פפואה גינאה החדשה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:20, 18 בינואר 2021 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "| ראש המדינה =" ב־"| ראש מדינה =")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ מפה מתבנית, שמות מנהיגים, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המדינה העצמאית של פפואה גינאה החדשה
Independent State of Papua New Guinea
Independen Stet bilong Papua Niugini
דגלסמל
מוטו לאומי אחדות מתוך מגוון
המנון לאומי אוי גדלו, כל ילדיכם
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש מדינה מלך
שפה רשמית אנגלית, טוק פיסין, הארי מוטו
עיר בירה פורט מורסבי 9°30′S 147°07′E / 9.500°S 147.117°E / -9.500; 147.117
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 462,840 קמ"ר (56 בעולם)
אחוז שטח המים 2%
אזור זמן UTC +10
היסטוריה
הקמה מאוסטרליה
- שלטון עצמאי
- עצמאות
1 בדצמבר 1973
16 בספטמבר 1975
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 באפריל 2024)
10,468,719 נפש (90 בעולם)
צפיפות 22.62 נפש לקמ"ר (198 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 31.98%
גילאי 15 - 24 19.87%
גילאי 25 - 54 37.68%
גילאי 55 - 64 5.83%
גילאי 65 ומעלה 4.64%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 30,633 מיליון $ (103 בעולם)
תמ"ג לנפש 2,926$ (153 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2021)
0.568 (154 בעולם)
מטבע קינה‏ (PGK)
שונות
סיומת אינטרנט pg
קידומת בין־לאומית 675

פפואה גינאה החדשה (ולעיתים קרובות, בתעתיק מאנגלית: פפואה ניו גיני, באנגלית: Papua New Guinea; בטוק פיסין: Papua Niugini) היא מדינה הנמצאת בחציו המזרחי של האי גינאה החדשה הנמצא מצפון לאוסטרליה. חלקו המערבי של האי שייך לאינדונזיה, ונקרא איריאן המערבית. מקור השם פפואה בשיבוש המילה המלאית PEPUAH משמעו "מקורזל שער".

היסטוריה

בשנת 1526 הגיע הפורטוגזי ז'ורזה דה מנזס אל חצי האי "ראש הצפור" ושהה שם עד 1527. הוא כנה את תושבי האי ותושבי איים סמוכים בשם OS PAPUAS. השם "גינאה החדשה" נתן בידי הספרדי אורטיס דה רטס בשנת 1545, בגלל שדמה את מראית התושבים המקומיים לתושבי חופי אזור גינאה באפריקה. בשנת 1606 הפליג הספרדי לואיס ואס דה טורס בין גיניאה החדשה לאוסטרליה ונתגלה שהמקומות נפרדים. המצר נקרא מאז על שמו. בשנת 1623 תר ההולנדי קארל קארסטנס באי. בשנת 1678 חצה הולנדי אחר את האי.

החלק הדרום-מזרחי אשר היה במקור שייך לכתר הבריטי, מאז 1884. הועבר למרותה של אוסטרליה עם כינון הדומיניון. החלק הצפון-מזרחי היה נתון לחסותה של האימפריה הגרמנית גם הוא מאז 1884. הגרמנים שלטו גם בארכיפלג איי ביסמרק חלק מפפואה גינאה החדשה של היום. בשנת 1885 מצאו הגרמנים זהב בחוף מפרץ הואון. מזהב זה הוטבע מטבע יקר המציאות של 20 מארק עם הכתוב "גינאה החדשה הגרמנית", כחלק מסדרת מטבעות שנועדה לחלק של האי שנשלט בידי גרמניה שכונה בשם "ארץ הקיסר וילהלם". הגבולות נקבעו בשנים 1885 וב 16 במאי 1895.

החלק המערבי של האי היה בשלטון הולנדי. לאחר מלחמה בין אינדונזיה והולנד בין 18 בדצמבר 1961 ל-15 באוגוסט 1962 הוא הועבר לשלטון האו"ם ב-1 באוקטובר 1962 ולשלטון אינדונזיה ב-1 במאי 1963. החלק הדרום-מזרחי אשר היה במקור שייך לכתר הבריטי, הועבר למרותה של אוסטרליה עם כינון הדומיניון. החלק הצפון-מזרחי היה נתון לחסותה של האימפריה הגרמנית. במהלך קרבות מלחמת העולם הראשונה נכבש על ידי מדינות ההסכמה ויותר מאוחר נמסר כמנדט לשליטתה של אוסטרליה. בשנת 1949 איחדה אוסטרליה את שתי המדינות במזרח האי לכדי ישות בשם טריטוריית פפואה וגינאה החדשה. ב-16 בספטמבר 1975 אוסטרליה העניקה עצמאות לכל החלק המזרחי אשר בשליטתה בשם פפואה ניו גינאה.

