פרסום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:38, 6 בספטמבר 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 29036708, החלפות (תכניות), הסרת קישורים עודפים, הסרת תמונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פרסום" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פרסום (פירושונים).
שלטי נאון מוארים המשמשים לפרסום בטוקיו, יפן.

פרסומת היא פעולה שנעשית בדרך כלל בתשלום, אשר מציגה ומקדמת מכירה של סחורה, שירות או רעיון. מקור המילה פרסומת הוא מיוונית: parresia דיבור גלוי או פַּרהֶסְיָה[1], שמשמעו להודיע ברבים. הפרסומת נעשית באמצעי התקשורת המסחריים, ונותן החסות שלה מזוהה[2]. מטרת הפרסומת היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, גם אם הן פוגעות בטובתם של הלקוחות[3], באמצעות שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, הפרסומת מניחה את קידום מושאה כתכלית בלעדית ומכפיפה את שאר הגורמים - (האמת, השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') - לתכלית זו.

הפרסומת כענף בכלכלה נכללת בתמהיל התקשורת השיווקית של העסק (הכולל גם יחסי ציבור, קידום מכירות, שיווק ישיר ומכירה אישית).

הפצה ופרסום של רעיונות פוליטיים מכונה "תעמולה".

שיטות פרסום

רוב הקונים אינם מודעים לכך שמופעלים עליהם בתהליך הקנייה אמצעים פסיכולוגיים אשר גורמים להם לצרוך ולשלם יותר משהתכוונו.

מותג

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מותג

המותג מקשר אסוציאציה וסיפור למוצר, כדי להפוך אותו לפחות סתמי. למשל: "I ♥ NEW YORK - אני אוהב את ניו יורק"[4]. באמצעות המותג המפרסמים מייצרים אווירה רגשית חיובית סביב המוצר המפורסם לאורך זמן ומבקשים להעניק תחושת ערך עצמי לאדם שנענה לפיתוי.

רשתות שיווק עושות שימוש אחר במותגים ידועים, באמצעות מותגים פרטיים; הן מוכרות מוצרי מזון, קוסמטיקה ועוד זהים לחלוטין למוצרי יוקרה ממותגים, כאשר שם רשת השיווק מצוין בהבלטה על האריזה. מוצרים אלה ממוקמים על מדפים סמוכים למדפי המותגים וכך הלקוחות מקבלים אפשרות לרכוש מוצרים איכותיים במחיר נמוך ממחיר המותג הידוע.

מחיר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מחיר

אנשים נוטים לקשור בין המחיר לערך. ככל שפריט יקר יותר - אנחנו נוטים להאמין שהוא יותר איכותי[5].

מיקום

מבחינת הפרסום יש משמעות רבה למיקום; למשל בסופרמרקט מוצרים שנמצאים במדף מעט נמוך מגובה העיניים נמכרים יותר מאחרים[6].

ידוענים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ידוען

חברות נעזרות בידוענים כיַצְגָנים (פרזנטורים) של מוצריהן. במוצרים המיועדים לילדים נעשה שימוש בדמויות מצוירות. אלה וגם אלה אמורים לעורר בקונים הזדהות ומשיכה[7].

לוגו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – לוגו

הלוגו של חברה הוא אמצעי בינלאומי ליצור מסר פשוט בשפה שמובנת לכל. לעיתים הוא מסמל יוקרה ולפעמים הזדהות והוא משמש להאצת ההחלטה לבצע רכישה[8].

רעש תקשורתי

יצירת רעש והתרגשות בעולם התקשורת מושכים את תשומת לב הלקוחות ומאיצים את קצב המכירות[9].

חדשנות, הפתעה ולחץ

אנשי שיווק משתדלים להפתיע במוצרים חדשניים ובאופן הדחיפה שלהם לשוק. אחת הדרכים שנמצאו יעילות היא יצירת לחץ חברתי: אם אני קניתי - תקנה גם אתה[10].

חשיבות ארץ הייצור

יש ארצות שהמוצרים שלהן נחשבים איכותיים (יפן למשל) ויש שיש להן שם של יצרניות באיכות נמוכה (סין למשל). רוב הייצור נעשה בארצות עם מוניטין גרוע, אבל המפרסמים מסתירים עובדה זו, על ידי הבלטת ארץ המוצא היוקרתית[11].

