צימוק

צימוקים

ייבוש ענבים בשמש להפיכתם לצימוקים, בכרתים

צימוק הוא ענב מיובש, מאכל הקיים מזה אלפי שנים ומיוצר במדינות רבות בכל רחבי העולם.

הצימוק מופיע מספר פעמים בתורה שבכתב כמאכל הניתן כמתנה או כצידה הנלקחת לדרך עקב השתמרותו לאורך זמן. בארץ ישראל הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך לדבלה, התאנה המיובשת. שניהם פירות נפוצים בארץ וקלים לייבוש. וכן הצימוקים מזכרים לרוב בדברי חז"ל וכמה הלכות נאמרו בהם.

הצימוקים מתוקים עקב תכולת הסוכר הגבוהה שבענבים. אפשר לאכול אותם כמו שהם או להשתמש בהם בבישול ואפייה. אם הצימוקים נשמרים לזמן ארוך הסוכר שבהם מתגבש ומרקמם הופך גרגרי אך עדיין ניתן לצרוך אותם. אפשר להחזיר לצימוקים את מרקמם על ידי השרייתם בנוזל.

אופן עיבוד הצימוק

הצימוק ניתן להכנה מכל סוגי הענבים, כאשר מיד לאחר הבציר משאירים את הענב בכרם תחת השמש מוגבה מן הקרקע ומכוסה ברשת על מנת למנוע פגיעה של זוחלים ומעופפים. לאחר מספר ימים אוספים את הצימוק ושומרים אותו במקום יבש למהלך החורף. לקבלת צימוקים בהירים משרים אותם בגופרית דו-חמצנית ומייבשים בחום.

סוג הצימוק תלוי בסוג הענב, הזנים הנפוצים שאין בהם חרצנים הם תומפסון וסולטאנינה.

רת

רת הוא חרצן הצימוק. בימים עברו לא היו זני ענבים ללא חרצנים ולצימוקים שנוצרו היו חרצנים שנקראו רת. טעמו של הרת מר, אולם יש בו מידת חמיצות בדומה לטעמו של חרצן הענב. נהוג לאכול את הרת בעיקר במזרח הרחוק. שכן, חרצנים אלו מכילים כמות רבה של ויטמין E, פלבונואידים, חומצה לינולאית (חומצת שומן חיונית) ופרוסיונידים (Procyanidin), בעלי תכונות נוגדות חמצון.

צימוק סולטנינה

צימוקי סולטנינה הם הצימוקים ללא חרצנים.

הזן הזה הוכנס לראשונה לישראל על ידי מייסדי חברת נטיעות הדרום אשר נמצא באזור קיבוץ ניצנים, ליד גבעה 69.

צימוק

ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות	299 קק"ל
חלבונים	3.07 ג'
פחמימות	79.18 ג'
שומן	0.46 ג'
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין B1	0.106 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.125 מ"ג
‑ ויטמין B3	0.766 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.174 מ"ג
‑ ויטמין C	2.3 מ"ג
ברזל	1.88 מ"ג
סידן	50 מ"ג
אשלגן	749 מ"ג
נתרן	11 מ"ג
סיבים תזונתיים	3.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.