פסיקתא דרב כהנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.

מדרש זה קדום יחסית, והוא מתוארך לשלהי העת העתיקה בארץ ישראל, תקופתם של המדרשים הקדומים בראשית רבה וויקרא רבה.

פירוש השם 'פסיקתא'

שלמה בובר, אשר הוציא לאור במאה ה-19, את המהדורה המדעית הראשונה של פסיקתא דרב כהנא, העלה בתחילת המבוא למהדורתו שתי השערות באשר למקורה של מילה זאת. הראשונה היא שהיות ופסיקתא דרב כהנא לא כתוב בצמוד לספר, כמו למשל בראשית רבה, אזי כל דרש בו הוא נפסק ונפרד מחברו.

ההסבר השני הוא שהמילה פסיקתא עניינה הפטרה וסיום. מילה זאת הלמה את שם המדרש היות שמדרש פסיקתא דרב כהנא עוסק בהפטרות.

דעה אחרת שהועלתה היא שפירוש המילה פסיקתא דומה למילה 'פתיחתא', כלומר פתיחה של נושא מסוים שהדרשן עומד לעסוק בו.

תוכן

הסדר שעל פיו מחולק הפסיקתא הוא ייחודי ומושתת על סדר הקריאות במהלך השנה. הפסיקתא מתחלק לחמש תקופות של לוח השנה העברי.

לשון

לשונה של הפסיקתא, החכמים הנזכרים בה והדרשות שבה הם עולמם של חכמי ארץ ישראל במאות השלישית-חמישית. לשונה מזכירה את לשון התלמוד הירושלמי, ראשית הפיוט, ובראשית רבה וויקרא רבה.

מהדורות

מדרש פסיקתא דרב כהנא יצא לאור לראשונה בשנת 1868 (תרכ"ח) על ידי שלמה בובר. 'מהדורת בובר' כוללת לצד נוסח מוגהה ומדויק גם הגהות ופירושים על המדרש. במהדורתו השתמש בובר בארבעה כתבי יד שונים:

במהדורתו התבסס בובר בעיקר על כתב היד שמקורו מצפת, אותו קיבל כאמור משד"ל. חלק מסוים אשר היה חסר בכתב יד זה הוא השלים מכתב היד שקיבל מכרמולי, אם כי לא תמיד באופן עקבי.

המדרש יצא במהדורה נוספת על ידי דוב מנדלבוים בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה בשנת 1962 (תשכ"ב). מהדורה זו מבוססת הן על כתב יד אוקספורד והן על שינויי נוסח על פי הגניזה הקהירית.

בשנת תשע"ח יצא המדרש לאור שוב, עם פירוש ומבוא, והוספות מהרב חיים קניבסקי, בהוצאת זכרון אהרן.

ראו גם

קישורים חיצוניים