מגף שעל העקב שלו כתוב אוסטרליה, אבל ארץ הייצור שמצוינת בפתקה היא סין. אוסטרליה נחשבת ארץ יוקרתית ולכן היא מובלטת במקום גלוי, אף על פי שהמגף מתוצרת סין.

מבצעים

כדי לגרום לאנשים לרכוש מיידית חפצים שאינם נחוצים להם נוהגים המפרסמים לקיים מבצעים: הורדות מחירים, פרסום אגרסיבי בכלי התקשורת, הבטחות כגון "קנה אחד קבל אחד במתנה", פרישת תשלומים וכדומה. כך הלקוח מתפתה נוכח הסחיטה הרגשית[12].

מכירה באמצעות סוכני מכירות

סוכני מכירות מיומנים מפגינים אמפתיה, אכפתיות ומומחיות וכך פונים ללקוחות ומשכנעים אותם לרכוש מוצר מסוים שהוא יקר ממה שתכננו או בכמויות גדולות מהנחוץ[13].

היצג

מפרסמים למדו שאופן ההצגה של מרכולתם קובע יותר מהתוכן המילולי. למשל: הביטוי "עד גמר המלאי" מייצר תחושה של בהילות, כדי שלא ייגמר. דוגמה נוספת: ציון מספר הקלוריות ל-100 גרם על אריזה המכילה 150 גרם. טכניקה זו של דיווח אמת מתוך כוונה להטעות נקראת היצג[14].

פרסום סמוי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרסום סמוי

מפרסמים מנצלים תכניות טלוויזיה וסרטים כדי להחדיר בהם את המסרים שלהם, באופן גלוי או סמוי. למשל: הם משלמים למפיקים כדי שישלבו בסרטיהם את המוצרים שלהם באופן בולט. דוגמה ישראלית: בעבר צבעי האולפן של התכנית כוכב נולד היו צבעיה של חברת סלקום, לצורך "הרבה רייטינג וכסף"[15][16].

טִיזֶר (גַּרְיָן) ועוד אמצעי לחץ

לעיתים מופיעה הפרסומת לפני שהמוצר מוכנס לשוק, כדי ליצור עניין ולעודד דרישה. יש שנרשם על גבי מוצר נסיוני "מהדורה מוגבלת", כדי לבדוק את נכונות השוק לקלוט אותו. טִיזֶר גַּרְיָן הוא מודעת פרסומת חלקית, שמעודדת לרכוש, כשלא ברור במה מדובר. כל אלה אמורים לעורר עניין וליצור עודפי ביקוש[17].

שיתוף פעולה בין יצרנים שונים

יש יתרון שיווקי כאשר שני יצרנים משתפים פעולה לצורך שיווק. פעולה זו נקראת איחוד מותגים. למשל דיאט קולה הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין חברת קוקה-קולה לחברת נוטרסוויט[18][19]

צחוק ופחד בפרסום

פרסום אלטרנטיבי למכירת רכב העושה שימוש בהומור פרובוקטיבי למשיכת תשומת לבו של קהל היעד.

במקרים מסוימים שימוש בהומור ובהפחדה נחשב אמצעי פרסום טוב[20].

מועדון לקוחות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מועדון לקוחות

באמצעות כרטיסי מועדון לקוחות יוצרות החברות מאגרי מידע שמאפשרים להם לבלוש אחרי הקונים. גם השימוש בפייסבוק חושף את המשתמשים לעיניהם הבולשות של המפרסמים[21].

שימוש בלועזית


Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מיתוג זר

מותגים בעלי שמות לועזיים יוצרים רושם על הקונים. דוגמה ישראלית לכך היא מותג המשקפיים "קרולינה למקה ברלין" שמייצר רושם שהוא גרמני, אך משרדיו בישראל והוא מיוצר בסין[22][23].

חוויה חושית

הקונים מתפתים להאמין שהאופנוע שלהם חזק במיוחד, אבל למעשה רעש המנוע של הרלי-דייווידסון הוגבר במיוחד רק כדי להאיץ את המכירות.

כל החושים שלנו - ולא רק החשיבה- משתתפים בהחלטה לבצע רכישה. לכן המפרסמים מקפידים לייצר סביבת קנייה נעימה לחיך, לעיניים, לאוזניים, לאף ולמגע[24].

