צבי צמרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:42, 9 ביולי 2019 מאת המנוע הפנימי (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי צמרת
צבי צמרת

ד"ר צבי צמרת (נולד בנתניה בשנת 1945) הוא היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי, לשעבר מנכ"ל יד בן צבי והיה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בשנים 20102011.

קורות חייו

את פעילותו החינוכית החל כבר בנערותו, כמדריך צעיר בתנועת הנוער העובד[1]. בגיל 20 הצטרף עם גרעין הגשמה לקיבוץ האון שממזרח לכנרת, בו היה חבר בין השנים 1964–1968. צמרת למד בחוגים לחינוך ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1971 החל לנהל את בית הספר התיכון המקיף במדרשת שדה בוקר, והיה למנהל בית הספר התיכון הצעיר ביותר בארץ. אחרי מלחמת יום הכיפורים הקים וניהל את המכונים לחינוך יהודי-ציוני (מלי"ץ). ב-1976 עמד בראש המאבק לשימור מחנה המעפילים בעתלית ובעקבותיו קבעה הכנסת את מפת שימור האתרים של מדינת ישראל.

בין השנים 1977‏-1983 ניהל את בית הספר התיכון המקיף "דנציגר" בקריית שמונה. בשנים אלה יזם את הקמת מפעל האלקטרוניקה "אלקטו-גליל" (יחד עם רפא"ל) ועמד בראש ועדה ציבורית שהביאה להקמת חדר מיון קדמי בעיר.

מ-1983 עד ינואר 2010 כיהן כמנכ"ל יד בן צבי. בתקופת כהונתו יצאו לאור כ-700 ספרים וכתבי-עת (ביניהם: 'קתדרה' - כתב עת לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, 'פעמים' - רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, ו'עת-מול' - דו-ירחון לתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל), נערכו אלפי סמינרים בירושלים בהם השתתפו כ-100,000 איש בשנה (תלמידים, חיילים, סטודנטים, מורים ועוד), נערכו פסטיבלים כגון פסטיבל התנ"ך, פסטיבל הלשון העברית, ימי עגנון ועוד. וכן בוצעו עשרות פרויקטים של תערוכות, ציורי קיר בירושלים, סרטים, תוכניות רדיו ועוד. ב-1987 נשלח מטעם "נתיב" לברית המועצות ומאז היה בחבר העמים פעמים רבות והיה פעיל בנושא שיחרור אסירי ציון והעלייה מברית המועצות לשעבר. ב-1996 עמד בראש "ועדת צמרת"[2], לבדיקת סדרי הנסיעה בשבת ברחוב בר-אילן בירושלים, אשר הצעותיה התקבלו על ידי בית המשפט העליון וסיימו סכסוך רב שנים - מ-1983 עד 1996 - בירושלים.

צמרת היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

מינואר 2010 עד דצמבר 2011 כיהן כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. במסגרת תפקידו היה אחראי על התכנים ותוכניות הלימודים של מערכת החינוך מגן הילדים ועד סוף התיכון. כיו"ר המזכירות הפדגוגית הוביל נושאים שונים ביניהם: אחריות על שנת השפה העברית, שינויים בלימודי האזרחות, תוכניות לימודים חדשות בתנ"ך ובספרות, לימוד נושא השואה במגזר הערבי, ביטול המיקוד בכמה מקצועות, שינויים בבונוסים השונים לבחינות בגרות, שינויים במבנה הארגוני של המזכירות הפדגוגית ומינוי ראשי אשכולות לתחומים השונים (מדעים, מורשת, מדעי-הרוח, מדעי-החברה, שפות ואומנויות) ועוד.

צמרת מלמד עשרות שנים במוסדות להשכלה גבוהה, ובין היתר לימד בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית ותלמידי M.A ודוקטורט בחוג ליהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן.

החל משנת 2012 הוא מלמד במכללת הרצוג באלון שבות ובמכללת שערי משפט. בעבר לימד גם במרכז הבינתחומי בהרצליה.

משנת 2013 מעביר צמרת שיעורים בנושאי חברה ומדינה בישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות.

צמרת פעיל בהתנדבות במסגרות שונות וביניהן: "טק-קריירה", יהודים-אתיופים להייטק בקיבוץ נחשון, "קבוצת ירוחם", המכללה החרדית בירושלים ועוד.

