פיצויי פיטורים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:32, 2 בספטמבר 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פיצויי פיטורים הם פיצויים המשולמים לעובד עם פיטוריו, כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו. לעיתים פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק פרישה, הכולל תשלומים נוספים הניתנים לרגל הפסקת העבודה.

הבטחת פיצויי הפיטורים

פיצויי הפיטורים יכולים להצטבר לסכומים גבוהים שהמעביד יתקשה לשלמם. על כן, בחלק מהמדינות שחייבו פיצויי פיטורים הונהגו הסדרים משלימים להבטחת תשלום הפיצויים.

  • בבלגיה, צרפת וספרד הונהגה קרן ממשלתית שגבתה מס מיוחד מהמעסיקים לצורך תשלום פיצויי פיטורין למעסיקים שפשטו את הרגל[1]. תשלום דומה נהוג על ידי הביטוח הלאומי בישראל.
  • במדינות רבות נקבע חובה על המעסיק להבטיח את פיצויי הפיטורין בקופה חיצונית או דרך ביטוח[1].

בישראל

הסדרתם של פיצויי הפיטורים בישראל נעשית באמצעות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 והתקנות שהותקנו מכוחו. המנהג לשלם פיצויי פיטורים התקיים גם קודם לחקיקת החוק (כבר בשנת 1939 פסק השופט שניאור זלמן חשין פיצויי פיטורין לעובד, לאחר שהוכח שמדובר במנהג קיים בענף הייצור[2]), והחוק ביסס מנהג זה והחיל אותו על כל העובדים ומעסיקיהם.

הזכות לקבלת הפיצויים

הזכות הבסיסית לקבלת פיצויי פיטורים קבועה בסעיף 1 לחוק: "מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים".

"אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד": הכוונה היא כי הרציפות והוותק שלפיהם נקבעים פיצויי הפיטורים לא יקטעו כתוצאה משינוי בעלות על מקום העבודה או העברת העובד מיחידה כלכלית אחת לאחרת הכפופות שתיהן לאותו מעביד. המקובל הוא שבהעברת בעלות נכללת בהערכת השווי ההפרשה לפיצויי פיטורים במסגרת התחייבויות החברה, והרוכש את החברה לוקח אותה בחשבון.

בסעיף 3 לחוק נקבע: "פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים". הפירוש המקובל לביטוי "סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה" הוא מעל 11 חודש, אך התנאי המהותי הוא הרצון להימנע מתשלום הפיצויים, וכאשר הוכח תנאי זה, יפסוק בית הדין פיצויים גם קודם שמלאו 11 חודשי ותק. מאידך, אם יוכיח המעביד שסיבת הפיטורים איננה הרצון להימנע מתשלום הפיצויים, יהיה פטור מתשלום זה גם אם הפיטורים נעשו לאחר שהעובד צבר ותק של 11 חודש.

התפטרות בדין מפוטר

החוק מונה שלל מקרים שבהם דינו של העובד המתפטר הוא כדין מפוטר, כלומר הוא זכאי לפיצויי פיטורים אף שהפסקת העבודה נעשתה ביוזמתו. מקרים עיקריים בקטגוריה זו:

  • פטירת המעביד.
  • פטירת העובד.
  • התפטרות של העובד לרגל מצב בריאות לקוי שלו או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות.
  • התפטרות הורה, תוך תשעה חודשים מיום הלידה, על-מנת לטפל בילוד. זכות זו שמורה רק לאחד ההורים. בפסיקה נקבע כי זכות זו תקפה גם במקרה שההורה המתפטר מצא עבודה המקלה עליו בטיפול בילוד (פחות שעות עבודה או קרבה לבית) ולא רק לעובדים שהפסיקו לעבוד.
  • התפטרות עובדת עקב שהותה במקלט לנשים מוכות, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות.
  • העתקת מקום מגוריו של העובד, בנסיבות מיוחדות, כגון מעבר לרגל נישואיו, ליישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, או מעבר ליישוב חקלאי מיישוב שאינו יישוב חקלאי, או ליישוב באזור פיתוח מיישוב שאינו באזור פיתוח.
  • אי חידוש חוזה עבודה: "היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לעניין חוק זה, כאילו התפטר.
  • התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. קודם להתפטרות בנסיבות אלה על העובד להודיע למעביד על כוונתו לעשות זאת, כדי לתת למעביד הזדמנות לתקן את הדורש תיקון.
  • התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה (ועבודתו החלה קודם שהגיע לגיל זה).
  • התפטרות לרגל גיוס לצה"ל, למשטרת ישראל, לשירות לאומי או לשירות בתי הסוהר.

