פרישי מדברא
פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.
הביטוי מוזכר גם בתלמוד בבלי ושם הכוונה לאנשי דור המדבר.[1]
הנהגתם
במדרש הנעלם, חלק מספר הזוהר, נאמר על אנשי הקבוצה שחיים במערות במהלך השבוע ומגיעים מדי שבת לבתיהם. על כך סיפר רבי חזקיה, כי הוא היה במדבר ב"אתריהון דערביא" (מקומם יש דרי המדבר) וראה שם אנשים שגרו במקומות נסתרים, במערות שבין ההרים, ובאו לביתם רק בערב שבת, ומיד אחרי השבת חזרו למקומם במדבר. כאשר הוא שאל אותם לפשר הדבר הם אמרו לו כי הם פרושים מהעולם, "פרישי עלמא", והם עוסקים בתורה מדי יום במשך כל היום, הם אוכלים עשבי המדבר לא מבושלים[2]. במקום אחר[3] מוזכר כי רבי שמעון הלך בדרך עם בנו רבי אלעזר ברבי שמעון ועם תלמידיו רבי אבא ורבי יוסי פגשו את רבי נהוראי סבא שנמנה עם חברי הקבוצה ובא ליישוב לקראת ראש השנה כדי לא לשהות במדבר ביום הדין, מכיוון ששם מתגבר בדין, והוא סיפר לו גם על מעשי חברי הקבוצה ואמר לו דברי תורה משמם. בזוהר שם מאריך במעלת העוסק בתורה מחוץ ליישוב[4].
רבי חיים ויטאל כותב כי קבוצה זו נקראת בתואר "פרושים", ומטרתם הייתה לעסוק בתורה יומם ולילה ללא מפריע, ולזמר להקב״ה את שירי ספר התהילים בהתלהבות ובשמחה עד שהדביקו מחשבותיהם בעולמות העליונים, עד שהגיעו על ידי מעשים אלו לרוח הקודש ולמדרגת הנבואה[5].
לפי פרשנות אחת, גם בזמן האמוראים המשיכו מעשיהם של קבוצה זו. בתלמוד הבבלי[6] סיפר רב יוסף, שרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור לא ישבו בסוכה במשך כל חג הסוכות מכיוון שהיו במדבר במשך כל ימות החג ורעו את בהמותיהם. האחרונים[7] תמהו על הפרשנות העולה מהגמרא לפיה גדולי הדור לא קיימו את מצוות סוכה, ויש שפירשו[8] שככל הנראה הן ישבו במדבר בכוונה תחילה ונהגו בהנהגת קבוצת ה"פרושי מדברא", וחזרו למקום יישוב לקראת שמיני עצרת כדי לבקש על הגשם[9].
בספרי החסידות
גם בספרי החסידות מוזכרים ה"פרישי עלמא" ולומדים מהם הנהגות טובות. בספר שם משמואל מביא את מה שכתוב בזוהר שהם למדו במדבר כדי להכניע את כוחות החיצונים, והוא למד מכך שאדם העוסק בתורה אינו מצריך שמירה כל כך מכוחות השדים וסטרא אחרא (וגם מיתר המזיקים שחיים במדברות) כי התורה נקראת אש כמו שכתוב "הלא כה דברי כאש נאום ה'", והיא כעין חומת אש המבריחה את כוחות מסביבותיהם[10].
זיהוי ככת מדבר יהודה
ערך מורחב – מגילות מדבר יהודה
יש סוברים כי כת מדבר יהודה הם בעצם הפרישי מדברא שמופיע במקורות הזוהר והתלמוד[דרוש מקור].
ראו גם
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני זוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין • רבי אבא (תנא) • רבי יהודה • רבי יצחק • רבי רחומאי • רבי יוסי בן פזי • ההוא סבא • ההוא טייעא • רבי אחא (תנא) • רבי יוסי דפקיעין | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | חיבור ספר הזוהר • כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא • רבי משה די ליאון | |
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג)
- ^ מדרש הנעלם, זהר חדש דף יג.
- ^ זוהר פרשת תצווה
- ^ זוהר פרשת תצווה
- ^ הקדמה לספר שערי קדושה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ז עמוד א'.
- ^ אור שמח פ"ו מהלכות סוכה הי"ג
- ^ ביכורי יעקב סימן תר"מ ס"ק כ"ד, מבוא ב[1] ספר חשוקי חמד של הרב יצחק זילברשטיין, ערוך לנר על הלכות סוכה
- ^ ערוך לנר שם
- ^ שם משמואל על ראש השנה עמ' ס"ט.