פז חברת נפט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:31, 1 באוקטובר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית חברה מסחרית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פז" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פז (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פז חברת הנפט בע"מ
Pazlogo.svg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־66 שנים)
משרד ראשי יקום
הכנסות 10.8 מיליארד ש"ח (2016)[1]
רווח תפעולי 756 מיליון ש"ח (2016)[1]
רווח 548 מיליון ש"ח (2016)[1]
אנשי מפתח

יונה פוגל (מנכ"ל)

צדיק בינו (יו"ר)
עובדים 2,472 (בסוף 2011)[2]
 
www.paz.co.il

פז חברת הנפט בע"מ היא חברת אנרגיה ישראלית. בבעלות החברה בית זיקוק באשדוד, מסופי אחסון וניפוק מוצרי דלק ורשת של כ-270 תחנות תדלוק (רשת התדלוק הגדולה בישראל). "פז" היא חברה ציבורית בשליטתה של חברת "בינו אחזקות" (שלה 23.06% בהון ובזכויות ההצבעה). יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא צדיק בינו, ומנכ"ל החברה הוא יונה פוגל.

היסטוריה

סמל ישן של פז, צולם בקיבוץ פרוד

בשנת 1922 הוקמה חברת Anglo-Asiatic Petroleum ששיווקה דלק בארץ ישראל. בשנת 1927 היא החלה לפעול תחת חברת האנרגיה הגלובלית "Royal Dutch Shell" בשם The Shell Company of Palestine. בסוף שנת 1957 החליטה חברת "של", שסיפקה אז כ-40% מצריכת הדלק בישראל, שלא לפעול בישראל בעקבות החרם הערבי ובעקבות זאת הוקמה בשנת 1958 חברת פז כשותפות בחלקים שווים של המיליונר היהודי-בריטי סר אייזיק וולפסון עם ממשלת ישראל כדי לרכוש את פעילותה ומתקניה של חברת "של" בישראל[3]. למנכ"ל החברה מונה מאיר שרמן. בשנת 1959 נכנסה חברה אמריקאית של מקס פישר כשותפה שלישית בחברה[4], כך שכל אחד מהשותפים החזיק שליש מהחברה[5]. בשנת 1971 התנהלו מגעים למכירת האחזקות של המשקיעים האמריקאיים לחברת נפט אירופאית[6] והאחזקות נמכרו בשנת 1976 לחברה של ארמנד האמר. בדצמבר 1980 ביקש וולפסון למכור את חלקו בחברה לשאול אייזנברג[7], אולם שר האנרגיה יצחק מודעי, בהמלצת החשב הכללי, איתן רף[8], ניצל את זכות הסירוב של הממשלה, רכש את חלקו של וולפסון והפך את החברה לחברה ממשלתית. ב-1984 מכרה החברה של האמר 25% ממניות החברה לגד זאבי ושאר המניות נמכרו לממשלה. בשנת 1985 הביעו משקיעים רבים התעניינות בקניית החברה[9], למרות ירידה חדה ברווחים[10], אולם למרות המתעניינים הרבים[11] המכירה לא יצאה אל הפועל והממשלה התקשתה למצוא קונה[12].

בשנת 1988 הופרטה החברה ונמכרה לתאגיד בשליטת איש העסקים האוסטרלי ג'ק ליברמן, שבשנת 1989 הגדיל את אחזקותיו ל-100% מהונה המונפק של החברה. בשנת 1994 רכשו קבוצת קלרידג' וקרן רנסאנס כשליש ממניות החברה. בשנת 1999 נמכרה השליטה בקבוצת פז לחברת בינו אחזקות בע"מ, שבבעלות איש העסקים צדיק בינו בשיתוף עם משפחת ליברמן.

בספטמבר 2006 זכתה פז במכרז לרכישת בית הזיקוק באשדוד מהמדינה.

בנובמבר 2006 הפכה פז לחברה ציבורית באחת מהנפקות המניות והאג"ח הגדולות ביותר שידעה הבורסה בתל אביב. פז נסחרת במדד תל אביב 25. דירוג האשראי של החברה לפי S&P מעלות הוא AA/Stable.

החל מספטמבר 2016 מכר בינו בהדרגה את מרבית מניותיו ב"פז", ובמרץ 2017 חדל להיות בעל עניין בחברה.[13]

פז היא החברה המזהמת ביותר בישראל, על פי דו"ח המשרד לאיכות הסביבה לשנת 2013.

מבנה הקבוצה

תחנת "פז" ביבנה

בחברה שלוש חטיבות עסקיות:

  • פז קמעונאות ומסחר - מרכזת את הפעילות הקמעונאית והסחר של הקבוצה, לרבות: הפעלת רשת תחנות התדלוק שבה 280 תחנות, המתחמים הקמעונאיים, רשת חנויות הנוחות Yellow, שבה 255 חנויות, שיווק ומכירה ללקוחות סיטונאים ומוסדיים ופעילות חברת התדלוק האוטומטי פזומט.
  • פז זיקוק ולוגיסטיקה - מנהלת את פעילות בית הזיקוק באשדוד ומרכזת את השירותים הלוגיסטים בקבוצה, לרבות: אחסון, ניפוק, הזרמה והובלה.
  • פז תעשיות ושירותים - בה מרוכזת פעילות החברות הבנות המתמחות בייצור, מחזור ושיווק מוצרי לוואי של נפט, ובאנרגיה סולארית.

חטיבת המטה נותנת שירותים לחטיבות העסקיות.

חברות בנות

לחברה חברות בנות רבות. העיקריות שבהן:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0