פוליטיקה של אורוגוואי
פרק זה טעון עריכה. אנא 
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של אורוגוואי |
אורוגוואי היא רפובליקה נשיאותית עם בחירות ייצוגיות, שבה נשיא אורוגוואי הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה, וגם עובדת על פלטפורמה מרובת מפלגות. הנשיא מחזיק בכוח ביצועי וכוח חקיקתי שוכן בבית המחוקקים המאוחד של אורוגוואי. הרשות השופטת מופרדת לחלוטין משתי הרשויות האחרות.
שתי מפלגות, קולוראדו והלאומית, היו במאבק מתמיד מאז עצמאותה של אורוגוואי על השלטון, מחליפות ביניהן תפקידים בין קואליציה לאופוזיציה. בבחירות ב-2004 תפסו את השלטון, רוב בשני בתי המחוקקים וכן את עמדת הנשיא, קואליציה של מפלגות שמאל מסוגים שונים: דמוקרטים נוצרים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וקומוניסטים. בבחירות פופולריות טאבארה ואסקס נבחר להיות נשיא אורוגוואי.
חוקה
אורוגוואי אישררה חוקה ראשונה ב-1830, לאחר מלחמה בת שלוש שנים שבה אורוגוואי וארגנטינה מלחמו יחדיו כפדרציה משותפת. עם תמיכה של בריטניה נחתם ב-1828 הסכם מונטיוידאו שבו ברזיל וארגנטינה הכירו בזכותה של אורוגוואי לעצמאות. הסכם זה הניח את היסודות למדינה וחוקה אורוגוואים אמיתיים. ב-1966 נעשו ניסיונות לשנות את החוקה שהובילו לקבלה של חוקה חדשה לחלוטין ב-1967. חוקה חדשה אחרת שהוצעה ב-1980 תחת הפיכה צבאית נדחתה על הסף על ידי כלל אזורי ההצבעה.
הרשות המבצעת
החוקה האורוגוואית שהתקבלה ב-1967 יצרה נשיאות חזקה במיוחד, בעלת איזון חזק בין חוק למשפט. הנשיא, אשר מתפקד גם כראש מדינה וגם כראש הממשלה, נבחר בבחירות כלליות לקדנציה של חמש שנים, עם סגן נשיא אשר נבחר באותו מעמד וההצבעה אליהם היא משותפת. שלושה עשר שרים עומדים בראש משרדים ממשלתים שונים ממונים על ידי הנשיא ומהווים הלכה למעשה את הקבינט של המדינה.
הרשות המחוקקת
האספה הכללית מונה דה פקטו שני בתי נבחרים. בית הסגנים המונה 99 חברים הנבחרים בבחירות כלליות-יחסיות לקדנציה של חמש שנים. הסנאט אשר יש בו 31 חברים. 30 אשר נבחרים בבחירות כלליות-יחסיות וסגן הנשיא אשר עומד בראשו.
הרשות השופטת
באורוגוואי מספר ארכאות משפט, הגבוהה שבהם היא בית המשפט העליון. שופטי העליון נבחרים לקדנציה בת 10 שנים על ידי האספה הכללית. מתחת לבית המשפט העליון ישנם בתי משפט מחוזיים ומקומיים כמו גם שופטים לתביעות קטנות. כמו כן קיימים מערכות משפט מקצועיות כגון צבאית, ניהולית וכדומה.
דמוקרטיה ישירה
החוקה האורוגוואית מאפשרת לכל אזרח לקרוא תיגר לכל חוק שהאסיפה הכללית מקבלת על ידי משאל עם, או להציע שינוי לחוקה גם כן על ידי רפרנדום.
