פרס נובל לכימיה

יאקובוס ואן 'ט הוף, הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה, על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

בשנים 1901–2013 היו שמונה פעמים שבהן הפרס לא חולק, 22 פעמים שבהם הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-14 פעמים שבהם הוא ניתן לשלושה זוכים. בסך הכול זכו בו, עד 2016, 174 בני אדם, מתוכם ארבע נשים (כ-2%). שישה ישראלים זכו בפרס, כולם במאה העשרים ואחת.

חתני פרס נובל לכימיה

שנה	מקבלי הפרס		מדינה	נימוקים
1901		יאקובוס ואן 'ט הוף	הולנד	על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות.
1902		הרמן אמיל פישר	גרמניה	על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין.
1903		סוונטה אוגוסט ארהניוס	שוודיה	על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה (ראו יון).
1904		ויליאם רמזי	הממלכה המאוחדת	על גילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר.
1905		אדולף פון באייר	גרמניה	על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
1906		אנרי מואסאן	צרפת	על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
1907		אדוארד בוכנר	גרמניה	על מחקריו הביוכימיים וגילוי תסיסה חוץ-תאית.
1908		ארנסט רתרפורד	ניו זילנד, הממלכה המאוחדת	על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים.
1909		וילהלם אוסטוולד	גרמניה	על עבודתו בנושא קטליזה, ומחקריו בשיווי משקל כימי ומהירות תגובה.
1910		אוטו וולך	גרמניה	על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות.
1911		מארי קירי	צרפת	על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום.
1912		ויקטור גריניאר	צרפת	על גילוי תרכובת גריניאר.
		פול סבטייה	צרפת	על שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות שפיתח.
1913		אלפרד ורנר	שווייץ	על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
1914		תיאודור ויליאם ריצ'רדס	ארצות הברית	על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים.
1915		ריכרד וילשטאטר	גרמניה	על מחקריו בנושא פיגמנטים צמחיים.
1917-1916	לא הוענק
1918		פריץ האבר	גרמניה	על הסינתזה של האמוניה.
1919	לא הוענק
1920		ולטר נרנסט	גרמניה	על מחקריו בתרמוכימיה.
1921		פרדריק סודי	הממלכה המאוחדת	על עבודתו בעניין הכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים.
1922		פרנסיס ויליאם אסטון	הממלכה המאוחדת	על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים ועל כלל המספר השלם שלו.
1923		פריץ פרגל	יוגוסלביה	על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים.
1924	לא הוענק
1925		ריכרד אדולף ז'יגמונדי	גרמניה	על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש.
1926		תאודור סוודברג	שוודיה	על עבודתו במערכות מפוזרות.
1927		היינריך אוטו וילנד	גרמניה	על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים.
1928		אדולף וינדאוס	גרמניה	על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לויטמינים.
1929		ארתור הרדן	הממלכה המאוחדת	על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים.
		האנס פון אוילר-שלפין	גרמניה
1930		האנס פישר	גרמניה	על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין.
1931		קארל בוש	גרמניה	על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה.
		פרידריך ברגיוס	גרמניה
1932		אירווינג לאנגמיור	ארצות הברית	על עבודתו בכימיה של פני שטח.
1933	לא הוענק
1934		הרולד יורי	ארצות הברית	על גילוי המימן הכבד.
1935		פרדריק ז'וליו-קירי	צרפת	על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים.
		אירן ז'וליו-קירי	צרפת
1936		פטר דביי	הולנד	על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים.
1937		וולטר הוורת'	הממלכה המאוחדת	על עבודתו בפחמימנים וויטמין C.
		פאול קארר	שווייץ	על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והויטמינים A ו-B2.
1938		ריכרד קון	גרמניה	על עבודתו בקרוטנואידים וויטמינים.
1939		אדולף בוטנאנדט	גרמניה	על עבודתו על הורמוני מין.
		לבוסלב רוז'יצ'קה	שווייץ	על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים.
1942-1940	לא הוענק
1943		ג'ורג' דה הווסי	הונגריה	על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים.
1944		אוטו האן	גרמניה	על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים.
1945		ארטורי אילמארי וירטאנן	פינלנד	על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946		ג'יימס בטשלר סאמנר	ארצות הברית	על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
		ג'ון הווארד נורתרופ	ארצות הברית	על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
		ונדל מרדית' סטנלי
