צ'אקו (פרובינציה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:40, 10 בדצמבר 2020 מאת בוט מקוה (שיחה | תרומות) (←‏top: הסבת תבנית עיר שנת >> תאריך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'אקו
Chaco
עצי דקל בסמוך לרסיסטנסיה
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
חבל ארץ גראן צ'אקו
מושל חוקחה קפיטניץ'
נפות בפרובינציה 25
ערים בפרובינציה 68
בירת הפרובינציה רסיסטנסיה
תאריך ייסוד 8 באוגוסט 1951
שטח 99,633 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 984,446 (2001)
 ‑ צפיפות 9.9 נפש לקמ"ר (2001)
http://www.chaco.gov.ar

לחצו כדי להקטין חזרה

צ'ילהבוליביהפרגוואיאורוגוואיברזילאיי פוקלנדחוחויסלטהפורמוסהמיסיונסצ'אקוטוקומאןקטמרקהסנטיאגו דל אסטרוקוריינטסלה ריוחהסנטה פהאנטרה ריוססן חואןקורדובהסן לואיסמנדוסהבואנוס איירסבואנוס איירסלה פמפהנאוקןריו נגרוצ'ובוטסנטה קרוסטיירה דל פואגוChaco in Argentina (+Falkland hatched).svg
אודות התמונה

צ'אקוספרדית: Chaco) היא פרובינציה באזור גראן צ'אקו בצפון ארגנטינה. היא גובלת בפרובינציית פורמוסה בצפון, בפרגוואי ובפרובינציית קוריינטס במזרח, בסנטה פה בדרום, בסנטיאגו דל אסטרו בדרום-מערב ובסלטה במערב. שטחה כ-100 אלף קמ"ר ובשנת 2001 התגוררו בה כמיליון בני אדם. בירתה היא העיר רסיסטנסיה.

פירוש המילה צ'אקו בקצ'ואה הוא "ציד".

גאוגרפיה

סירות דיג לגדות נהר פרנה

צ'אקו היא פרובינציה נמוכה ומישורית, המצויה כולה בגובה שאינו עולה על 200 מטר מעל פני הים. נהרות הפרגוואי והפרנה, מהגדולים שבנהרות דרום אמריקה מהווים את גבולה המזרחי של הפרובינציה. נהרות נוספים חוצים את הפרובינציה בדרכם לנהרות הפרגוואי והפרנה, הבולטים שבהם ברמחו, גואיקורו וסלאדו.

צפונה ומערבה של צ'אקו מכוסים ביערות, ובאזור זה יורדים כ-600 מ"מ גשם בשנה. המזרח לח הרבה יותר, ו-1,100 המילימטרים היורדים בו מדי שנה (ובמשך כל ימות השנה) מאפשרים את צמיחתם של יערות גשם טרופיים. את האזור הסמוך לנהרות הגדולים מאפיינת סוואנה.

בתחומי הפרובינציה פארק לאומי אחד, הפארק הלאומי צ'אקו, המשתרע על פני 150 קמ"ר במזרח הפרובינציה, וכולל אזורי סוואנה וביצות. עם בעלי החיים החיים המוגנים בפארק נמנים פומות, אליגטורים, קפיברות, ארמדילים, טפירים, ויסקאצ'ות וקופים.

היסטוריה

האזור אוכלס לראשונה לפני כ-6,000 שנה. עד הגעת הספרדים, התגוררו בו בני הגוארני, הטובה והוויצ'י.

חפירות ארכאולוגיות בקונספסיון

האירופאי הראשון שהגיע לאזור היה אלחו גרסיה, שיצא למסע לכיוון מרבצי הכסף באזור פוטוסי של ימינו ב-1524, והיה גם האירופאי הראשון שהגיע לשערי אימפריית האינקה. ב-1528 סייר סבסטיאן קבוט במעלה נהרות פרנה ופרגוואי. רק ב-14 באפריל 1585 הקימו הספרדים את היישוב הראשון בצ'אקו, העיר קונספסיון דה בואנה אספרנסה, במרכז שטח הפרובינציה של ימינו. לעיר הייתה חשיבות רבה בהיותה על אם הדרך בין אסונסיון לטוקומאן, אך היא לא עמדה בהתקפות האינדיאנים, וננטשה ב-1632. במהלך המאה ה-17 הקימו הישועים רדוקסיונים בצ'אקו, ובהם סן פרננדו דל ריו נגרו באזור בו שוכנת היום רסיסטנסיה, אך הם לא האריכו ימים ולא זכו להצלחה כמקביליהם במיסיונס.