תשלומי מעביד לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ואישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים שהוצא מכוחו, מאפשרים למעביד ולעובד (או לארגוניהם) להגיע להסכם לפיו ההפקדות החודשיות של המעביד לקרן פנסיה או לקופת ביטוח על שם העובד יבואו במקום מחויבותו לתשלום פיצויי פיטורים (כולה או חלקה), ואילו העובד יהיה זכאי לסכומים אלה גם אם התפטר מרצונו, בלא שהתקיים בו תנאי אחר המזכה בפיצויי פיטורים. אופציה זו אכן ממומשת בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה שהוצאו לפיהם[3].

סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי אם הכספים המופרשים לקופת פנסיה תחת רכיב הפיצויים מיועדים לקבלת קצבה, המעסיק איננו יכול למשוך כספים אלו בחזרה גם כאשר העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם המעסיק הסכים על כך מראש עם העובד.

נסיבות המאפשרות שלילת פיצויים

פיטורי העובד עקב התנהגות חמורה שלו שאינה מאפשרת את המשך העסקתו עלולים להביא לשלילת זכותו לפיצויי פיטורים. נסיבות המצדיקות שלילת הפיצויים מפורטות בהסכם קיבוצי החל על העובד, ובהיעדר הסכם כזה - נקבעות על ידי בית הדין לעבודה, על-פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

גובה פיצויי הפיטורים

בהתאם לחוק, פיצויי הפיטורים מחושבים לפי המשכורת החודשית האחרונה של העובד, מוכפלת במספר שנות הוותק שלו. דוגמה: עובד שמשכורתו האחרונה היא 8,000 שקל לחודש ופוטר לאחר שעבד 5 שנים, זכאי לפיצויי פיטורים בסך 40,000 שקל.

פעמים רבות נכלל חלק מפיצויי הפיטורים (או כולם) בקופת הגמל המשמשת לביטוח פנסיוני של העובד, כך שהמעביד נדרש רק להשלים אותם לסכום הקבוע בחוק.

בהסכמי פרישה מובטח לעובד סכום פיצויים מוגדל, הנקוב באחוזים מהסכום הנדרש בחוק. פיצויים בשיעור 200% למשל, הם פיצויים שגובהם כפול מהנדרש בחוק.

מיסוי פיצויי הפיטורים

בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון, פיצויי פיטורים אינם בגדר הכנסת עבודה. בהתאם לכך, פיצויי פיטורים פטורים מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות.

סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור ממס הכנסה למענק פרישה, שהוא מכלול התשלומים שניתנו לעובד עקב הפסקת עבודתו, ובהם בעיקר פיצויי הפיטורים. פטור זה מוגבל לתקרה בגובה משכורת חודש (אך לא יותר מ-11,390 ש"ח בשנת 2010[4]) לכל שנת עבודה. כאשר מענק הפרישה משולם עקב מות העובד, מוכפל הסכום הפטור. למי שמשכורתו נמוכה מהתקרה, רשאי פקיד השומה להגדיל את הפטור בעד 50% (אך לא יותר מהתקרה).[5] קיימות דרכים נוספות להקטנת מס ההכנסה על פיצויי פיטורים.

קבלת פטור ממס לפיצויי פיטורים עלולה לפגוע בזכות לפטור ממס לפנסיה.

לקריאה נוספת

  • יצחק לובוצקי, סיום יחסי עבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 1999.
  • נחום פינברג ומנחם גולדברג, סיומם של יחסי עובד-מעביד, הוצאת סדן, 2009.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים