פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:42, 3 באוקטובר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית תפקיד מנהיג (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה
Franz Josef
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה
לידה 18 באוגוסט 1830
וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
פטירה 21 בנובמבר 1916 (בגיל 86)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה אוסטריה
אוסטריה הונגריה
מקום קבורה וינה
בת זוג אליזבת, נסיכת בוואריה ("סיסי")
שושלת בית הבסבורג – לורן
אב פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה
אם סופי, נסיכת בוואריה
צאצאים ראו בהמשך


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קיסר אוסטריה ה־שלישי
2 בדצמבר 18481 במרץ 1867
(18 שנים)
האימפריה הפכה לאימפריה האוסטרו-הונגרית


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קיסר אוסטרו-הונגריה ה־ראשון
1 במרץ 186721 בנובמבר 1916
(49 שנים)

פרנץ יוזף הראשון (18 באוגוסט 183021 בנובמבר 1916), קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה (18481916) ומלך הונגריה (18671916) לבית הבסבורג. נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של אירופה במאה ה-19, והיה אהוד מאד על עמי האימפריה שבראשה עמד. בתחילת דרכו הייתה מדיניותו נוקשה יותר, ובהמשכה התמתנה בהדרגה והייתה לליברלית יותר, בעקבות תבוסותיו והתקוממויות לאומניות בממלכתו. כך למשל הנהיג מעמד שווה להונגריה ולאוסטריה, בהופכו את הקיסרות מ"הקיסרות האוסטרית" ל"קיסרות אוסטרו-הונגרית". תחת שלטונו הפכה וינה למרכז תרבות בינלאומי חשוב ומשפיע. לאחר מותו החלה הקיסרות להתפורר. תקופת מלכותו בת 68 השנים הייתה השלישית באורכה בהיסטוריה של אירופה, לאחר לואי הארבעה עשר מלך צרפת ויוהנס השני, נסיך ליכטנשטיין.

חייו

לפני המינוי לקיסר

פרנץ יוזף נולד בשנת 1830 בווינה כבנם הבכור של פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה, וסופי, נסיכת בוואריה. היות שאביו, אחיו הצעיר של הקיסר המכהן פרדיננד הראשון חשוך הילדים, ויתר על מקומו כיורש העצר של אחיו הבכור, הקפידה אמו להכשיר את פרנץ לתפקיד הקיסר תחת אביו כבר מגיל צעיר.

בשנת 1843, בעודו בן 13, החל פרנץ יוזף במשרת קולונל בצבא האוסטרי. מאותה נקודה והלאה השתנה אופי מלבושו, וגם לאחר שעזב את הצבא נהג ללבוש מדים של קצין זוטר בכל מהלך חייו.

ב-6 באפריל 1848, כחודש לאחר תחילת אירועי אביב העמים, מונה פרנץ יוזף לתפקיד מושל בוהמיה, אלא שמעולם לא שימש בתפקיד, ובמקום זאת נשלח לחזית באיטליה. את הקרב הראשון בחייו חווה ב-5 במאי בסנטה לוצ'יה שבאיטליה, תחת פיקודו של הגנרל הנודע יוזף רדצקי פון רדץ.

באותו חודש עברה משפחת המלוכה האוסטרית מווינה הסוערת בעקבות אירועי אביב העמים לאינסברוק שבחבל טירול, וזאת כדי לשמור על ביטחונה האישי. באמצע יוני הצטרף אליהם פרנץ יוזף. באינסברוק פגש לראשונה את בת דודתו אליזבת, נסיכת בוואריה (המכונה "סיסי"), והיא בת 10. לימים, בשנת 1854, נישא לה כשהייתה בת 16.

בעקבות ניצחון האוסטרים בסוף יולי על האיטלקים בקרב קוסטוצה, במהלך המאבקים הראשונים לאיחוד איטליה, חשה משפחת המלוכה בטוחה לשוב לווינה, ופרנץ יוזף שב איתם. אך כעבור חודשים אחדים הייתה וינה שוב לזירת תסיסה ליברלית, והמשפחה המלכותית נאלצה לעזוב אותה שוב, הפעם לאולמיץ שבמורביה.

ב-2 בדצמבר 1848, עם שוך מהפכות אביב העמים הליברליות, נאלץ הקיסר פרדיננד הראשון לוותר על כסאו, וכך הוכתר פרנץ לקיסר והוא בן 18, בשם "פרנץ יוזף הראשון".

