פרשת שמות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:30, 12 באוגוסט 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "דמות מקראית" ב־"אישיות מהתנ"ך")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg שמות Arrow l.svg
פסוקים שמות, א', א' - ו', א'
מספר פסוקים 124
תוכן שעבוד ישראל במצרים, גזירת מוות על התינוקות הזכרים, הצלתו של משה, בריחתו למדיין וחזרתו למצרים, התעמתות משה ואהרן עם פרעה
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים ישעיהו, כ"ז, ו' - כ"ח, י"ג ומוספים כ"ט, כ"ב-כ"ג
ספרדים ירמיהו, א', א' - ב', ג'
איטלקים ירמיהו, א', א'-י"ט
תימנים יחזקאל, ט"ז, א'-י"ד

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'.

בפרשת שמות מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, בהן אהרן ומרים אחיו של משה וכן פרעה מלך מצרים המשעבד את עם ישראל והופך אותם לעבדיו.

תוכן הפרשה

גזירות פרעה

תחילת הפרשה מקשרת לסיומו של ספר בראשית ומסכמת את שמות בני ישראל שירדו למצרים. עם ישראל, המכונה כך לראשונה על ידי פרעה, מזוהה בעיני המצרים כסיכון פוטנציאלי ועל כן מחליטים המצרים לדכא אותו במספר דרכים - שעבוד פיזי ובניית "ערי מסכנות" ובהמשך ציווי על המתת כל הזכרים הנולדים. המיילדות המופקדות על ביצוע המשימה אינן מצייתות לציווי זה, ומצילות את הילדים. בעקבות מעשי המיילדות, מסופר כי ה' גמל להן טובה "ויעש להן בתים".

פרעה מרחיב את הציווי ומורה אותו לכל המצרים: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". על רקע הציווי הנ"ל, מספרת הפרשה על זוג עבריים משבט לוי הנישאים ומביאים לעולם בן זכר. אם הילד חוששת להשאירו בביתה, בונה לו תיבה ומניחה אותו בתוך התיבה ביאור.

חייו של משה

בת פרעה מוצאת את התיבה ביאור בה הונח הילד, קוראת לו "משה", לוקחת אותו לביתה ומגדלת אותו בארמון פרעה. כשמשה גדל הוא יוצא לפגוש את בני עמו המשועבדים לפרעה. הוא מתערב בשני סכסוכים אלימים ומציל את הנרדפים, ועקב כך נאלץ לברוח לארץ מדין.

על הבאר במדין הוא מסייע לבנותיו של יתרו, ובעקבות כך גר בביתו ונושא את אחת מבנותיו, צפורה. למשה נולדים שני בנים, גרשם ואליעזר.

הסנה הבוער והחזרה למצרים

באחת הפעמים שמשה רועה את צאן יתרו הוא מגיע להר סיני ורואה שם סנה בוער באש. ה' מדבר אל משה מתוך הסנה, מודיע לו שהחליט לגאול את עם ישראל ולהביאם לארץ ישראל, (ארץ כנען) ומטיל על משה את הנהגת העם. משה מנהל משא ומתן ארוך עם ה' ומעלה בעיות רבות שעשויות להפריע לו במשימה זו.

בין היתר, מנסה משה לסרב לשליחות בתואנה כי הוא "ערל שפתיים", אולם ה' מעמיד לצידו את אחיו אהרן כ"נביא" (לפי רש"י: מתורגמן). כמו כן, ה' מצייד את משה באותות ובמופתים שיעזרו לו לשכנע את העם ואת פרעה בדבריו, וכן מגלה לו את שמותיו המיוחדים.

משה לוקח את אשתו ואת בניו בדרך חזרה למצרים. בדרך מתרחש אירוע בלתי מוסבר: "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". צפורה מלה את בנה, ובעקבות מעשה זה סרה סכנת המוות, וצפורה מכריזה: "חתן דמים למולות".

משה ואהרון מתעמתים עם פרעה

משה נפגש עם אהרן במצרים ושניהם באים לפני פרעה ותובעים בשם ה': "שלח את עמי". פרעה מסרב ומקשה את תנאי השעבוד של בני ישראל. הם מצדם מתלוננים למשה שבואו רק הרע את המצב, והוא קובל לפני ה'. בפסוק החותם את הפרשה, עונה ה' למשה:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.

הפטרה

בהפטרת פרשת שמות מתקיים מצב יוצא דופן שבו כל אחת ממסורות הקריאה המרכזיות של העדות השונות קוראת בספר אחר מספרי הנביאים:

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת שמות, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0