1947		סר רוברט רובינסון	הממלכה המאוחדת	על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948		ארנה וילהלם קאורין טיסליוס	שוודיה	על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949		ויליאם פרנסיס גיאקו	ארצות הברית	על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950		אוטו פאול הרמן דילס	גרמניה	על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.
		קורט אלדר
1951		אדווין מטיסון מקמילן	ארצות הברית	על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
		גלן תיאודור סיבורג
1952		ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין	הממלכה המאוחדת	על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
		ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג
1953		הרמן שטאודינגר	גרמניה	על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1954		לינוס פאולינג	ארצות הברית	על מחקריו בעניין אופי הקשר הכימי.
1955		וינסנט דו ויגנו	ארצות הברית	על עבודתו על תרכובות גופרית, ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956		סר סיריל נורמן הינשלווד	הממלכה המאוחדת	על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
		ניקולאי סמיונוב	ברית המועצות
1957		אלכסנדר טוד	הממלכה המאוחדת	על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1958		פרדריק סנגר	הממלכה המאוחדת	על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
1959		ירוסלאב היירובסקי	צ'כוסלובקיה	על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960		וילארד ליבי	ארצות הברית	על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לקביעת גיל.
1961		מלווין קלווין	ארצות הברית	על מחקריו בעניין קליטת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962		מקס פרדיננד פרוץ	הממלכה המאוחדת	על מחקריהם בנושא מבנה של חלבונים גלובולריים.
		ג'ון קנדרו
1963		קרל ציגלר	גרמניה	על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
		ג'וליו נטה	איטליה
1964		דורותי קרופוט הודג'קין	הממלכה המאוחדת	על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965		רוברט ברנס וודוורד	ארצות הברית	על הישגיו בתחום הסינתזה האורגנית.
1966		רוברט סנדרסון מוליקן	ארצות הברית	על עבודתו בעניין הקשרים הכימיים והמבנה האלקטרוני של המולקולות.
1967		מנפרד אייגן	גרמניה	על מחקריהם בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד.
		רונלד ג'ורג וייפורד נוריש	הממלכה המאוחדת
		ג'ורג' פורטר
1968		לארס אונסאגר	ארצות הברית, נורווגיה	על פיתוח היחסים הקרויים על שמו (יחסי אונסגר Onsager reciprocal relations) להם חשיבות בסיסית בתחום התרמודינמיקה של תהליכים לא הפיכים
1969		דרק הארולד ריצ'רד ברטון	הממלכה המאוחדת	על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
		אוד האסל	נורווגיה
1970		לואיס ללויר	ארגנטינה	על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.
1971		גרהרד הרצברג	קנדה	על תרומותיו בנושא מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, בפרט רדיקלים חופשיים.
1972		כריסטיאן אנפינסן	ארצות הברית	על עבודתו על ריבונוקלאז.
		סטנפורד מור	ארצות הברית	על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
		ויליאם סטיין	ארצות הברית
1973		ארנסט אוטו פישר	גרמניה	על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
		ג'פרי וילקינסון	ארצות הברית
1974		פול פלורי	ארצות הברית	על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בעניין הכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975		ג'ון וורקפ קורנפורת'	הממלכה המאוחדת, אוסטרליה	על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות של אנזימים.
		ולדימיר פרלוג	שווייץ	על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976		ויליאם נון ליפסקומב	ארצות הברית	על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים.
1977		איליה פריגוז'ין	בלגיה	על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל.
1978		פיטר מיטשל	הממלכה המאוחדת	על ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979		הרברט בראון	ארצות הברית	על הפיתוח והשימוש בתרכובות מבוססות בורון וזרחן, בהתאמה, בתור מגיבים בסינתזה אורגנית.
		גיאורג ויטיג	גרמניה
1980		פול ברג	ארצות הברית	על מחקריו המהותיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA משולב (רקומביננט).
		וולטר גילברט	ארצות הברית	על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.
		פרדריק סנגר	הממלכה המאוחדת
1981		קניצ'י פוקוי	יפן	על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
		רואלד הופמן	ארצות הברית
1982		אהרון קלוג	הממלכה המאוחדת, דרום אפריקה	על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי.
1983		הנרי טאובה	ארצות הברית	על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים.
