פנינה תמנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:25, 11 באוגוסט 2020 מאת איציק 1 (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 28894395)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנינה תמנו-שטה
לידה 1 בנובמבר 1981 (גיל: 42)
כפר וזבה במחוז גונדר, אתיופיה
מפלגה יש עתיד, חוסן לישראל
סיעה יש עתיד, כחול לבן
שרת העלייה והקליטה ה־23
17 במאי 2020 – מכהנת
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
5 בפברואר 2013 – 31 במרץ 2015
(שנתיים ו־7 שבועות)
9 בפברואר 2018 – מכהנת
(6 שנים ו־10 שבועות)
כנסות ה־19, ה־2023
תפקידים נוספים

פנינה (פנטה) תַּמֶנוֹ־שֶׁטֶה[1] (נולדה ב-1 בנובמבר 1981)[2] היא שרת העלייה והקליטה וחברת כנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן. בעבר כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. עורכת דין במקצועה, פעלה בין היתר כעיתונאית וכפעילה חברתית ישראלית. וכשנכנסה לתפקיד במאי 2020, נרשמה כשרה יוצאת אתיופיה הראשונה בממשלות ישראל[3].

ביוגרפיה

תמנו־שטה נולדה בכפר וזבה במחוז גונדר, שבאתיופיה. נכדתו של קס שאטו מהרט, שושלת למנהיגים רוחניים בולטים של יהודי אתיופיה. במבצע משה, בגיל 3, עלתה יחד עם אביה וחמשת אחיה לארץ, ולאחר מכן התאחדה עם שארית משפחתה שנותרה מאחור. בשנותיה הראשונות בישראל, התגוררה המשפחה במרכז הקליטה בפרדס חנה, ובשנת 1988 עברה המשפחה לפתח תקווה. בנעוריה למדה באולפנה "צפירה", בתוכנית מצוינות לילדים מחוננים יוצאי אתיופיה. וכאשר סיימה, המשיכה את לימודיה במכללת "אורט" שבירושלים, תחת מסגרת פנימיית "כרמית".

את שירותה בצה"ל עשתה כסמלת מבצעים בפיקוד העורף.

לאחר שחרורה מצה"ל, החלה בלימודי תואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו, ואת הסמכתה בתחום עריכת הדין קיבלה בשנת 2007. את התמחותה עשתה במקביל לתואר במשרד מיתר לקוורניק ושות', ובהמשך עבדה במחלקה המשפטית של בנק דיסקונט. לימים, במקביל לכהונתה כח"כית בשנת 2018, סיימה את לימודיה לתואר השני במדיניות ציבורית למנהלים באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות.

קריירה ציבורית

במקביל ללימודיה עבדה תמנו-שטה עם נוער בסיכון. בתחילת דרכה, יזמה בעיר ילדותה - פתח תקווה, הקמת מועדונים לצעירים ונשים שהגיעו משכונות מצוקה. באותה תקופה, החלה בפעילות הסברה, ובהובלת המאבק החברתי למען יוצאי אתיופיה, על כך הקימה מטה שנאבק למען הגברת המודעות הישראלית לאפליה כלפי יוצאי אתיופיה. בשנת 2004, נבחרה לכהן כסגנית יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה. ושנה לאחר מכן, הגישה בערוץ הראשון לצד אורי לוי את תוכנית האקטואליה "שישי בחמש"[4]. באותה השנה, תבעה חמישים אלף ש"ח מרשת הריבוע הכחול, בטענה שסירבה למכור לה מזון על רקע גזעני, בעוד הרשת טענה להגנתה כי הסירוב היה ממניע תפעולי. תביעתה נדחתה לאחר שגרסתה של הרשת נתמכה בראיות, בעוד גרסתה שלה לא הוכחה[5]. בשנת 2007, נפתח הליך משפטי בחשד לשוחד, הפרת אמונים ושימוש לרעה במשרה כנגד השופטת דליה מארק הורנצ'יק[6], אשר הכריעה חודשים אחדים קודם לכן במשפטה של תמנו-שטה. הפרשה נסתיימה עם התפטרותה הרשמית של מארק הורנצ'יק מתפקידה כשופטת, בעוד התנועה לאיכות השלטון ורבים בציבור קראו לפתוח מחדש את התיק, ולבחון את אמינות עברה המשפטי[7].

בשנת 2006 מונתה להיות נציגת הציבור במועצת העיתונות בישראל. באותה השנה, הובילה את המאבק שפרץ שנית כנגד פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, וכנגד אי-קליטתם של תלמידים ממוצא אתיופי באור יהודה ובפתח תקווה. בנוסף, הייתה חברה בעמותת "עולים ביחד" אשר מטרתה סיוע לאקדמאיים יוצאי אתיופיה.

בשנים 20082012 שימשה ככתבת המשפטים של הערוץ הראשון.

בשנת 2015, לאחר הבחירות לכנסת ה-20, תמנו-שטה הובילה את הפגנת יוצאי אתיופיה. עקב זאת, נבחרה כשותפה להחלטת הממשלה בנושא הקמת ועדה מיוחדת, אשר הובילה לדו"ח פלמור. במקביל המשיכה תמנו שטה להנחות תוכנית רדיו ברשת ב', ולקחה חלק בפאנל קבוע בתוכנית "שיחת היום" בערוץ 2. בנוסף היא הייתה חברת הוועד המנהל בעמותת שבי"ל, חברת ההמועצה הלאומית לכלכלה, ממלאת מקום יושבת הראש בוועדת משנה של המל"ג וחברת חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. כמו כן מונתה על ידי שר האוצר משה כחלון כחברת וועדה ציבורית מיוחדת לרשות החברות הממשלתיות, אשר המליצה על קידום ייצוג הולם לקבוצות מוחלשות בדירקטוריונים ממשלתיים. באותה התקופה היא מונתה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנציגה בוועדת השרים לקידום שילובם של אזרחים יוצאי אתיופיה.

