ציפור שותה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־05:22, 15 באוגוסט 2017 מאת מוסיף והולך (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ציפור שותה, היא דוגמה למשחק מדעי המאפשר להדגים עקרונות וחוקים פיזיקליים וכימיים, במקרה זה חוק הגזים האידאליים, שיווי משקל מכני, אנתלפיית אידוי, מנוע חום ונוספים. הציפור השותה הומצאה ב-1945 ונרשמה כפטנט ב-1946, הציפור מורכבת משני כדורי זכוכית המחוברים בצינור. צד אחד של הצינור מחובר לקצה הכדור העליון וקצהו השני נמצא בתוך הכדור התחתון שקוע בנוזל. מרבית הכדור התחתון ממולא נוזל אשר נשאב אל הכדור העליון כאשר הציפור מופעלת. הכדור העליון מכוסה בד או לבד שהרטבתו משמשת כמעין דלק לתנועת הציפור.

מהלך עבודה

דוגמה לציפור שותה: אידוי המים שנספגים במקור הציפור גורם להתקררות הגז בחלקה העליון של הציפור ולירידה בלחץ האדים בכדור העליון - "ראש הציפור" ששואב את הנוזל מחלקה התחתון של הציפור. כאשר הנוזל נשאב מעלה, מקור הציפור גורם להטייתה מטה.

הנוזל שבתוך הציפור הוא לרוב דיכלורומתאן אשר אינו מהווה סכנה בתוך הכלי הסגור, אולם החומר עצמו חשוד כמסרטן וכמוטגן. בעת יצירת גוף הציפור האוויר שבה נשאב כך שהגז היחיד שבציפור הוא אדי הנוזל. דיכלורומתאן הוא חומר נדיף ביותר, כך שמעבר בין מצב צבירה נוזלי וגזי מתקיים גם בתוספת אנרגיה נמוכה למדי. כאשר ראשה של הציפור טבול במים הוא מתקרר, הגז שבו מתעבה, נפחו קטן והלחץ בצינור קטן מה שגורם לשאיבת הנוזל שבכדור התחתון מעלה.

הציפור מעוצבת כך שכאשר מרבית הנוזל בכדור התחתון היא מאוזנת, אולם כאשר הנוזל נשאב מעלה שיווי המשקל של הציפור מופר וראשה מוטה מטה. כאשר הציפור מאוזנת משתווה לחץ האדים בכדור העליון והתחתון, הנוזל זורם בחזרה לכדור התחתון והתהליך מתחיל שוב.

תנועה נצחית

אמנם נראה כאילו מדובר במכונת תנועה נצחית שאינה דורשת אנרגיה מלבד ההפעלה הראשונית, אולם זהו מנוע חום שמקור התנועה שלו הוא הפרשי הטמפרטורה בין ראש הציפור, המתקרר עקב התאדות המים שנספגו בכיסוי הכדור העליון, לבין הכדור התחתון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציפור שותה בוויקישיתוף