1984		רוברט ברוס מריפילד	ארצות הברית	על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985		הרברט האופטמן	ארצות הברית	על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
		ג'רום קרל
1986		דאדלי הרשבאך	ארצות הברית	על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
	קובץ:Yuan T. Lee.jpg	יואן לי	הרפובליקה הסינית
		ג'ון פולניי	קנדה
1987		דונלד קראם	ארצות הברית	על הפיתוח והשימוש במולקולות תגובות מותאמות מבנה בעלות סלקטיביות גבוהה.
		ז'ן מארי להן	צרפת
		צ'ארלס פדרסן	ארצות הברית
1988		יוהאן דייזנהופר	גרמניה	על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
		רוברט הובר
		הארטמוט מישל
1989		סידני אלטמן	קנדה	על גילוי התכונות הקטליטיות של RNA‏.
		תומאס צ'ק	ארצות הברית
1990		אליאס ג'יימס קורי	ארצות הברית	על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.
1991		ריכרד ארנסט	שווייץ	על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992		רודולף מרקוס	ארצות הברית	על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993		קארי מוליס	ארצות הברית	על תרומותיהם לפיתוח שיטות בתחום הכימיה מבוססת ה-DNA.
		מייקל סמית'	קנדה
1994		ג'ורג' אולה	ארצות הברית	על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995		פול קרוצן	הולנד	על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט הדלדלות שכבת האוזון.
		מריו מולינה	מקסיקו
		פרנק שרווד רולנד	ארצות הברית
1996	קובץ:Richard Smalley.jpg	ריצ'רד סמליי	ארצות הברית	על גילוי הפולרן.
		רוברט קורל
		הרולד קרוטו	הממלכה המאוחדת
1997		פול בויר	ארצות הברית	על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
		ג'ון ווקר	הממלכה המאוחדת
		ינס סקואו	דנמרק	על גילוי האנזים המעביר יונים באופן פעיל דרך קרום התא, משאבת נתרן-אשלגן (Na+K+-ATPase).
1998		וולטר קוהן	ארצות הברית	על פיתוח תאוריית הצפיפות הפונקציונלית.
		ג'ון פופל	הממלכה המאוחדת	על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
1999		אחמד זוויל	מצרים, ארצות הברית	על מחקריו בתחום מצבי המעבר בתגובות כימיות תוך שימוש בספקטרוסקופיות פמטו-שנייה (10-15שנייה).
2000		אלן היגר	ארצות הברית	על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים.
		אלן מקדיארמיד	ניו זילנד
		הידקי שירקאווה	יפן
2001		ויליאם נולס	ארצות הברית	על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מזורזות כיראלית.
		ריוג'י נויורי	יפן
		קארל בארי שארפלס	ארצות הברית	על עבודתו על תגובות חימצון מזורזות כיראלית.
2002		קורט וורטריך	שווייץ	על פיתוח שיטות לזיהוי וניתוח מבנה של מקרומולקולות ביולוגיות.
		ג'ון פן	ארצות הברית
		קויצ'י טנקה	יפן
2003		פיטר אגרה	ארצות הברית	על גילוי אקוופורינים - מעין תעלות מים בקרום התא.
		רודריק מק'קינון	ארצות הברית	על פיענוח מבנה תעלות יונים בקרום התא ואופן תפקודן.
2004		אהרון צ'חנובר	ישראל	על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.
		אברהם הרשקו
		אירווין רוז	ארצות הברית
2005		איב שאובין	צרפת	על שיפור התהליכים המשמשים בייצור תרופות ובייצור פלסטיק.
		רוברט גרבס	ארצות הברית
		ריצ'רד שרוק
2006		רוג'ר דויד קורנברג	ארצות הברית	על מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי.
2007		גרהרד ארטל	גרמניה	על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
2008		אוסאמו שימומורה	יפן	על גילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP
		מרטין צ'לפי	ארצות הברית
		רוג'ר טסיין
2009		עדה יונת	ישראל	על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום
		ונקטרמן רמאקרישנן	בריטניה
		תומאס סטייץ	ארצות הברית
2010		ריצ'רד הק	ארצות הברית	על ריאקציות מצומדות בעזרת קטליזטור פלדיום בסינתזה אורגנית
		אי איצ'י נגישי	יפן
		אקירה סוזוקי	יפן
2011		דן שכטמן	ישראל	על גילוי גבישים קווזי-מחזוריים
2012		רוברט לפקוביץ'	ארצות הברית	על מחקר קולטנים המצומדים לחלבון G
		בריאן קובילקה
2013		אריה ורשל	ישראל, ארצות הברית	על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות
		מרטין קרפלוס	ארצות הברית, אוסטריה
		מיכאל לוויט	ישראל, בריטניה, ארצות הברית
2014		אריק בציג	ארצות הברית	על פיתוח מיקרוסקופיית פלואורסצנציה בהפרדה גבוהה
		שטפן הל	גרמניה
		ויליאם מורנר	ארצות הברית
2015		תומאס לינדל	שוודיה	על מחקריהם בנושא המכניזם של התיקון העצמי של ה-DNA
		פול מודריץ'	ארצות הברית
		עזיז סנג'אר	טורקיה
2016		ז'אן פייר סוואז'		על התכנון והסינתזה של מכונות מולקולריות
		פרייזר סטודרט
		בן פרינחה
2017		ז'אק דובושה	שווייץ	על תרומתם בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות.
		יואכים פרנק	ארצות הברית
		ריצ'רד הנדרסון	בריטניה

קישורים חיצוניים

• פרס נובל, האתר הרשמי
• פרס נובל לכימיה, האתר הרשמי
• חתני פרס נובל לכימיה, באתר פרס נובל