באותה שנה, הוענק לה על פועלה "אות הידידות החברתי" מאת הקרן לידידות. ושנה לאחר מכן - שנת 2016 הוענק לה "אות מרטין לותר קינג" מבנו של מרטין לותר קינג, כאשר זו הייתה הפעם הראשונה שהוענק אות זה במדינת ישראל.

קריירה פוליטית

בשנת 2012 הצטרפה למפלגת "יש עתיד". בבחירות לכנסת ה-19, נבחרה לכהן כחברת הכנסת, הייתה לאישה הראשונה מהעדה האתיופית שאי פעם נבחרה לכנסת, ונרשמה כחברת הכנסת הצעירה בסיעתה.

בכנסת ה-19 הייתה חברת הוועדה לביקורת המדינה, בוועדת הכנסת, בוועדה לזכויות הילד ובשנת 2014 הצטרפה לוועדת הפנים. יתר על כך, שימשה כסגנית יושב ראש הכנסת, וכיהנה כיושבת-ראש השדולה לקידום יוצאי אתיופיה בישראל.

ב-11 בדצמבר 2013 סירבו אנשי מגן דוד אדום לבקשתה להתרים דם, בעמדה שהוצבה במשכן הכנסת. וזו בהתאם להנחיית משרד הבריאות, האוסרת על קבלת תרומת דם מאדם שנולד, או התגורר מעל שנה באתיופיה. בעקבות פרסום המקרה, הורה יושב ראש הכנסת על הפסקת ההתרמות במשכן, ובמקביל פוליטיקאים רבים, בהם ראש הממשלה ושר האוצר, פרסמו הצהרות המגנות את המקרה[8]. בתגובה, נמסר ממגן דוד אדום, שהנוהל הננקט היה ידוע לתמנו-שטה קודם המקרה[9].

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015 הוצבה תמנו-שטה במקום ה-13 ברשימת "יש עתיד", ונשארה מחוץ לכנסת כאשר המפלגה זכתה ל-11 מנדטים בלבד.

ב־9 בפברואר 2018, שבה תמנו-שטה לכהן בכנסת בעקבות התפטרותו מהכנסת של יעקב פרי[10]. בכנסת ה-20, כיהנה תמנו-שטה כחברת הוועדה לזכויות הילד, חברת וועדת הכנסת, חברת השדולה למען אוכלוסיית חולי הצליאק והאלרגניים במדינת ישראל, חברת השדולה לעצירת הייצוא הביטחוני למדינות המפרות זכויות אדם וכחברת השדולה למען הגמלאים. בנוסף, פנינה-תמנו עמדה בראש השדולה לחיזוק וקידום ישראלים יוצאי אתיופיה.

בתחילת מאי 2018, הצטרפה תמנו-שטה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, למשלחת נשיאותית היסטורית שהתקיימה באתיופיה.

בבחירות לכנסת ה-21, הוצבה במקום ה-24 ברשימת כחול לבן בראשות בני גנץ, מטעם מפלגת יש עתיד. הרשימה קיבלה בבחירות 35 מנדטים, ותמנו-שטה נבחרה לכהונה נוספת בכנסת. ב-29 במרץ 2020, הודיעה על פרישתה ממפלגת יש עתיד שהתפצלה מכחול לבן, ועל חבירתה למפלגת "כחול לבן"[11].

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרת העלייה והקליטה.

תמנו-שטה נשואה ואם לשניים, ומתגוררת עם משפחתה בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנינה תמנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פנינה תמנו שטה, תודה מקרב לבעל הברכות צבי. השם באמהרית הוא פנטה ולא פנחש, באתר @pnina_tamano_sh, ‏2019T1:27
  2. ^ https://m.facebook.com/PninaTamano/posts/1913125285461185
  3. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏לראשונה: הקהילה האתיופית בממשלה, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  4. ^ חברת הכנסת פנינה תמנו
  5. ^ נועם שרביט, ‏ארומה בריבוע? תשכחו מזה: דוברת מטה המאבק לשוויון חברתי ליוצאי אתיופיה תבעה את הרבוע הכחול לאחר רכישת שני בורקסים - והפסידה, באתר גלובס, 12 באפריל 2007
  6. ^ נועם שרביט, ‏השופטת דליה מארק-הורנצ'יק חשודה בקשרים פסולים עם עו"ד גד פרנקל, באתר גלובס, 26 ביולי 2007
  7. ^ איתי הר אור, התנועה לאיכות השלטון: לבחון שוב את סגירת התיק נגד השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2009
  8. ^ מורן אזולאי, הנשיא פרס בעקבות חשיפת ynet: "אסור להבדיל בין דם לדם", באתר ynet, 11 בדצמבר 2013
    אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, מנת הדם היומית של הפוליטיקאים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  9. ^ משרד הבריאות יוזם דיון מקצועי וציבורי בנוגע לשינוי הקריטריונים לתרומות דם, באתר DoctorsOnly‏, 12 בדצמבר 2013
    אריק בנדר, בנק הדם סירב לתרומת דם מח"כית אתיופית, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2013(הקישור אינו פעיל, 17.5.2020)
  10. ^ אריק בנדר, ‏דרמה במשכן: ח"כ יעקב פרי הודיע על התפטרותו מהכנסת, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2018
  11. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏חוברת לגנץ: ח"כ תמנו-שטה פורשת מיש עתיד, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0