פשיטה

פשיטה היא צורת קרב שתכליתה תפיסת שטח אויב לזמן קצר תוך ניצול גורם ההפתעה, בדרך כלל תוך פגיעה בכוחותיו או במתקניו. משך ההחזקה הקצר בשטח מונע החשת תגבורת על ידי האויב, תגבורת שתסכן את היתרון הטקטי של הכוח הפושט. הכוח הפושט אינו מתעתד להחזיק בשטח לזמן ארוך: במבצע רביב, לדוגמה, משך זמן השהייה הכולל של הכוח היה כעשר שעות. בפשיטה כמעט תמיד, ניתן להגיע לנקודות התורפה ולעורף האויב, מה שבדרך כלל לא מתאפשר תמיד בצורות הקרב האחרות.

מטרות

הפשיטה מיושמת במבצעים שתכליתם חבלה במתקני האויב, שיבוש צירי אספקה, תקיפת מרכזי פיקוד והשליטה, תפיסת שלל, הטרדת האויב ושחיקתו בכך שיאלץ לשמור על רמת כוננות גבוהה גם בעורף, השגת מודיעין,חיסול של אנשים מסוימים, שביית חיילי אויב (מחטף לשון), תחקורם, שחרור של חטופים ושבויי מלחמה ועוד.

היסטוריה

בקרב רבים חברות שבטיות, פשיטה הייתה הצורה הנפוצה והקטלנית ביותר של לוחמה המתרחשת בלילה. המטרה הייתה לתפוס את האויב ישן כדי להימנע מנפגעים בעת הפשיטה.

לוחמת הפשיטה בקנה מידה קטן הייתה נפוצה בלוחמה במערב אירופה של ימי הביניים. חלק ניכר מזמנו מקצועי של החייל הוא בילה בביצוע פשיטות או הגנה מפניהם.

הויקינגים, בין המאה ה-8 למאה ה-11 השתמשו בפשיטות ימיות, בעיקר בצפון אירופה, מערב אירופה והאיים הבריטיים כשיטת הפעולה העיקרית שלהם.

בלשנות

במשמעותו הרחבה יותר משמש הפועל "פ.ש.ט" לציון התקפת פתע מהירה הכוללת חדירה למתחם מסוים ונעשה בו שימוש דחוף בהקשרים שונים של אכיפת חוק, כגון פעילות משטרתית.

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.