פסוטה
הכניסה לפסוטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | فسّوطه | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אדגאר דכואר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 567 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 3,267 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 245 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 295 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 202 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 11,080 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 121 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
33°02′55″N 35°18′35″E / 33.0484843513383°N 35.309792203686°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 103 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3819 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 176 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל פסוטה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס |
פַסוּטָה (בערבית: فسّوطه) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1965. כל האוכלוסייה הם ערבים נוצרים המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית.
פסוטה נושאת שם היישוב היהודי "מפשטה" מימי המשנה והתלמוד[4]. לאחר המרד הגדול ברומאים וחורבן הבית השני שימשה "מפשטה" מושב למשפחת הכהנים חרים מכ"ד משמרות הכהונה הנזכרת בקינה של אלעזר הקליר. בחצר הכנסייה נתגלו שרידי בית כנסת.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בפסוטה 3,267 תושבים (מקום 245 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 76.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,431 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[5] כל תושביה הם ערבים נוצרים. בשנת 1948 היה אמור הכפר להיות מפונה ביחד עם הכפרים איקרית ובירעם אולם מפקד הפלמ"ח שהיה אמור לבצע את הפינוי סירב.
אישי ציבור מן הכפר
הסופר אנטון שמאס נולד בכפר וגדל בו עד גיל 12 כשעבר עם משפחתו לחיפה. עורך הדין ואיש אש"ף סברי ג'ריס נולד בכפר וגדל בו. המשוררת נידאא ח'ורי נולדה בכפר בשנת 1959. הצייר-אמן מיכאל חלאק נולד בכפר בשנת 1975.
לקריאה נוספת
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסוטה |
- רבקה שפק ליסק, הכפר הערבי פאסוטה היה בעבר כפר יהודי, אתר e-mago
קישורים חיצוניים
- אמנון גופר, פסוטה: מקום בקצה הדרך ובלב הגליל, באתר ynet, 21 באפריל 2013
- מידע על אתר פסוטה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אדם בגליל - מאגר מידע
- ^ פרופיל פסוטה באתר הלמ"ס
ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
---|---|---|
תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) |