פורטל:ערכים מומלצים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:58, 24 ביולי 2015 מאת מהדורא קמא (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש להמכלול להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, כתיבה ללא נגיעות ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בהמכלול לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לעיון נוסף עבור לומדים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 501 ערכים מומלצים מתוך 281,139 ערכים בהמכלול כולו: אחד מכל 561 ערכים (0.18%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

מד מהירות של מכונית אמריקאית המציג הן יחידות מהירות ביחידות של מייל לשעה והן יחידות מהירות של קילומטר לשעה

מעבר לשיטה המטרית או מטריפיקציה הוא התהליך של מעבר מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית תוך איסור השימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט על פני שאר מדינות העולם. כיום משתמשים 95% מאוכלוסיית העולם בשיטה המטרית. לאחרונה סיימו מדינות שנשלטו בעבר בידי האימפריה הבריטית את המעבר לשיטה המטרית, כשהאחרונה מהן לבצע מעבר זה הייתה אירלנד שסיימה את המהלך ב-20 בינואר 2005. כיום, למעט ארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה (כאשר השתים האחרונות משתמשות בפועל בשיטה המטרית), כל מדינות העולם משתמשות בשיטה המטרית כשיטה רשמית. בבריטניה, אף שהשיטה המטרית הינה שיטה רשמית, המעבר המלא לשיטה זו טרם הסתיים.

במדינות רבות (ובעיקר בצרפת, בריטניה, קנדה ויפן) עורר הליך המעבר לשיטה המטרית התנגדות רבה, ובארצות הברית עדיין ישנה התנגדות רבה לניסיונות הממשל הפדרלי לעבור לשיטה המטרית.

לעריכת דף התקציר

תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח, כלומר פיוט המעמיד קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ, המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.

לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).

בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה, ומשלב לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות, גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית נתגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספוים לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך אחדים מהם עוררו דיון ארוך במחקר בשאלות ספקות במקורם.

חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.

אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.


לעריכת דף התקציר

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף: