פרשת ויצא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:47, 22 בנובמבר 2020 מאת מטעמים (שיחה | תרומות) (הרחבה, הוספת קישורים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg ויצא Arrow l.svg
פסוקים בראשית, כ"ח, י' - ל"ב, ג'
מספר פסוקים 148
תוכן סולם יעקב, רחל ולאה, לידת 13 ילדיו של יעקב, בריחת יעקב ומשפחתו מבית חמו לבן
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
ספרדים הושע, י"א, ז' - י"ב, י"ב
אשכנזים הושע, י"ב, י"ג - י"ד, י'; יואל, ב', כ"ו-כ"ז
תימנים ואיטלקים הושע, י"א, ז' - י"ב, י"ד

פרשת וַיֵּצֵא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. מתחילה בפרק כ"ח, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק ג' ועוסקת בקורות יעקב אבינו בדרכו לחרן, בתיאור חייו עם לבן הארמי ובעזיבתו אותו.

נושאים בפרשה

הפרשה מתארת את קורות יעקב בחרן, מיום שיצא מארץ ישראל ועד שובו אליה. הפרשה כתובה כולה ברצף אחד מראשיתה ועד סופה. הפרשה פותחת ומסתיימת באירועים דומים - יעקב רואה מלאכים על גבול ארץ ישראל.

סולם יעקב

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סולם יעקב

יעקב יוצא מבאר שבע ועוצר ללינת לילה בבית א-ל. שם הוא נרדם ורואה בחלום סולם העולה מן הארץ עד השמים ומלאכים עולים ויורדים בו. ה' מתגלה ליעקב ומבטיח לו שמירה בכל קורותיו וריבוי בנים. יעקב מתעורר, מכריז על המקום "בית אלוקים", מציב מצבה לציון המאורע ונודר להקריב קרבנות לה', עשירית מכל רכושו, אם יתקיימו ההבטחות.

נישואין

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נישואי יעקב עם רחל ולאה

יעקב מגיע לבאר שליד חרן, ולאחר דו-שיח קצר עם הרועים הוא פוגש את רחל, נושק לה ובוכה. רחל מודיעה לאביה לבן הארמי על בואו והוא פוגש ליד הבאר את יעקב. יעקב מציע לעבוד בשביל לבן שבע שנים בתמורה לכך שיישא את רחל לאישה. בסוף שבע השנים נערכת חתונה, אבל לבן מרמה את יעקב ומשיא לו את לאה במקום את רחל. לאחר שבוע, יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לעבוד שבע שנים נוספות עבורה.

עקרות ולידה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – לידת בני יעקב

בעוד רחל נשארת עקרה, לאה יולדת ארבעה בנים בזה אחר זה: ראובן, שמעון, לוי ויהודה. היא קוראת להם בשמות המשקפים את צערה מכך שיעקב אוהב את רחל ולא אותה. רחל, שמצדה מקנאת באחותה על ילדיה, דורשת מיעקב "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנוכי". יעקב משיב: "התחת אלוקים אני כי מנע ממך פרי בטן"?

רחל מחליטה לתת את בלהה שפחתה ליעקב, וזו אכן יולדת שני בנים, דן ונפתלי (שמות השבטים). אחר כך נותנת גם לאה את שפחתה זלפה ליעקב, ואף היא יולדת שני בנים, גד ואשר. לאחר ריב נוסף בין רחל ללאה בעניין מעשה הדודאים יולדת לאה עוד שני בנים ובת, יששכר, זבולון ודינה. בסופו של דבר יולדת גם רחל בן, הוא יוסף, ובשלב מאוחר יותר (פרשת וישלח) גם את בנימין, צעיר בניו של יעקב.

יעקב ולבן

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ברית יעקב ולבן

יעקב פונה ללבן ומבקש לקבל שכר על עבודתו. לבן מסכים להעניק ליעקב חלק מצאנו לפי מאפיינים שהוסכמו ביניהם, אך מסלק בלי ידיעת יעקב את הכבשים המדוברות מעדריו, ומרחיק אותן למקום אחר. יעקב מצדו משתמש בשיטות רבייה מיוחדות ומצליח לצאת ברכוש גדול. יעקב, שחש בהידרדרות היחסים בינו לבין אנשי בית לבן, ולאחר שמתגלה אליו מלאך בחלום ומורה לו לשוב ארצה, מתייעץ עם רחל ולאה ומחליט לעזוב את בית לבן. הוא עוזב בלי להודיע ללבן ובמקביל גונבת רחל את התרפים של אביה, ששימשו אותו לעבודת אלילים.

לבן רודף אחרי יעקב ומשיג אותו בהר הגלעד, אולם מקבל אזהרה מפורשת מה' שלא לפגוע ביעקב. הוא נוזף ביעקב על שעזב בלי להודיע ועל גנבת התרפים, ויעקב מציע לו לחפש את התרפים, ואף קובע כי מי שהתרפים ברשותו "לא יחיה". לבן מחפש, אולם רחל מצליחה להסתיר את התרפים והחיפוש מסתיים בלא תוצאות. בעקבות כך מתקומם יעקב ומטיח בלבן את עלבונו על היחס שזכה לו ועל שקריו של לבן. בסופו של דבר שניהם כורתים ברית שלא לפגוע אחד בשני.

לבן עוזב, ויעקב מתכונן להיכנס לארץ ישראל. יעקב רואה מלאכים המלווים אותו, וקורא את שם המקום "מחניים".

הפטרה

ההפטרה היא בספר הושע שבתרי עשר. הספרדים והתימנים מתחילים בפרק י"א, פסוק ז'. הספרדים מסיימים בפרק י"ב, פסוק י"ב (ובקצת קהילות ממשיכים עד פרק י"ג, פסוק ה'), והתימנים בפרק י"ב, פסוק י"ג. האשכנזים מתחילים בפרק י"ב, פסוק י"ג ומסיימים בפרק י"ד, פסוק י', והרבה מקהילות הליטאים נוהגים להוסיף מספר יואל, פרק ב', פסוק כ"ו, ופסוק כ"ז. בנוסח רומניא התחילה ספר הושע, פרק י"ב, פסוק י"ג וסיימו פרק י"ד, פסוק ג'. בכל המנהגים מכילה ההפטרה פסוקים המספרים את קורותיו של יעקב: "ויברח יעקב שדה ארם, ויעבוד ישראל באישה ובאישה שמר".

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת ויצא, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים


    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0