תחילת הכהונה

פרנץ יוזף כקיסר צעיר בתחילת דרכו

בשנת 1849, כבר בתחילת דרכו, הצליח כבר בסוף הקיץ לדכא ביד רמה את המרד הלאומני שפרץ בהונגריה, בסיועה של רוסיה. כניצול של המרד בהונגריה, התקומם קרלו אלברטו, מלך סרדיניה כנגד פרנץ יוזף בעיצומו של המרד בהונגריה. פרנץ יוזף הביס את מלך סרדיניה תוך זמן קצר, ב-23 במרץ, בקרב נובארה. ב-9 באוגוסט אולץ מלך סרדיניה לחתום על הסכם כניעה ולפרוש מתפקידו.

לאחר שדוכאו המרידות ושב הסדר לקיסרותו, קבע פרנץ יוזף מערכת ממשל חדשה, בהדרכתו של שר הפנים אלכסנדר באך, אשר ביטלה את החוקה של קודמו, זו שנקבעה בלחץ מרידות אביב העמים. על פי שיטת הממשל החדשה הונהגה הקיסרות באופן ריכוזי, תוך כדי דיכוי התקוממויות לאומניות. בנוסף לכך, מינה פרנץ יוזף קנצלר (ראש ממשלה) חדש, הנסיך פליקס שוורצנברג.

תחת הדרכתו של שוורצנברג הצליחה אוסטריה לסכל בשנים שלאחר מאורעות 1848–1849 את מזימתה של פרוסיה להקים פדרציה גרמנית חדשה, ולהוציא ממנה את אוסטריה. מכל מקום, לאחר מותו הפתאומי של שוורצנברג בשנת 1852, לא נמצא מחליף ראוי ומשרת הקנצלר נלקחה בידי הקיסר פרנץ יוזף עצמו. כעשר שנים לאחר מכן, אוסטריה אכן סולקה מן הברית הגרמנית.

ניסיון ההתנקשות

ציור של ניסיון ההתנקשות מאת ג'. ריינר

ב-18 בפברואר 1853 ניצל הקיסר פרנץ יוזף מניסיון התנקשות של הלאומן ההונגרי יאנוש ליבני (János Libényi)[1]. המקרה אירע כשהמלך הסתובב במצודת וינה עם אחד משומריו, כשלפתע קרב אליו ליבני. הקיסר נרתע מיד כשהבחין בסכין שאחז בידו. למזלו, צווארונו שהיה עשוי מתכת חזקה הגן על צווארו כמעט לגמרי, ועל אף שנפצע ודימם חייו ניצלו. שומרו של הקיסר, מקסימיליאן אודנל פון טירקונל, הכה את ליבני בעזרת חרבו והרחיק אותו מן הקיסר. על מעשה זה קיבל לאחר מכן תואר של רוזן בית הבסבורג. יוזף אטנרייך, עד ראייה נוסף לניסיון ההתנקשות, זכה בתואר "יוזף פון אטנרייך" על סיועו בהצלת הקיסר.

לאחר שניצל פרנץ יוזף, החליט אחיו, מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו, להקים את כנסיית ווטיבקירכה במקום האירוע כאות תודה והוקרה.

ליבני עצמו הובל למשפט, שם נגזר עליו דין מוות בעוון ניסיון להריגת הקיסר.

ריכוך המדיניות והשנים המאוחרות

בשנת 1854 נישא לבת דודתו אליזבת, נסיכת בוואריה, בתה הצעירה של אחות אמו לודוביקה, נסיכת בוואריה, ובעלה מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה. אליזבת, שנודעה בכינויה "סיסי". על ילדיהם ועל הטרגדיות אותן חוו במהלך חייהם, ראו בפסקה "משפחתו".

בשנת 1859 מיתן פרנץ יוזף מעט את מדיניותו הנוקשה, בעקבות תבוסתו לנפוליאון השלישי וממלכת סרדיניה, בה איבד את כל נחלותיה של אוסטריה באיטליה. בשנת 1866 סולקה אוסטריה מן הברית הגרמנית לאחר תבוסתה לפרוסיה במלחמת אוסטריה-פרוסיה על ההגמוניה בגרמניה. מאז נקט במדיניות ליברלית יותר, וב-1867 נענה להתקוממותם של ההונגרים, וצירף אותם כחברים שווים בממלכתו, וכך למעשה יצר את האימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר הוסיפה להתקיים עד סוף מלחמת העולם הראשונה.

