צהריים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־05:03, 15 באוקטובר 2018 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (הסרת תמונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


צהריים[1] (נהגה צוֹהוֹרַיִים) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום. הוא בא אחרי הבוקר ולפני הערב. הזמנים שביניהם נקראים לעיתים "לפני צהריים" ו"אחרי צהריים". באופן רשמי[דרוש מקור] מוגדרים הצהריים כשעה 12:00, או כחצות היום, זמן שבו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר ביום, אך במקומות שונים בעולם נהוג לכנות בכינוי "צהריים" פרקי זמן שונים סביב שעה זו. בישראל, שעת הצהריים לפי שעון חורף היא בערך 11:40 (12:40 בשעון קיץ), אך ההגדרה הרווחת היא כי הצהריים הם פרק הזמן בין השעה 12:00 ועד מספר שעות לאחר מכן, בהתאם לאורך היום.

הצהריים נחשבים לאמצע היום, ורוב האנשים נמצאים בשעה זו בשיא פעילותם. עם זאת, אנשים רבים נוהגים לנוח בשעות האלו.

בצהריים נוהגים לאכול ארוחת צהריים.

קיימת מסגרת חינוך הנקראת "צהרון" ובה מטפלים בילדים משעת הסיום בגני ילדים ובתי ספר עד לשובם של ההורים לביתם.

ביהדות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חצות היום (הלכה)

בצהריים נוהגים היהודים להתפלל תפילת מנחה. התפילה רמוזה בחומש בראשית, בפסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"[2] המרמז על תפילת מנחה, וכן בתהילים[3] בפסוק "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי", המרמז על שלוש התפילות שחרית בבוקר, מנחה בצהריים וערבית בערב. זמן תחילת תפילת מנחה הוא ממחצית השעה אחרי חצות היום, והיא נקראת במקורות צהריים.

בתרבות הפופולרית

שירו של אברהם חלפי, "צער לך", מתחיל בשורות הבאות:

צער לך וצער לי
על כך מעידות העיניים
בואי אישה, ביום זה אוילי
לארוחת צעריים

אברהם חלפי

בכך, חלפי השתמש במילה "צעריים" כמעיין הומופון למילה "צהריים". (זהו לא הומופון אמיתי, כיוון שאת "צהריים" מבטאים, כאמור, כצוֹהוֹרַיִים).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ע" כללי הכתיב חסר הניקוד המעודכנים של האקדמיה ללשון העברית יש לכתוב: צוהריים.
  2. ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ג
  3. ^ ספר תהילים, פרק נ"ה, פסוק י"ח