בחלקים רבים של המדינה נפוצו בעבר תופעות של ציד ראשים וקניבליזם במסגרת פולחן דתי. המקרים המתועדים ביותר של קניבליזם כמוסד חברתי באים מגינאה החדשה. כך למשל, בשנת 1901 מצא המיסיונר הארי דונסיי באי גואריבארי (Goaribari) שבמפרץ פפואה 10,000 גולגולות.

פוליטיקה

פפואה קיבלה את עצמאותה מאוסטרליה ב-1975, והיא חברה לחבר העמים הבריטי. המלכה אליזבת השנייה עומדת בראש המדינה, ובחוקת המדינה היא נקראת "ראש המדינה" ולא "המלכה". מעשית, בראש המדינה עומד ראש הממשלה, המנהיג את הממשלה. בפרלמנט הלאומי ישנם 109 מושבים, מתוכם 20 נתפסים על ידי מושלי 20 המחוזות. הבחירות לפרלמנט נערכות במועד המוחלט על ידי ראש הממשלה, לכל היותר 5 שנים ממועד הבחירות הקודמות.

כלכלה

פפואה גינאה החדשה ניחונה באוצרות טבעיים, כולל מקורות מינרליים, ומקורות מתחדשים כדון יערות רבים. החקלאות המקומית מהווה מקור לתעסוקה רבה ותורמת ל-30% מהתמ"ג. הגידולים העיקריים בפפואה הם קפה, אגוזי קוקוס וקקאו.

גאוגרפיה

הר טבורבור, פפואה גינאה החדשה. הר געש פעיל

פפואה, השוכנת בסמוך לקו המשווה, היא מדינה חמה ולחה. משקעים רבים יורדים לכל אורך השנה. שטחה הכולל הוא 462,840 קילומטר רבוע וכ-93 אחוז משטחה מיוער ביערות גשם. רצועת ההרים החוצה את האי לאורכו מגיעה לגובה של כ-4.5 קילומטרים, ולעיתים אף יורד בה שלג למרות קרבתה לקו המשווה. הנהרות הגדולים במדינה זורמים משני צידי שרשרת ההרים, מצפונם ספיק ומדרומם פליי.

האזור הוא מקום מפגשם של מספר לוחות טקטוניים ולכן הפעילות הגעשית בו רבה. הוא נמצא על טבעת האש של הים הפסיפי. מלבד חלקו המערבי של ניו גינאה נכללים במדינה זו גם האיים בריטניה החדשה, אירלנד החדשה, בוגנוויל ועוד. החוקרים סבורים כי בעבר היה האי מחובר בדרומו לכף יורק באוסטרליה.

קלדרת רבאול (Rabaul) הוא מתחם הרי געש (קלדרה) גדול ופעיל במזרח האי בריטניה החדשה, השייך לפפואה גינאה החדשה. במתחם זה נמצאים כמה לועות געשיים רדומים, וכן הר הגעש טבורבור המתפרץ לעיתים תכופות. שתי התפרצויות געשיות שאירעו במהלך המאה ה-20 בלועות אלה גרמו למאות הרוגים ולהרס ניכר לעיירה רבאול הסמוכה.

דמוגרפיה

בפפואה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסייתה המצומצמת - פחות מ-6 מיליון איש - דוברת לא פחות מ-820 שפות שונות; רובן מדוברות בפי כמה אלפי אנשים בלבד, וחלקן כמעט ונכחדות. כמחצית משתייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות (הכוללת בסך-הכל 1,268 שפות), וכמחצית משפות המדינה מסווגות כשפות פפואניות (אף על פי שלא מדובר במשפחת שפות בעלות מוצא משותף, אלא בסיווג לשפות האי שאינן אוסטרונזיות או אוסטרליות). השפה האוסטרונזית הארי מוטו (Hari Motu) משמשת כשפה רשמית, אף על פי שרק מעטים דוברים אותה כשפת אם. שפה נוספת, טוק פיסין (Tok Pisin, שיבוש של אנגלית: Talk Pidgin), משמשת אף היא כשפה רשמית; זוהי למעשה קריאולית: אנגלית בגרסה מקומית. האנגלית עצמה משמשת כשפה רשמית שלישית, וכ-50,000 איש דוברים אותה כשפת אם.

שיעור יודעי הקרוא וכתוב נע בין 30% ו-40% אחוז.

כ-80% מתושבי פפואה הם פפואנים, וכ-20% - מלנזים. בנוסף קיימים מיעוטים קטנים של סינים, פיליפינים והודים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות