פטנט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:53, 26 בפברואר 2017 מאת מעלת התורה (שיחה | תרומות) (מעלת התורה העביר את הדף חול:פטנט לשם פטנט תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער אישור אמריקני רשמי לפטנט

פטנט הוא זכות משפטית הניתנת על ידי מדינה לבעל המצאה לזמן קצוב (בדרך כלל, 20 שנה). הזכות המשפטית מאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה בלי רשותו או שלא כדין. כדי לקבל אישור פטנט על המצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך בכל מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט, באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו הוא שייך להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול "תביעות" (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית, ובמילים אחרות: חידוש, תועלת וצעד אמצאתי. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני.

הגדרה

מפה: מדינות שכלולות באמנת חוק הפטנטים - PCT, Patent Cooperation Treaty

פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים (אלא אם כן הוא סונתז באופן מלאכותי), רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (אך מוגנת מכוח זכות יוצרים).

פטנט הוא מקומי, ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל המצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות, זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל אחת מהמדינות האחרות בתוך 12 חודש, וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. קיימות אמנות רב-מדינתיות נוספות במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן. גם במסגרת אמנות אלה עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לממש את זכותו.

נשוא ההגנה של דיני הפטנטים הוא התחום הטכנולוגי, הגנה על המצאות שהם מוצרים או תהליכי יצור תעשייתיים. פטנט לא מגן על תועלות חברתיות באופן כללי (למשל לא על זכויות יוצרים) אלא על התחום הטכנולוגי-תעשייתי. בהיבט זה, מדובר על פיתוחים שהם תוצר של התערבות האדם, לאמור, לא ניתן למשל להגן בפטנט על גילוי בעל חיים חדש ביערות קמבודיה, שכן הדגש הוא על התערבות האדם בטבע, בהקשר התעשייתי.

המטרות שביסוד שיטת הפטנטים

המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי, ולעודד פרסום ידע טכנולוגי, שאילולי הפטנט ייתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל. לפיכך הפטנט הוא מעין עסקה בין הממציא לבין הציבור, במסגרתה מקבל הממציא זכות מונופולין לזמן מוגבל, ובכלל זאת מניעה מאחרים לייצר כמוהו, ובתמורה לכך הוא טורח ומגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו. זכות מניעתית מאפשרת לממציא ליהנות בדרך ישירה בכך שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש בעצמו בתהליך שהמציא, או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם או תמלוגים מהרווחים.

אופי זכות הפטנט

דיני הפטנטים פועלים ליצירת תמריץ למפתחים, בדרך של מניעה מכל אחד אחר לייצר ולמכור את המוצר. הפטנט מעניק למקבל אותו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש במה שרשום בפטנט. כלומר, הפטנט הוא זכות שלילית מיסודה. פטנט איננו רישיון יצור מן המדינה, אלא זכות למנוע מאחרים לייצר.

דרך קבלת הפטנט

לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום. בישראל, סע' 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית, היא כשירת פטנט. השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם:

  1. הכנת מסמך הקרוי בעגה המקצועית: "פירוט פטנט" (באנגלית: patent specification).[1] המסמך כולל תיאור קצר של ההמצאה, התחום אליו היא שייכת והידע הקודם בהקשרו, הבעיות אותן פותרת ההמצאה וכיצד היא פותרת אותן, התועלת שבהמצאה, ותיאורה בתרשימים ולוחות על פי הצורך.
  2. הגשת בקשה לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק. במקרה של ליקוי בבקשה שולח הבוחן את השגתו למבקש. על המבקש להסיר את ההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
  3. נמצא שההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים[2] והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם ההמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
  4. בישראל, בקשה לפטנט מתפרסמת לעיון הציבור 18 חודשים מיום הגשתה. אם הבקשה מתקבלת (כלומר, הרשות רואה באמצאה ככשירת פטנט) ולא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום הפרסום, יוענק הפטנט. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי סדר דין אזרחי). כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
  5. לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק). תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה כמפורט בחוק הפטנטים).

פטנט זמני

בחלק ממשרדי רישום הפטנטים בעולם ניתן להגיש בקשה ל"פטנט זמני", אשר מחד מגנה על זכויות היוצר, אך מאידך במקרה שהיוצר לא הגיש בקשה לפטנט "מלא" תוך זמן נקוב - הזכויות פגות, ובכך מתאפשר לגורמים אחרים לפתח את הרעיון.

סטטיסטיקה

תרשים: כמות הפטנטים בארצות הברית בין השנים 1790 לבין 2008

בישראל בכל שנה מוגשות כ-7,000 בקשות פטנטים. כך למשל בשנת 2010 הוגשו 7,268 בקשות, כאשר 10-15% מהמגישים הם ישראלים. בהתפלגות הבאה: מכניקה מחשבים ותקשורת 51%, כימיה ופרמה 31%, וביוטכנולוגיה 17%. בשנת 2010 אושרו 2,293 בקשות פטנט שהוגשו בשנים הקודמות, כאשר הממוצע של פטנטים שהתקבלו בעשור הראשון של המאה ה-21 עומד על 2,164 פטנטים לשנה. בשנים 2011 ו-2012 חלה קפיצה גדולה בקבלת פטנטים והם עמדו בהתאמה על 5,105 ו-3,386.

על פי ארגון WIPO המדינות השיאניות בבקשות הפטנטים לשנת 2011 הן: סין (526,412), ארצות הברית (503,582), יפן (342,610) וקוריאה הדרומית (178,924), והמדינות השיאניות בקבלת הפטנטים הן: יפן (238,323), ארצות הברית (224,505), סין (172,113), וקוריאה הדרומית (94,720).

עשרת המדינות המחזיקות במספר הפטנטים בתוקף הרב ביותר לשנים 2011-2014 הן: ארצות הברית (14,842,045), יפן (10,164,794), גרמניה (5,933,167), קוריאה הדרומית (4,365,329), סין (2,491,263), צרפת (2,421,629), בריטניה הגדולה (1,343,493), רוסיה (1,153,395), קנדה (1,034,666), שווייץ (918,403).[3]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מדריך לפטנטים בישראל, הוצאת משרד הפטנטים שבמשרד המשפטים.
  • המדריך לרישום וניצול פטנטים, מאת דני קרוננברג, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.
  • חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


הערות שוליים

  1. ^ פירוט הפטנט כולל מידע טכני ומשפטי רב, ועל כן יש הנעזרים במשפטנים עורכי פטנטים.
  2. ^ ראו: פרטים במשרד המשפטים.
  3. ^ (דוח 2012 של רשות הפטנטים)