פרגוואי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:32, 18 בינואר 2021 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "|ראש המדינה=" ב־"|ראש מדינה=")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ שמות מנהיגים, מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה של פרגוואי
República del Paraguay
סמל
מוטו לאומי שלום וצדק
המנון לאומי פרגוואים, רפובליקה או מוות
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא
שפה רשמית ספרדית, גוואראני
עיר בירה אסונסיון 25°16′S 57°40′W / 25.267°S 57.667°W / -25.267; -57.667
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אמריקה, דרום אמריקה
שטח יבשתי[1] 406,752 קמ"ר (61 בעולם)
אחוז שטח המים 2.3%
אזור זמן UTC -4
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- תאריך
מספרד
14-15 במאי 1811
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 באפריל 2024)
6,925,728 נפש (108 בעולם)
צפיפות 17.03 נפש לקמ"ר (209 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 23.41%
גילאי 15 - 24 17.71%
גילאי 25 - 54 42.63%
גילאי 55 - 64 8.37%
גילאי 65 ומעלה 7.88%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 41,722 מיליון $ (97 בעולם)
תמ"ג לנפש 6,024$ (121 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2021)
0.731 (102 בעולם)
מטבע גוואראני‏ (PYG)
שונות
סיומת אינטרנט py
קידומת בין־לאומית 595

הרפובליקה של פרגוואיספרדית: República del Paraguay) היא מדינה בדרום אמריקה. פרגוואי קטנה יחסית לארצות הסובבות אותה, וחסרת מוצא אל הים. המדינה מוקפת משני צדיה בנהר פרגוואי, גובלת בארגנטינה מן הדרום ומדרום מערב, בברזיל מצפון מזרח ובבוליביה מצפון מערב. פרגוואי, לצד בוליביה, היא אחת משתי המדינות היחידות בחצי הכדור המערבי שאין להן מוצא אל הים.

מבחינה תרבותית שייכת פרגוואי לארצות אמריקה הלטינית.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של פרגוואי

בשטח שבו שוכנת פרגוואי התקיימה ציוויליזציה פרה-קולומביאנית של שבטי אינדיאנים דוברי גוואראני.

האירופאים הראשונים הגיעו לאזור בראשית המאה ה-16. העיר אסונסיון נוסדה בשנת 1537. העיר הפכה למרכז המושבה הספרדית, ומרכז למיסיון הישועי בדרום אמריקה במאה ה-18. פרגוואי הכריזה על עצמאותה מן השלטון הספרדי ב-14 במאי 1811.

לאחר הכרזת העצמאות שלטו בפרגוואי שליטים צבאיים מתחלפים, וביניהם הדיקטטורים פרנסיה ובני משפחת לופז.

בשנים 1840 עד 1862 שלט בפרגוואי קרלוס אנטוניו לופס, שהנהיג בה דיקטטורה צבאית. עם מותו ירש אותו בתפקיד בנו, פרנסיסקו סולנו לופז, ששלט במדינה עד למותו ב-1870. בתקופתו של פרנסיסקו סולנו לופז התקיימה מלחמת הברית המשולשת, שתוצאתה אובדן תשעים אחוז מהזכרים הבוגרים בפרגוואי, ואובדן רוב שטחה של המדינה. המלחמה הקטינה את אוכלוסיית פרגוואי מאוכלוסייה בת 525,000 איש עם פרוץ המלחמה ב-1865, לאוכלוסייה בת 221,000 איש ב-1871, מהם רק 28,000 היו גברים. לא רק המלחמה הכתה באוכלוסיית פרגוואי. במהלך המלחמה סבל העם מרעב, ממחלות, ומהשלטון של לופז שעינה ורצח אנשים רבים.

המלחמה הקפיאה את כלכלת פרגוואי למשך כחמישים שנה. במלחמת הצ'אקו בשנים 1932 עד 1935 נכבשו מבוליביה אזורים נרחבים בעלי חשיבות כלכלית, במחיר שלושים אלף הרוגים מצבא פרגוואי. לאחר מכן השתלט על המדינה העריץ אלפרדו סטרוסנר, ומשל בה כשלושים וחמש שנים עד לשנת 1989. מאז הסתלקותו מהשלטון, למרות עליה ניכרת באלימות הפוליטית, נערכות במדינה בחירות חופשיות יחסית למשרת הנשיא.

פוליטיקה

משטרה הריכוזי והדיקטטורי של פרגוואי שונה באמצעות החוקה של 1992, שהבטיחה הפרדת רשויות. הנשיא וסגן הנשיא נבחרים יחדיו לתקופת כהונה של חמש שנים, וממנים את ממשלתם. הנשיא הוא ראש המדינה וגם ראש הממשלה.

הפרלמנט בן שני הבתים, המכונה "קונגרסו", מורכב מ"בית המורשים" בן 80 חברים, ו"סנט" בן 45 חברים, הנבחר ביחד עם הנשיא, על בסיס שיטת בחירות יחסית. "המורשים" נבחרים לפי אזור, ואילו "הסנטורים" נבחרים בבחירות כלליות, שני הבתים נבחרים לתקופת כהונה של חמש שנים. בכל אחד משבעה עשר המחוזות בפרגוואי מתמנה "מושל" אשר אף הוא נבחר.

