פקקת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:23, 7 בפברואר 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (יבוא מוויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פַּקֶּקֶת או תרומבוזיס (באנגלית: Thrombosis) היא מצב רפואי שבו קריש דם (או בשם אחר "פקיק דם") סותם את אחד מכלי הדם בגוף. קריש דם עלול לגרום לשני סיכונים עיקריים - שבץ מוחי ופקקת ורידים עמוקים. שבץ מוחי נגרם בגלל קריש דם שחוסם עורק המוביל דם למוח. הקריש יכול להיווצר באזור החסימה או להגיע לאזור ממקום אחר בגוף (אז הוא מכונה תסחיף, כי הוא נסחף בזרם הדם)[1]. פקקת ורידים עמוקה היא מחלה שבה נוצר קריש דם, על פי רוב בוורידי הרגליים, אך לעיתים גם בוורידי הזרועות. הקריש עלול להיסחף עם זרם הדם אל הריאות ולגרום לתסחיף ריאתי הגורם במקרים חמורים אף למוות[2].

מורפולוגיה

המורפולוגיה בהתאם למיקום הפקיק:

  • בתוך חדרי הלב או האורטה, יהיה על הפקיקים פּספּוס של אדום בהיר וכהה לחלופין. תופעה זו נקראת Lines of Zahn, ומקורה ביצירת שכבות-שכבות על גבי הפקיק. השכבות הבהירות מורכבות מפיברין ומטסיות, והכהות מאריתרוציטים. באורטה ובחדרי הלב נמצאים mural thrombi, שקשורים לדופן בצידם האחד, וצידם השני פונה לחלל. כאשר יש דלקת במסתמי הלב, עשויים להווצר תרומבי גם עליהם, שיקראו וגטציות (vegetation).
  • בעורקים פריפריים וקטנים יוצרו לרוב פקיקים חוסמים (occlusive). צבעם אפרפר, ולרוב יווצרו על דופן פגועה של כלי דם.
  • בוורידים יהיו הפקיקים כמעט תמיד חוסמים. הדם בוורידים זורם לאט, ולכן קריש דם שם ייראה כמעט כמו קריש שנוצר במבחנה, כלומר - מורכב באופן הומוגני מתאים וגורמי קרישה. מסיבה זו, תרומבי אלו דומים לקרישים שנוצרים לאחר המוות. כדי להבדיל ביניהם - תרומבי לרוב יהיו קשורים לדופן כלי דם, ואילו קרישים לא.

הפקיק בהמשך:

  • התרומבוס יעבור אמבוליזציה (סחיפה), ואז יקרא אמבולוס.
  • התרומבוס יגדל, עד חסימה של כלי הדם.
  • התרומבוס יעבור re-organization (ארגון-מחדש). אם זהו mural thrombus ינדדו אליו תאי אנדותל ויצפו אותו, כך שלבסוף יסתפח לדופן כלי הדם. חלל כלי הדם, מן הסתם, יהפוך לצר יותר. אם התרומבוס חסימתי, ינדדו אליו תאי רקמה חיבורית, ועשויים להתפתח בתוכו כלי דם חדשים (re-canalization).
  • פירוק של התרומבוס (dissolution).

קריש דם - פרוגנוזה

היווצרות קריש דם עלולה לגרום לתוצאה אחת מבין ארבע התוצאות הבאות: התפשטות, תסחוף, המסה או ארגון ותיעול מחדש.
1. התפשטות של פקיק מתרחשת לכיוון הלב. פירוש הדבר הוא, שההתפשטות מתבצעת קדימה בוורידים או אחורה בעורקים.
2. תסחוף מתרחש כשפקיק משתחרר מדופן כלי הדם והופך לנייד. תסחיף ורידי (הנובע לרוב מפקקת ורידים עמוקים בגפיים התחתונים) ינוע דרך מחזור הדם המערכתי, יגיע לצד הימני של הלב ויזרום דרך עורק הריאה תוך יצירת תסחיף ריאתי. מנגד, פקקת עורקית הנובעת מיתר לחץ דם או מטרשת עורקים עלולה להפוך לניידת והתסחיפים הנובעים ממנה עלולים לחסום כל עורק או עורקיק בכיוון הזרימה מאתר היווצרות הפקיק. המשמעות היא שבץ מוחי, אוטם שריר הלב או פגיעה בכל איבר אחר.
3. המסה מתרחשת כשמנגנוני המסת הפיברין מפרקים את הפקיק ומחדשים את זרימת הדם אל כלי הדם. ניתן לסייע לכך על ידי מתן תרופות (לדוגמה, לאחר חסימה של עורק כלילי). תגובה מיטבית לתרופות ממיסות פיברין מתקבלת תוך מספר שעות, לפני התפתחות מלאה של רשת הפיברין של הפקיק.
4. ארגון ותיעול מחדש כרוכים בגדילה פנימית של תאי שריר חלק, פיברובלסטים ואנדותל לתוך הפקיק העשיר בפיברין. אם התיעול מחדש נמשך, הוא מספק ערוצים בגודל נימי דרך הפקיק ומאפשר המשך של זרימת הדם דרך הפקיק כולו. אולם, ייתכן כי זרימת הדם המחודשת לא תספיק לצרכים המטבוליים של הרקמה במורד הזרימה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0