פרשת יתרו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:26, 24 באוגוסט 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית קישורי פרשה (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg יתרו Arrow l.svg
פסוקים שמות, י"ח, א' - כ', כ"ב
מספר פסוקים 75
תוכן יתרו וציפורה מצטרפים למחנה, שלושת ימי ההגבלה, מעמד הר סיני
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (14)
אמונה בה', מצוות קידוש השבת בדברים, כיבוד אב ואם עבודה זרה, עשיית פסל, השתחוויה לעבודה זרה, שבועת שווא, מלאכה בשבת, רצח, ניאוף, גניבת אדם, עדות שקר, חמידה, עשיית צורת אדם, בניית המזבח באבנים מסותתות, עלייה למזבח במדרגות
הפטרה
אשכנזים ואיטלקים ישעיהו, ו', א' - ז', ו', ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'-ו'
ספרדים וחב"ד ישעיהו, ו', א'-י"ג
תימנים ישעיהו, ו', א'-י"ג, ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'-ו'

פרשת יִתְרוֹ היא הפרשה החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב. הפרשה פותחת בסיפור על יתרו חותנו של משה, אך בהמשך רוב הפרשה עוסק בסיפור מעמד הר סיני.

תוכן הפרשה

יתרו וציפורה

יתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל עם ציפורה אשת משה וילדיה, גרשם ואליעזר. משה מקבל אותו ומספר לו על הנסים שנעשו ביציאת מצרים, ויתרו לאחר ששמע, מהלל ומשבח את ה'.

למחרת רואה יתרו כיצד משה שופט לבדו את העם, ומציע לו לעשות שינוי: למנות מתחתיו שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות שיתווכו בינו לבין העם את המקרים הפחות קשים. לאחר קבלת רשותו של ה' לכך ממנה משה את השופטים, ויתרו חוזר לארצו. (יש פרשנים הסבורים שמעשה יתרו התרחש בפועל לאחר מעמד הר סיני, ולא לפניו.)

מעמד הר סיני

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מעמד הר סיני

בני ישראל נוסעים מרפידים למדבר סיני וחונים למרגלות הר סיני. משה עולה אל ראש ההר ומקבל מסר מה' לבני ישראל:

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בני ישראל מסכימים, ומשה מכין אותם לקראת קבלת התורה. לאחר שלושה ימי הכנה, מתגלה ה' על ההר בקולות וברקים, אך בני ישראל מתקשים לעמוד בעוצמת ההתגלות האלוקית: ”וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.”

ה' מוסר לבני ישראל את עשרת הדיברות והם מבקשים ממשה שיתווך בינם לבין ה'. לאחר עשרת הדיברות באה פרשיה קצרה בנושא דיני בניית מזבח: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹקֵי כֶסֶף וֵאלֹקֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.”

הפטרה

מפטירים בתיאור ההתגלות האלוקית לישעיהו בנבואת ההקדשה שלו. לכל המנהגים קוראים בספר ישעיהו מפרק ו', פסוק א' עד סוף הפרק. ויש הממשיכים עד פרק ז', פסוק ו'; התימנים והספרדים ממשיכים עד פסוק י"ג; התימנים והאשכנזים מוסיפים את הפסוקים ה'-ו' בפרק ט'.

סעודת יתרו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סעודת יתרו

במורשת יהדות תוניסיה קיים מנהג לערוך סעודה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו. ההסבר המקובל למנהג זה הוא בעקבות מגפה שהפילה חללים רבים ופסקה בשבוע בו קראו את פרשת יתרו, אך קיימים הסברים נוספים המקשרים את הסעודה לסיפורים שבפרשת השבוע.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת יתרו, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0