פרשת כי תצא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg כי תצא Arrow l.svg
פסוקים דברים, כ"א, י' - כ"ה, י"ט
מספר פסוקים 110
תוכן המשכת נאום משה: דיני מלחמה, דיני משפחה, דינים שבין אדם לחברו, דיני כלאיים, אחרים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (28)  לא תעשה (46)
דין יפת תואר, תליית המחויב תלייה, קבירת המת, השבת אבידה, הקמת המשא, שילוח האם, עשיית מעקה לגג, קידושי אישה, ישיבת מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו, מיתת סקילה, נשיאת אנס את אנוסתו, התקנת יד במחנה, נשיאת יתד במחנה, הלוואה בריבית לנוכרי, קיום נדרים, אכילת שכיר העובד בקרקע מפרי עמלו, גירושין בגט, שמחת חתן עם אשתו במשך שנה אחת, השבת המשכון לבעליו כשנצרך לו, תשלום שכר בזמן, הנחת עומר שנשכח בשדה לעניים, מלקות לרשעים, ייבום, חליצה, הצלת הנרדף ואפילו בנפש הרודף, זכירת מעשה עמלק, הכרתת זרע עמלק מכירת או השארת יפת תואר כשפחה, הלנת התלוי, התעלמות מאבידה, הנחת בהמה תחת משאה, לבישת בגדי איש לאישה וההפך, לקיחת האם על הבנים, זריעת ואכילת כלאי הכרם, חרישה בשור וחמור יחד, לבישת שעטנז, גירוש מוציא שם רע את אשתו, ענישת אנוס, גירוש אנס את אנוסתו, נישואי יהודייה עם סריס או ממזר או עמוני או מואבי, דרישת עמון ומואב לשלום, הרחקת אדומי או מצרי אלא עד שלושה דורות, כניסת טמא להר הבית, הסגרת או הונאת עבד בורח מאדוניו, זנות, הקרבת כספי אתנן זונה ומחיר כלב, הלוואה בריבית ליהודי, איחור נדרים ונדבות, לקיחת השכיר יותר מאכילתו, אכילת שכיר בגמר המלאכה, החזרת גרושה שנישאה, הטלת צורכי ציבור על חתן בשנתו הראשונה, משכון כלי אוכל נפש, תלישת סימני צרעת, לקיחת משכון בכוח, אי-השבת המשכון ללווה כשנצרך לו, עדות קרובים, הטיית משפט גר יתום ואלמנה, משכון אלמנה, לקיחת השכחה, הוספת הכאת רשע והכאת כל אדם, חסימת בהמה בשעת מלאכה, נשיאת היבמה לאחר אם לא נחלצה, רחמים על הרודף, השהיית מידות מזויפות, שכחת מעשה עמלק
הפטרה
אשכנזים ספרדים ותימנים ישעיהו, נ"ד, א'-י'
איטלקים שמואל א', י"ז, א'-ל"ז

פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק י' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ט.

לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

נושאים בפרשה

הפרשה, הממשיכה את נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו, מפרטת מגוון רחב מאוד של ציוויים ואיסורים בתחומים שונים. כרגיל בחומש דברים, חלק מהמצוות מוזכרות כבר בחומשים הקודמים. על פניו קשה למצוא את החוקיות שלפיה מסודרים הדינים, והפרשנים השונים עסקו בכך רבות. בין הדינים:

הפטרה

ההפטרה של פרשת כי תצא היא החמישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק נ"ד, פסוקים א'-י' ("רני עקרה").

בשנים מסוג בשז, גכז והכז, בהן פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול, יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא את הפטרת פרשת ראה יחד עם הפטרת כי תצא כדי להשלים את ההפטרה של שבע דנחמתא שלא נקראה בגלל ראש חודש.[1]

במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק א' ("ויאספו פלשתים") עד פסוק ל"ז.[2]

שינוי בכתיבת 'פצוע דכא'

בפרשה זו, בפרק כ"ג, פסוק ב' ישנו הבדל בכתיבת "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה", בספרים הספרדיים וברוב הספרים האשכנזיים כתוב "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה" בעיצור 'ה'.[3] למסורת תימן וכן למנהג חב"ד[4] כתוב "דכא", בא'. הבדל זה הוא אחד מההבדלים הבודדים במסורות כתיבת ספר תורה.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת כי תצא, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי' ה', ווארשא, תרס"ו, באתר היברובוקס. במנהג פפד"מ נוהגים כן גם בהפטרת מחר חודש, עיין בערך פרשת ראה.
    2. ^ וכך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שממשיכים עד פרק י"ח, פסוק י"ד. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.
    3. ^ ילקוט יוסף, סימן ר"ע, סעיף כ"ב
    4. ^ היום יום


    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0