פרסים

ב-1995, זכה בפרס אבי חי בישראל לשנת ה'תשנ"ה, על "תרומתו החינוכית החברתית והתרבותית הייחודית רבת השנים להתקרבות בין יהודים ברוח ערכי המסורת, להעמקת החינוך היהודי-ציוני ולחלוציות בשדה החינוך היהודי בערי השדה".

ב-1998 זכה בתואר יקיר יח"ד, על "מפעליו הברוכים בתחום החינוכי, הציבורי והאקדמי לגישור על הפערים בחברה בין דתיים וחילונים".

ב-2008 זכה בפרס בן-גוריון לשנת תשס"ט על "פעולות רבות-ערך כחלוץ ביוזמות חינוכיות וניהולן כחוקר, מורה ואיש ציבור; על שילוב מופלא של חינוך, אהבת הארץ...; על הקשר עם קהילות ישראל בתפוצות המשתקפים בדרכו ובמעשיו, בם תרם להגשמת חזון בן-גוריון והפיכתו למציאות."

ב-2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות לשנת תשע"ג "על חינוך דורות של ישראלים להכרת המורשת וידיעת הארץ; על פעילותו לטובת עם ישראל בעיירות פיתוח בגליל ובנגב; על תרומתו לקליטת העלייה מכל קצות תבל".

ספריו

  • ימי כור ההיתוך, ועדת חקירה לחינוך ילדי העולים (1950), הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון וקריית שדה-בוקר, 1993.
  • עלי גשר צר, מערכת החינוך בשנות המדינה הראשונות, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון והמכון למורשת בן-גוריון, קריית שדה-בוקר, 1997.
  • The Melting Pot in Israel מהדורה מתורגמת ומורחבת של הספר ימי כור ההיתוך. State University OF New York Press, 2002.
  • החינוך בעשור הראשון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשס"ג 2003.

ספרים שערך

כמו כן כתב עשרות מאמרים שפורסמו בכתבי עת אקדמיים שונים (קתדרה, עיונים בתקומת ישראל, הציונות ועוד) ובבמות ציבוריות (פתחים, שדמות, ארץ אחרת, 2000 ועוד).

