות לחלונות, תקליטים (מכאן השם "תקליטי ויניל"), צינורות, אביזרי אינסטלציה ועוד. ניתן לרכך PVC באמצעות הוספת חומרים מגמישים כגון פתלאטים. בצורתו הרכה משמש ה־PVC לייצור בדים, ריפודים, צינורות גמישים, ציפוי רצפות, בידוד לחוטי חשמל, ציפויים לגגות, ניילון נצמד ועוד.

השפעות בריאותיות

ישנם מומחים הסבורים כי ל־PVC, כחומר סינתטי העלול לפלוט פתלאטים, השפעות מזיקות על בריאות האדם, אך אלו לא הוכחו במחקר. לעומת זאת, משנות ה־70 של המאה הקודמת ידוע היטב כי המונומרים (אבני הבניין) מהם מסונתז ה־PVC רעילים מאד ומסרטנים בבני אדם.

רבים ממוצרי הפלסטיק בסביבת האדם עשויים PVC. לאחרונה, מתרבים המחקרים המראים כי פלסטיק מסוג זה שהתיישן (כגון במוצצים, בקבוקים ושקיות) מתחיל להתפרק ולפלוט מולקולות מסרטנות[דרוש מקור]. אחד הרעלים המשתחררים מהתפרקות ה-PVC הוא דיאוקסין, הידוע כחומר מסרטן במיוחד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוליוויניל כלוריד בוויקישיתוף

הערות שוליים

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.