פרוור
ערך זה עוסק באזור מגורים. אם התכוונתם לתופעה של מעבר לפרוורים, ראו .jpg)
פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית[1]; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בשולי עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.
המונח האנגלי Suburb, משמעו "תת-עיר".
הפרוורים מאופיינים ב:
- מגורים בצפיפות נמוכה המאפשרת איכות חיים כפרית;
- הסתמכות גבוהה על רכב פרטי כאמצעי תחבורה;
- ריחוק מהשפעתן של אוכלוסיות של שכונות מצוקה.
מרבית האוכלוסייה שעוברת לפרוורים חדשים מורכבת, בשנים הראשונות, מזוגות צעירים עם ילדים שיצאו מהעיר הגדולה כדי לאפשר לילדיהם לגדול באזור שקט, שבו אפשר להשיג בית צמוד קרקע במחיר זול יותר.
הפרוורים תפסו תאוצה במאות ה-19 וה-20 כתוצאה משיפור בתשתיות הכבישים והרכבת, שהובילו לגידול במספר בני האדם שנוסעים למקום עבודתם[2]. בהמשך, תהליכים כמו העיור, הצמיחה הכלכלית, גידול האוכלוסייה והשימוש הגדל ברכב פרטי הובילו להתפשטות הפרוורים, בתהליך שנקרא פִּרְווּר.
בקרב ארגוני איכות סביבה כמו גם מתכנני תחבורה ומתכנני ערים רווחת התנגדות לפרווּר, בשל ההשלכות השליליות שיש לטענתם לצורת מגורים זו על תחומים כמו סביבה, תחבורה, שוויון, כלכלה, ובריאות הציבור. באופן כמעט ודאי, פריסת אוכלוסייה בצפיפות מגורים נמוכה של פרוור אינה מאפשרת הפעלת תחבורה ציבורית יעילה, בעיקר במדד של תדירות קווי הנסיעה, ולכן מעודדת עימה גם שימוש קבוע ברכב פרטי לצורכי יוממות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פרור |
הערות שוליים
- ^ ראו כאן.
- ^ Matthew Hollow,
Suburban Ideals on England’s Interwar Council Estates (24 pages)