במהלך מלחמת הברית המשולשת (1870-1864), התנהלו באזור כמה מהקרבות בין ארגנטינה לפרגוואי, ועל חורבותיו של מיסיון סן פרננדו הוקמה עמדה של צבא ארגנטינה. בשנת 1876 שונה שמה לרסיסטנסיה ("התנגדות").

ב-1872 כוננה הטריטוריה הלאומית גראן צ'אקו, ובירתה נקבעה בוויה ארחנטינה, עיר שנכבשה מפרגוואי ב-1869 וששמה שונה לרגל המאורע מוויה אוקסידנטל (כיום שמה של העיר הוא ויה הייס). הטריטוריה כללה את צ'אקו ופורמוסה של ימינו, וכן שטחים שהועברו ב-1876 לפרגוואי, בעקבות הבוררות של ראתרפורד הייז. בין השטחים שהועברו לפרגוואי הייתה גם הבירה, ובמקומה נקבעה פורמוסה כבירת הטריטוריה. ב-1884 פוצלה הטריטוריה לשניים, צ'אקו ופורמוסה, ורסיסטנסיה הייתה לבירתה של צ'אקו. ב-1910 הועברו שטחים מצ'אקו לפרובינציית בסנטיאגו דל אסטרו.

לקראת סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 החלו להגיע לאזור מהגרים, שכללו, בין היתר, קבוצות של גרמני הוולגה ומנוניטים מקנדה, גרמניה ורוסיה. אלה הקימו יישובי קבע ראשונים ופיתחו את התשתית לחקלאות בפרובינציה. יישובה של הטריטוריה לווה בדיכוי התושבים הילידים ובדחיקתם ממנה. ההתנגשויות הגיעו לשיאם בטבח נפלפי שהתרחש ב-19 ביולי 1924, ובמהלכו רצחו חוואים ושוטרים ארגנטינאים כ-200 מבני שבט הטובה בתוך 40 דקות.

ב-8 באוגוסט 1951 קיבלה צ'אקו מעמד של פרובינציה. ב-20 בדצמבר אותה שנה שונה שמה, והיא נקראה על שם הנשיא חואן דומינגו פרון (Provincia Presidente Perón). עם תום שלטונו של פרון בהפיכה הצבאית ב-1955, הוחזר שמה של הפרובינציה לצ'אקו.

דמוגרפיה

רסיסטנסיה

נכון ל-2001 התגוררו בצ'אקו כ-984 אלף בני אדם, כ-80% מהם בערים. לפי הערכות, כ-50 אלף מהתושבים הם בני השבטים הילידים, גוארני, טובה וויצ'י. צפיפות האוכלוסין בפרובינציה נאמדה באותה שנה ב-9.9 בני אדם לקמ"ר, והערים הגדולות ביותר היו:

  1. רסיסטנסיה (כ-276 אלף נפש)
  2. פרסידנסיה רוקה סָאֶנְס פֶּנְיָה (כ-88 אלף נפש)
  3. באראנקראס (כ-51 אלף נפש)
  4. ויז'ה אנחלה (כ-44 אלף נפש)
  5. חואן חוסה קסטלי (כ-36 אלף נפש)

דרומה של הפרובינציה הוא האזור המאוכלס, ובו שוכנות גם ארבע הערים הגדולות. מבחינה מנהלית, מחולקת הפרובינציה ל-25 דפרטמנטוס.

כלכלה

צ'אקו היא מהנחשלות שבפרובינציות ארגנטינה. בשנת 2006 עמד התמ"ג בה על כ-4.4 מיליארד דולרים, שהם כ-4,470 דולר לנפש. שיעור זה הוא כמחצית מהממוצע בארגנטינה, ורק בשכנותיה סנטיאגו דל אסטרו ופורמוסה נרשם שיעור נמוך יותר באותה שנה.

הענף החקלאי הבולט בפרובינציה הוא גידולי הכותנה, שמהווים כ-60% מגידולי הכותנה בארגנטינה כולה. גידולים נוספים כוללים פולי סויה, דורה, תירס, קני סוכר, אורז וטבק.

התעשייה מהווה רק כ-10% מכלכלת הפרובינציה, ומבוססת על טקסטיל, שמן, פחם, וכן סוכר, אלכוהול ונייר, המיוצרים מקני סוכר.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0