קנייה תפורה לפי מידה בחנויות אלקטרוניות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מסחר אלקטרוני
מכירה בחנות וירטואולית נחשבת בעיני המוכרים מוצלחת בתנאי שהקונה רכש גם חפצים שלא התכוון מלכתחילה לרכוש.

יצרנים מאפשרים כיום לרכוש מוצרים מותאמים באופן אישי לכל לקוח, באמצעות הזמנה בחנויות וירטואליות. סוג זה של מכירה נחשב מוצלח בתנאי שבנוסף למה שביקשו, הלקוחות מתפתים לקנות מוצרים רבים שלא התכוונו כלל לרכוש[25].

הפרסומת והחברה

בהיותה של הפרסומת פעולה המבקשת ליצור שינוי מכוון בנמען (שימור או שינוי מודעות, רגשות, עמדות והתנהגות) ומוצר תרבות שהחשיפה אליו הולכת וגוברת, קיים דיון ער בקשר שבין פרסום לחברה ובשאלה האם וכיצד פרסום מזיק או מועיל לחברה[26].

אחת הטענות כנגד פרסומות היא שפרסומת אינה מציגה את המציאות כפי שהיא, אלא מעצם טבעה ומטרותיה מקדמת מציאות שאליה צריך לשאוף המתאפיינת ב-"ריאליזם קפיטליסטי"[27]. על פי גישה זו הפרסומת מציגה בפנינו תמונת ראי מעוותת[28]. מנקודת המבט של גישה זו, חזרתיות הפרסומת, מטרתה לשכנע. התמקצעות השיווק והעוצמה הכלכלית העומדת מאחורי תעשיית הפרסום יוצרים מצב בו הפרסומת היא מוצר תרבותי רב השפעה. מלבד עידוד הצופה לשנות את כוונות הצריכה שלו כלפי המוצר, מאפייני הפרסומת אורגים לתוכה למידה אידאולוגית של ערכים. לדוגמה, הפרסומת המסחרית עושה שימוש בסטראוטיפים חברתיים וסמלים רבי עוצמה כדי להקל על הנמען להבינה. בעקבות אופיו הפשטני של הטקסט, עשויה הפרסומת לטפח ולקדם ערכים כגון גזענות ואף להשחית סמלים פוליטיים ודתיים של החברה[28].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דייוויד אוגילבי, הפרסום על פי אוגילבי, הוצאת אורבך, 1988.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילון אבן שושן, מהדורה מורחבת ומעודכנת, תשמ"ה, C1988
  2. ^ קוטלר, פ. והורניק, י. ניהול השיווק - המהדורה הישראלית. האוניברסיטה הפתוחה, מהדורה תשיעית מעודכנת, 2002, כרך ב' ע' 665
  3. ^ ג'ורג' אקרלוף & רוברט שילר, Phishing for Phools : The Economics of Manipulation and Deception, Princeton University Press, 2015, p. 45
  4. ^ רם הרשטין: "עובדים עליכם בעיניים! מטר, 2013, עמוד 13
  5. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 17
  6. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 25
  7. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 31
  8. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 38
  9. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 44
  10. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 50
  11. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 56
  12. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 61
  13. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 83
  14. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 91
  15. ^ חדשות 2, ‏בשבילי הכוכב זה כבר לא אתה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏ 7 בינואר 2009‏
  16. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 98
  17. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 104
  18. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 110
  19. ^ האם צמח הסטיביה יהיה הממתיק של העתיד, באתר הארץ
  20. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 113
  21. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 122
  22. ^ חדשות 2, ‏הסודות של קרולינה למקה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 בינואר 2014‏
  23. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 129
  24. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 147
  25. ^ רם הרשטין 'עובדים עליכם בעיניים!, מטר, 2013, ע' 159
  26. ^ Gerard J. Tellis & Tim Ambler, The SAGE handbook of advertising, Sage, 2007
  27. ^ Michael Schudson, Advertising as capitalist realism, Advertising & Society Review, 2000
  28. ^ 28.0 28.1 Richard W. Pollay & Katherine Gallagher, Advertising and cultural values: Reflections in the distorted mirror, International Journal of Advertising (4)9, 1990, עמ' 359-372
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0