בית המשפט הגבוה ביותר בפרגוואי הוא בית המשפט העליון. הסנט והנשיא בוחרים את תשעת חבריו על בסיס המלצות מגוף חוקתי הנקרא "מועצת המשפטנים". עניין ייחודי לפרגוואי הוא הדגל, המציג דוגמה שונה במקצת בכל אחד מצדיו.

יחסי ישראל-פרגוואי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי ישראל-פרגוואי

בין ישראל ופרגוואי יחסים דיפלומטיים מפותחים, הכוללים קשרי מסחר, יצור ויבוא, ישראל חתומה על הסכם מסגרת בינה לבין מדינות המרקוסור – השוק המשותף הדרומי, בהן חברה פרגוואי. בנוסף, נישואים של אזרחי ישראל בפרגוואי, לפי החוק הפרגוואני, הם אחת האופציות המקובלות לנישואים אזרחיים בישראל, בזכות הקלות היחסית והמהירות שבה ניתן להינשא בפרגוואי. ראו להלן נישואי פרגוואי.

שגרירות פרגוואי בישראל נמצאת בהרצליה. עד לשנת 2005 שכנה שגרירות פרגוואי במשך מספר שנים במבשרת ציון, והיא אחת מהשגרירויות הזרות הבודדות בישראל אשר שכנו במחוז ירושלים.

במאי 2018 הודיע נשיא פרגוואי ששגרירות ארצו תעבור לירושלים.

כלכלה

בפרגוואי שולטת כלכלת שוק, עם מגזר לא פורמלי גדול, הפועל לייצוא מחדש של מוצרי צריכה למדינות שכנות, ולפעולת אלפי יזמים זעירים ברחובות הערים. בגלל חשיבות מגזר זה, לא ניתן לקבל נתונים כלכליים מדויקים. חלק גדול מן האוכלוסייה מתפרנס מחקלאות.

הכלכלה הפורמלית גדלה ב 3% בערך לשנה בין 1995 ו-1997, אך התוצר הלאומי הגולמי ירד במקצת בין 1998 ל-2000. ההכנסה הראלית לגולגולת קפאה ברמות של 1980. רוב המומחים מייחסים בעיה זו לאי היציבות הפוליטית, שחיתות, והעדרן של רפורמות מבניות, להפחתת החוב הציבורי, וייצור תשתית ראויה.

גאוגרפיה

הנוף הפרגוואי מורכב ממישורי עשב וגבעות מיוערות באזורים ממזרח לנהר פרגוואי המחלק את המדינה לשניים, האזור ממערב לנהר ה"צ'אקו" מורכב מישורים נמוכים וביצתיים ליד הנהר ויערות מערבה משם. הנקודה הגבוהה ביותר היא סרו פרו שגובהה 842 מטר מעל פני הים.

הגבול הדרום מזרחי נוצר על ידי נהר הפראנה, שעליו סכר איטאיפו שהוא מיזם משותף עם ברזיל. כיום מהווה הסכר את תחנת הכוח ההידרואלקטרית השנייה בגודלה בעולם, ומספק את מלוא תצרוכת החשמל של פרגוואי. האקלים נע בין אקלים סובטרופי לאקלים ממוזג, עם ירידת גשמים משמעותית במזרח.

לפרגוואי אין מוצא לים.

דמוגרפיה

מבחינה אתנית ותרבותית פרגוואי היא אחת המדינות ההומוגניות באמריקה הלטינית; 95% מהאוכלוסייה הם מסטיסוס ממוצא מעורב ספרדי ואינדיאני גוואראני. מעט מאד נשאר מתרבות הגוואראני המקורית, פרט לשפה (גוואראני), המדוברת בפי 90% מהאוכלוסייה. 75% מהפרגוואיים מדברים ספרדית. גוואראני וספרדית הן השפות הרשמיות. ישנם מיעוטים נוספים כגרמנים, יפנים, קוריאנים, סינים, ערבים וברזילאים.

אוכלוסיית פרגוואי מפוזרת באופן לא אחיד בשטחה. רוב האוכלוסייה מתגורר בחלק המזרחי, בטווח של 160 ק"מ מהבירה אסונסיון. הצ'אקו, המהווה 60% מהטריטוריה, משמש בית ל-2% מהאוכלוסייה. רוב האוכלוסייה מחזיק בדת הנצרות הקתולית.

יהדות פרגוואי

כוללת כיום כ-1,000 יהודים, רובם בבירה אסונסיון. היהודים הראשונים הגיעו לפרגוואי בסוף המאה ה-19. בתחילת המאה ה-20 הוקמו מוסדות הקהילה הראשונים של הקהילה בבירה אסונסיון. בשנות ה-20 הגיעו לפרגוואי יהודים מפולין ואוקראינה, ובשנות ה-30 הגיע לפרגוואי גל הגירה גדול של כ-20,000 יהודים מגרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו לפרגוואי יהודים רבים, פליטי השואה, אך עם הזמן עזבו רבים מהיהודים את פרגוואי לטובת מגורים בארגנטינה וברזיל השכנות או עלייה למדינת ישראל. בשנת 2013 נחנך בפרגוואי מוזיאון, המוקדש ליהדות ולשואה.[5]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ ראו:Paraguay Jews open new museum, Holocaust studies center, Jewish Telegraphic Agency (JTA), 22.11.2013; Erica Terry, Paraguay Opens First Holocaust Studies Center, Jspace News, 24.11.2013