צ'זנה
ערך זה עוסק בעיר בצפון איטליה. אם התכוונתם לקבוצת כדורגל מעיר זו, ראו  | |
| מראה כללי של העיר צ'זנה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 אמיליה-רומאניה |
| נפה | פורלי-צ'זנה |
| ראש העיר | פאולו לוקי |
| שטח | 249.47 קמ"ר |
| גובה | 44 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 95,909 (2009) |
| ‑ צפיפות | 384.5 נפש לקמ"ר (2009) |
| קואורדינטות | 44°08′N 12°14′E / 44.133°N 12.233°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.cesena.fc.it | |
צֶ'זֶנָה (באיטלקית: Cesena) היא עיר וקומונה (מועצה מקומית) במחוז אמיליה-רומאניה בצפון איטליה, מדרום לרוונה וממערב לרימיני, על נהר סאביו. זו אחת משתי הערים בראשיות בנפת פורלי-צ'זנה. היא שוכנת לרגלי האפנינים, כ-15 קילומטרים מן הים האדריאטי.
היסטוריה
צ'זנה הייתה בראשיתה עיר אומברית או אטרוסקית, ונקראה קַייסֶנָה (Caesena). אחרי תקופה קצרה תחת שלטון גאלי, היא נכבשה בידי הרומאים במאה השלישית לפני הספירה. היא שימשה כמושבו של חיל מצב רומי בגלל מיקומה האסטרטגי, ונחרבה בקרבות בין גאיוס מריוס ללוקיוס קורנליוס סולה. פליניוס הזקן מזכיר את היינות המקומיים כטובים ביותר.
צ'זנה הייתה על הגבול בין אקסארכיית רוונה ובין הלומברדים. היא ניתנה על ידי כובשיה הפרנקים במתנה למדינת האפיפיור בשנת 754, ועברה פעם אחר פעם מרשותם של האפיפיורים לרשות בישופות רוונה. לתקופה קצרה (1183–1198) הייתה צ'זנה עיר מדינה עצמאית. לאחר מכן הייתה במשך תקופה ארוכה מושא לסכסוך בין האפיפיורים לבין קיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה". אחרי תקופה קצרה שבה נשלטה על ידי בית אוֹרְדֶלָאפִי מפורלי, נכבשה שנית באכזריות על ידי חילות האפיפיור, לאחר מצור ארוך. ב-1377 התקוממה העיר שנית במסגרת מלחמת שמונת הקדושים. הפעם נכבשה העיר על ידי כוחותיו של רובר, קרדינל ז'נבה (מאוחר יותר האנטי-אפיפיור קלמנס השביעי), שפעל עדיין כשליחו של האפיפיור גרגוריוס האחד עשר. רובר היה אחראי לרציחתם של בין 2500 ל-5000 אזרחים, מעשה שקיבל את השם "מרחץ-הדמים של צ'זנה". כעבור שנה ניתנה העיר לגאלֵאוֹטוֹ הראשון מאלאטסטה.
בין השנים 1379 ל-1465 התאוששה העיר ושגשגה בשלטון בית מאלאטסטה, שבנו מחדש את המבצר (Rocca Malatestiana) המשקיף על העיר. ספריית מלאטסטיאנה, שנבנתה ליד המבצר על ידי מלאטסטה נובלו (1429), נחשבת לדוגמה משובחת של ספרייה רנסאנסית, ויש בה כתבי-יד יקרי ערך. אחרי מותו של נובלו (1465) חזרה צ'זנה לשלטון מדינת האפיפיור, אבל נכבשה שנית על ידי שליט מקומי, צ'זרה בורג'ה, בשנת 1500, ונעשתה לבירת הדוכסות שלו, שהייתה חזקה מאד אך לא החזיקה מעמד זמן רב. בשנת 1535 יצא ממנה דוד די רוסי, סוחר וחבר הקהילה היהודית, אל ארץ ישראל.
לאחר מכן הפכה צ'זנה לעיר משנית בחשיבותה במדינת האפיפיור. האפיפיורים פיוס השישי ופיוס השביעי נולדו בעיר, וכמו כן שימש פיוס השמיני כבישוף העיר, מה שהעניק לה את הכינוי "עיר שלושת האפיפיורים". במהלך מלחמות נפוליאון איבדה העיר רבים ממנזריה וכנסיותיה. כמה מאזרחיה מילאו תפקידים חשובים בעת איחוד איטליה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה.
במלחמת העולם השנייה הייתה צ'זנה ליד הקו הגותי (חזית קרבות מרכזית באיטליה) וספגה הפצצות רבות.
ב-1992 הפכה העיר לבירה-במשותף של הנפה, נוסף לעיר פורלי. כיום, עיקר פרנסתה של העיר על התיירות.