בין החודשים אוקטובר ודצמבר של שנת 1869 ביקר הקיסר במזרח התיכון לרגל פתיחת תעלת סואץ. במסעו ביקר באיסטנבול שבטורקיה, במצרים ובארץ ישראל. ב-9 בנובמבר הגיע לירושלים, שם התקבל באהדה רבה על ידי הקהילה היהודית.

ב-1878 השתבשו יחסיו עם רוסיה, בעקבות כיבוש בוסניה והרצגובינה על ידו.

בשנת 1872 ייסד פרנץ יוזף אוניברסיטה בעיר קולוז'וואר, הקרויה כיום קלוז'-נאפוקה, ואשר בשטח הקיסרות. ב-1918 הועברה האוניברסיטה לעיר סגד בדרום הונגריה, לאחר שקלוז'-נאפוקה הועברה לשליטת רומניה, ושמה שונה ל"האוניברסיטה ע"ש פרנץ יוזף בסגד", כיום אוניברסיטת סגד.

Click to Shrink Back
בולגריה במלחמת העולם הראשונהפרדיננד הראשוןהאימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונהמהמט החמישיהאימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונהפרנץ יוזףהקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונהוילהלם השני, קיסר גרמניהLeaders of the Central Powers - Vierbund.jpg
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה ומנהיגיהן. למידע על מעצמה או מנהיג, לחצו על החלק המתאים בתמונה

בשנת 1914 נרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד, אחיינו של פרנץ יוזף ויורש העצר האוסטרי, על ידי גברילו פרינציפ, בעת ביקור מלכותי בסרייבו, מאורע שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. פרנץ יוזף נפטר בשנת 1916, בגיל 86, בעיצומה של המלחמה. על כס הקיסרות ישב אחריו עד 1918, קרל הראשון, קיסר אוסטריה. עם סיום המלחמה, במסגרת הסכמי השלום, התפרקה הקיסרות.

משפחתו

משמאל לימין: קבריהם של סיסי, פרנץ יוזף ורודולף בנם, במרתף הקבורה בכנסיית קפוצ'ין שבמרכז וינה
פסלו של הקיסר בווינה

פרנץ יוזף היה בנם הבכור של הארכידוכס פרנץ קרל, אחיו של הקיסר פרדיננד הראשון ורעייתו סופי, נסיכת בוואריה.

לפרנץ יוזף היו שלושה אחים ואחות אחת: מקסימיליאן (נולד ב-1832), שהיה קיסר מקסיקו, קרל לודוויג (1833), סבו של יורשו של פרנץ יוזף – קרל הראשון, מריה אנה (1835) וקרל ויקטור (1842). עם אחיו חווה שתי טרגדיות: אחותו נפטרה בעודה בת ארבע, ואחיו מקסימיליאן הוצא להורג במקסיקו בשנת 1867. בשנת 1853 בוצע ניסיון התנקשות בו עצמו.

אמו, שהייתה בעלת השפעה עליו, חיפשה אחר רעיה לבנה, כדי שתלד לו יורשים. זו הציעה לו את אחייניתה הלנה ("ננה"), בתה הבכורה של אחותה לודביקה, אך פרנץ יוזף העדיף את האחות הצעירה, אליזבת ("סיסי"), שהייתה בת 16 בלבד. אמו, על אף שחששה שאחייניתה הצעירה אינה מתאימה להיות רעיית הקיסר, עברה על כך בשתיקה, והזוג נישא בשנת 1854.

חייהם של בני הזוג לא היו מאושרים, והיו רצופים טרגדיות: אליזבת לא הצליחה להתקבל אל תוך חברת חצר המלוכה, והיו ביניהם חיכוכים רבים. נולדו להם ארבעה ילדים:

בתם הבכורה סופי נפטרה בשנת 1857 בעודה בת שנתיים, ובנם רודולף התאבד בשנת 1889 בעיירה מאיירלינג, יחד עם חברתו הצעירה מריה פון וסטרה[2]. אליזבת עצמה נפלה קורבן להתנקשותו של האנרכיסט האיטלקי לואיג'י לוקני בשנת 1898. פרנץ יוזף, שמעולם לא התאושש ממותה, נהג לומר פעמים רבות לחבריו "לעולם לא תדעו עד כמה היא הייתה חשובה בשבילי".

אחיינו של פרנץ יוזף, פרנץ פרדיננד, אשר היה מיועד לרשת את משרת הקיסר, נרצח בשנת 1914 במאורע ההתנקשות בסרייבו על ידי גברילו פרינציפ, התרחשות שהובילה לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.

