פרק 1 לחוקת ארצות הברית

הפרק הראשון בחוקת ארצות הברית מגדיר את מבנה הקונגרס ואת סמכויותיו.

הפרק הראשון, הארוך ביותר בחוקה, מכיל עשרה חלקים, המגדירים את מבנה הקונגרס, המורכב מבית הנבחרים והסנאט, ואת סמכויותיו.

החלק הראשון

החלק הראשון מעניק לקונגרס את כל סמכויות החקיקה של האיחוד של ארצות הברית. חלק זה נתפרש כאוסר על קיום משאל עם וכמו כן אוסר על העברת סמכויות חקיקה לרשויות שלטון אחרות כמו הרשות המבצעת. עם זאת, בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שמותר לקונגרס להעניק לרשות המבצעת סמכויות מוגבלות להתקנת תקנות. החלק הראשון גם מגדיר את הקונגרס כמורכב מבית נבחרים וסנאט.

החלק השני

החלק השני מגדיר את מבנה בית הנבחרים וקובע שחבריו יבּחרו מדי שנתיים על ידי בעלי זכות הבחירה במדינה אותה הם מייצגים.

החוקה המקורית קבעה כי מי שיש לו זכות בחירה לאחד ממוסדות המדינה שלו, תהא לו זכות בחירה גם בבחירות לבית הנבחרים של האיחוד, אך התיקונים ה-15, ה-19, ה-24 וה-26 הגבילו את זכותן של המדינות להגביל את זכות הבחירה של אזרחיהן.

על חברי בית הנבחרים להיות מעל גיל 25, אזרחי ארצות הברית שבע שנים לפחות ותושבים במדינה שאותה הם מייצגים. אין חובה שהנציגים יהיו תושבים של המחוז אותו הם מייצגים, אף על פי שברוב המקרים זהו המצב.

מספר הנציגים לכל מדינה בבית הנבחרים נקבע כיחסי למספר התושבים במדינה, כאשר עבדים נספרו כ-3/5 אדם חופשי ואינדיאנים שאינם חייבים במס לא נספרו. לכל מדינה נקבע מינימום של נציג אחד. החוקה קבעה שבכל עשור יתבצע מפקד אוכלוסין שיקבע את מספר התושבים בכל מדינה, ועד לביצוע מפקד אוכלוסין קבעה את מספר הנציגים לכל מדינה, כ: 10 לוירג'יניה, 8 לפנסילבניה ומסצ'וסטס, 6 לניו יורק ומרילנד, 5 לקונטיקט, צפון קרוליינה ודרום קרוליינה, 4 לניו ג'רזי, 3 לג'ורג'יה וניו המפשייר ונציג אחד לדלאוור ורוד איילנד.

החלק השלישי

החלק השלישי מגדיר את מבנה הסנאט, כמורכב משני נציגים מכל מדינה באיחוד ולכולם קול שווה.

הפרק הראשון של החוקה קובע שהנציגים לסנאט נבחרים על ידי בית המחוקקים של המדינה, אולם התיקון ה-17 לחוקת ארצות הברית שהתקבל בשנת 1913 קבע שהסנאטורים יבּחרו בבחירות ישירות על ידי תושבי המדינה.

הבחירות לסנאט מתקימות אחת לשנתיים עבור שליש מהמושבים, כך שכהונת כל סנאטור אורכת שש שנים והרכב הסנאט מתחלף בהדרגה.

הסנאטורים חייבים להיות מעל גיל שלושים בעת היבחרם, להיות אזרחי ארצות הברית למשך תשע שנים לפחות, ולהתגורר במדינה שאותה הם מייצגים.

כמו כן, נקבע כי סגן הנשיא יהיה יושב ראש הסנאט, אולם לא יוכל להצביע אלא במקרה של שוויון.

לבסוף קובע החלק השלישי כי הסנאט ידון בהדחות של אישי ציבור שסרחו ושנדרש רוב של שני שלישים להדחה. העונש היחיד שהסנאט יכול להטיל הוא הדחה ופסילה מכהונה בעתיד, אולם לאחר ההדחה ניתן עדיין להעמיד את המודח לדין ככל אזרח אחר. לאורך השנים דן הסנאט בהדחתם של תשעה-עשר נושאי משרה ציבורית בהתאם לסמכות זו. בכלל זה דן בהדחתו של הנשיא אנדרו ג'ונסון ובהדחתו של הנשיא ביל קלינטון, אך נמנע מהדיחם.

סמכויות הקונגרס

החלק השמיני בפרק הראשון של החוקה מונה את סמכויות הקונגרס כדלהלן:

• להטיל ולגבות מסים, לשלם חובות ולדאוג לביטחון המשותף ולרווחה המשותפת של ארצות הברית; כל המסים יוטלו בשווה בכל מדינות ארצות הברית.
• ללוות כסף על חשבון ארצות הברית.
• להסדיר את המסחר עם מדינות אחרות ובין מדינות האיחוד.
• לקבוע נוהלי התאזרחות אחידים וחוקים אחידים לפשיטת רגל בכל רחבי ארצות הברית.
• לטבוע מטבעות ולהסדיר את ערכם, ולקבוע תקנים של מידות ומשקלות.
• לקבוע עונשים על זיוף כספים.
• להקים סניפי דואר ודרכים למען הדואר.
• לעודד את התקדמות המדע והאומנויות השימושיות על ידי מתן מונופול מוגבל לכותבים וממציאים על כתביהם ותגליותיהם.
• להקים בתי משפט הכפופים לבית המשפט העליון.
• להעניש שודדי ים ופשעים נגד חוקי האומות.
• להכריז מלחמה ולקבוע כללים באשר לכיבוש בים וביבשה.
• להקים צבא קבע.
• להקים ולקיים צי.
• לקבוע חוקים לצבא ולצי.
• לתת הוראות למיליציות של המדינות למלא את חוקי האיחוד ולהגן על האיחוד מפלישה.
• לקבוע כללי אימון למיליציות.
• לקבוע חוקים הנדרשים כדי למלא את הוראות החוקה.

קישורים חיצוניים

• Davis, Z. (2001). "Presidential Vetoes, 1989–2000."
• Kilman, J. & Costello, G. (Eds). (2000). The Constitution of the United States of America: Analysis and Interpretation. s
• CRS Annotated Constitution: Article 1
• "Resources Regarding the Origination Clause" (from TIFIS)
• National Cable Satellite Corporation. (2003). "Capitol Questions."

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0