מאמרים נבחרים

  • "גורדון וברנר", בתוך: מרדכי נאור (עורך), העלייה השנייה, סדרת עידן, 4, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1984
  • "ועדת פרומקין: ועדת חקירה ממשלתית בנושא חינוך ילדי העולים בשנות המדינה הראשונות", בתוך: פנחס גינוסר (עורך), עיונים בתקומת ישראל, 1, שדה-בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"א
  • "זרם העובדים הדתי: תולדות ניסיון שנכשל לבניית גשר בין חילוניים ובין דתיים", בתוך: ר' שפירא ואסא כשר (עורכים), רשפים, אוניברסיטת תל אביב, תשנ"א
  • "בן-גוריון ולבון, שתי גישות לקליטה הראוייה של העלייה הגדולה", בתוך: ד' עופר (עורכת), בין עולים לוותיקים, ירושלים, תשנ"ו
  • "אהרון דוד גורדון", בתוך: זאב צחור (עורך), ספר העלייה השנייה: אישים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1997
  • "בן-ציון דינור: אינטלקטואל בונה מדינה", בתוך: הציונות, כא, אוניברסיטת תל אביב, 1998
  • "בן-ציון דינור בין 'ממלכתיות' ל'תנועתיות'", בתוך: מרדכי בר-און (עורך), אתגר הריבונות: יצירה והגות בעשור הראשון למדינה, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1999
  • "בן-גוריון בשנות המדינה הראשונות ויחסו לציונות הדתית ולחרדים", בתוך: נ' אילן (עורך), עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1999
  • "ניסיון שנכשל: זלמן ארן והתודעה היהודית", בתוך: מ' ברלב (עורכת), ערכים וחינוך לערכים, חוברת ח', בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1999
  • "BEN GURION, THE 'SHULCHAN ARUCH' AND THE 'NEW SHULCHAN'", in: A .TROEN (ED.), ISRAEL STUDIES, 1999
  • "איך עיצבו העולים החדשים את פני החינוך בישראל בשנות המדינה הראשונות?", בתוך: ר' מרגולין (עורך), דברי הקונגרס העולמי השנים-עשר למדעי היהדות, חטיבה ה', סדרת החברה היהודית בת-זמננו, ירושלים, תשס"א
  • "משה שרת ויחסו לדת ולדתיים בשנות המדינה הראשונות", הציונות, כג, 2001
  • "פרשת התימנים מעמקה (1950)", בתוך: ניצה דרורי-פרמן (עורכת), אלפיים, 23, 2002
  • גרסה באנגלית של המאמר: ISRAEL STUDIES, no. 3, FALL, 2001
  • "משה גליקסון ושאיפתו ליצור חינוך אחיד בארץ ישראל", בתוך: יובל דרור (עורך), דור לדור, כג, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג
  • "בן-גוריון, ה'שולחן ערוך' וה'שולחן החדש': לשורשי המתח בין בן-גוריון והיהדות הדתית", בתוך: אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), מאה שנות ציונות הדתית: היבטים רעיוניים, כרך שלישי, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג
  • "החינוך ל'שמד רוסי', או: מדוע בוטל זרם העובדים?", בתוך: פנחס גינוסר ואבי בראלי (עורכים), עיונים בתקומת ישראל, שדה-בוקר: המכון למורשת בן-גוריון, 2003
  • "בן ציון דינור: אינטלקטואל כאדריכל החינוכי", בתוך: צביה בן-יוסף גינור (עורכת), מחקרים בספרות ישראל, NEW YORK: JEWISH THEOLOGICAL SEMINARY, 2003
  • "'עלינו להפוך את שבתותינו למדורות של תרבות': עמדות ציוניות לא-אורתודוקסיות כלפי השבת", בתוך: יעקב בלידשטיין (עורך), שבת: רעיון, היסטוריה, מציאות, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון, תשס"ד
  • "הרחוב שהיה לסמל, הוועדה בעניין רחוב בר-אילן בירושלים", בתוך: א' דון-יחיא (עורך), בין מסורת לחידוש: מחקרים ביהדות, ציונות ומדינת ישראל, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2005
  • "מורדים וממשיכים: עיצוב השבת לפי יוסף חיים ברנר, אהרן דוד גורדון, הוגו ברגמן, אלי שביד ומאיר איילי", בתוך: י' פרידלנדר ע' שביט וא' שגיא (עורכים), הישן יתחדש והחדש יתקדש, על זהות תרבות ויהדות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2005
  • "זלמן ארן והפרודוקטיביזציה של בני עדות המזרח", בתוך: א' בראלי, ד' גוטוויין וט' פרילינג (עורכים), חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי, א, ירושלים וקריית שדה-בוקר: יד יצחק בן-צבי ומכון בן-גוריון לחקר ישראל, 2005
  • "החינוך הצבאי והייעוד של השגת שלום, על-פי דוד בן-גוריון", בתוך: אבריאל בר-לבב (עורך), שלום ומלחמה בתרבות היהודית, ירושלים: מרכז שזר ואוניברסיטת חיפה, 2006
  • "אחד העם ועיצוב החינוך בישראל", עיונים בתקומת ישראל, דצמבר 2006
  • "'למען אירופה נהיה שם חלק מן החומה הבצורה נגד אסיה, אנו עשויים לספק את תפקיד חלוץ התרבות נגד הברבריות': מה היה הרצל אומר על החינוך והתרבות במדינת ישראל של היום והחזון החינוכי של היום?", בתוך: אבי שגיא וידידיה צ' שטרן (עורכים), הרצל אז והיום: 'מדינת היהודים' במדינת היהודים, ירושלים ורמת-גן, 2008
  • "בין פלסטינוצנטריות ליודוצנטריות: בן-ציון דינבורג (דינור) ושואת יהודי אירופה, 1933 עד 1948', בתוך: דינה פורת (עורכת), שואה ממרחק תבוא, ירושלים, 2009
  • "'ליבה ישראלית': מימי החינוך הממלכתי ועד להצעה להקים 'מינהלי חינוך אזוריים' בדו"ח דברת", בתוך: אליעזר בן-רפאל, אבי בראלי, מאיר חזן ועופר שיף (עורכים), היהודים בהווה: כינוס ופיזור, ירושלים, 2009
  • "דו"ח 'ועדת צמרת': דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בענייני תחבורה בשבת ברחוב בר-אילן בירושלים, בירושלים כולה ומחוצה לה", חשוון תשנ"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד טברסקי, ‏"השאלה הגדולה שמעסיקה אותי היא איך להפוך את החינוך ליותר ערכי ומעניין", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 באפריל 2017
  2. ^ ועדת צמרת, באתר השבת הציבורית
  3. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גאולה כהן
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0