פרנץ יוזף והיהודים

תיאור תרומות הקיסר ליהודי ירושלים, החבצלת, 1870
מטבעות ועליהן דמות הקיסר משנת 1868. המטבעות נושאים את הכיתוב (בלטינית): "פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה, מלך הונגריה, בוהמיה, גליציה, לודומריה, איליריה וארכידוכס אוסטריה בחסדו של האל"
ראו גם: יהדות אוסטריה

יחסו של פרנץ יוזף ליהודים היה סובלני ואוהד, והם העריצוהו מאוד. עת נבחר לקיסר אוסטריה נפתחה תקופה ביהדות אוסטריה הנחשבת למעין "תור זהב". הקיסר העניק ליהודים שוויון זכויות, באומרו כי "הזכויות האזרחיות והמדיניות אינן תלויות בדת". היהודים אף כינוהו בהערצה "הקיסר ירום הודו" (הקיר"ה) וחיברו עבורו תפילות ושירים שהודפסו בסידורי התפילה. בשנת 1849 ביטל הקיסר את האיסור על היהודים להתארגן בקהילות, ובשנת 1852 נקבע תקנון הקהילה היהודית.

בשנת 1869, כשביקר הקיסר בירושלים כחלק ממסעו במזרח התיכון, התקבל באהדה רבה על ידי האוכלוסייה היהודית. הקיסר הקים קרן למימון הקמת מוסדות יהודים, ואיתה הקים את בית המדרש לרבנים בבודפשט שבהונגריה. ב-1890 נקבע מעמדה הרשמי של הקהילה היהודית בווינה תחת חסותו, ובאותה תקופה אף נבחרו מספר יהודים לפרלמנט האוסטרי.

בתקופתו שלטונו של פרנץ יוזף תרמו היהודים רבות לתרבות האוסטרית. למרות אחוזם הקטן יחסית באוכלוסייה, פעלו באוסטריה משכילים יהודים רבים שהיו לגדולי התרבות האוסטרית, ביניהם עורכי דין, עיתונאים, סופרים, מחזאים, משוררים, רופאים, בנקאים, אנשי עסקים ואומנים. וינה הפכה למרכז תרבות, חינוך וציונות יהודי באוסטריה ומחוצה לה, מלבד היותה מרכז תרבות כללי.

ביקורו בירושלים

לכבוד פתיחת תעלת סואץ ערך הקיסר פרנץ יוזף ביקור ממלכתי במזרח התיכון, שבמהלכו ביקר ב-9 בנובמבר 1869 גם בירושלים. היה זה ביקור ראשון של שליט נוצרי בירושלים מזה 600 שנה. לקראת ביקורו הושלמה סלילת הדרך מיפו לירושלים שהחלה בשנת 1867. במהלך ביקורו חנך את האכסניה האוסטרית ברובע המוסלמי ואף התארח בה. כמו כן הרים בביקורו זה תרומה נכבדה לבניין כנסיות קתוליות בירושלים. הוא תרם סכומי כסף ניכרים לבניית המנזר הפרנציסקני סן סלוודור ולפטריארכיה הלטינית ברובע הנוצרי. לצד תרומות אלו תרם פרנץ יוזף כסף רב גם להשלמת הבנייה בבית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי.

הנצחתו

לאחר מותו של פרנץ יוזף, נקראו על שמו מספר אתרים:

אילן יוחסין

לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
מריה קרולינה מאוסטריה
 
פרידריך מיכאל, רוזן פפאלץ-צווייבריקן-בירקנפלד
 
מריה פרנצסקה, רוזנת פפאלץ-זולצבאך
 
קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
 
אמליה מהסן-דרמשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
 
 
 
 
 
מריה תרזה מנאפולי וסיציליה
 
 
 
 
 
מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה
 
 
 
 
 
קרולינה מבאדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סופי, נסיכת בוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מידע על ניסיון ההתנקשות בקיסר (בגרמנית)
  2. ^ אורי קציר, "הנסיך שהתבקש לנקות את הרובע", על הטרגדיה במאיירלינג, בבלוג "אפלטון"
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה
בית הבסבורג
נולד:18 באוגוסט 1830 מת:21 בנובמבר 1916
פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה קיסרות אוסטריה
ממלכת הונגריה
18481916
קרל הראשון, קיסר אוסטריה