קבר מרדכי ואסתר
קברי מרדכי ואסתר הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתם של מרדכי ואסתר אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו מימי הביניים. המרכזיות הם בהמדאן שבאיראן, וביישוב ברעם בישראל.
מיקום קבורתם של אסתר ומרדכי
איראן: המדאן
המאוזוליאום הממוקם בהמדאן (בפרסית: آرامگاه استر و مردخای) (אחמתא התנ"כית שהייתה אחת מערי הבירה של המלכים האחמנים. שמה של העיר בפרסית עתיקה היה הַנְגְמַתַנַא) שבאיראן, לפי מסורת יהודי פרס שוכנים בו אסתר המלכה ומרדכי היהודי. האתר משמש כמקום עלייה לרגל עבור היהודים במדינה. קיימים מספר הערכות לגבי מיקום הקבר המדויק. על-פי מסורת יהודי איראן, לאחר מותו של אחשוורוש וניסיונות תומכי המן להרוג את אסתר ומרדכי, השניים נמלטו להמדאן, שם פעלה קהילה יהודית גדולה, לצורכי הגנה. שם השניים גם מצאו את מותם בשיבה טובה. קבר מרדכי ואסתר בהמדאן נזכר לראשונה במסעות רבי בנימין (לרבי בנימין מטודלה) בחמדן (המדאן) אשר בפרס (איראן).
קבריהם של אסתר ומרדכי ממוקמים במערת קבורה שבה שתי מצבות עץ גדולות המכוסות בפרוכות. המצבה הימנית מיוחסת לאסתר ועליה רשום "זה הארון אשר בו נקברה אסתר הצדקת"; ואילו השמאלית היא של מרדכי ועליה נרשם, לצד אילן היוחסין שלו, לאמור "זהו ארון הקודש של מרדכי הצדיק". ברווח שבין שתי המצבות ניצבת אבן המכסה בור עמוק, שעל פי אחת המסורות מוביל לירושלים. מעל מערת הקבורה הוקם מבנה לבנים במהלך המאה ה-16 או ה-17 ומעליו מגדל מעוגל. במבנה חדר קטן השוכן בסמוך לקברים ומשמש כחדר תפילה, וכן אולם גדול המשמש לעריכת אירועי בר מצווה, בריתות ועוד, וכן לקריאת מגילת אסתר בפורים:
"כל שנה בפורים היו יהודי פרס עולים אל הקבר כדי לחגוג ולקרוא את המגילה קרוב ככל האפשר לשתי הדמויות שעמדו במרכזה"[1]
הקירות סביב הקברים מעוטרים בפסוקים: ”איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וכו'”, ”ה' מלך, ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד” ועוד. בכניסה לקבר מוצב שומר מטעם השלטון וכל הבאים נדרשים להסיר את נעליהם. לא ברור אם הדרישה נובעת מכך שקבר מרדכי ואסתר הפך למקום קדוש גם עבור המוסלמים,[2] או בשל כתובת נוספת על אחד הקירות, לאמור ”של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קודש הוא”.[3]
בשנת 1891 הקבר תואר כמורכב מחדר או תא פנימי וחיצוני ומעליו כיפה בגובה של 50 רגל.[4] הכיפה הייתה מכוסה באריחים כחולים, אך מרביתם נפלו ממנה. מספר קברים של יהודים ממעמד גבוה מוקמו בחדר החיצוני.
מנהגים
בעבר נהגו להדליק נרות במבואה, אולם לאחר שהדבר גרם לשרפה במקום, המנהג הופסק. עד היום נוהגים להתפלל במקום למציאת זוגיות מוצלחת כמו לערוך לצד האתר חתונות.
כתר אסתר
לדברי יהודי המדאן, לאורך השנים שכן בקצה התקרה בקדקוד הכיפה מבפנים, מעין דבר דמוי קן או ביצה. בתחילת המאה ה-20 הגיע לאתר נציג צרפתי, שביקש משומר האתר לבדוק מה נמצא שם למעלה. אז התגלה בתקרה כד מעין קן ובתוכו תכשיטים וכתר פנינים עשויים אבנים טובות, שנלקח למוזיאון הלובר בצרפת. קהילת יהודי המדאן אז התלוננו בפני המלך על השומר שאפשר את הבזיזה, והוא נכלא. יהודי המדאן מאמינים כי כתר זה היה הכתר של אסתר המלכה.
אתר מורשת
בשנת 2008 הכריזה ממשלת איראן על המקום כאתר מורשת לאומית.[5] בשנת 2011 לאור מחאה ציבורית הכריזו בממשלה כי הקברים אינם עוד אתר ממלכתי והסירו את השמירה מעליהם, כשסטודנטים מאיימים להרסם "כגמול נגד היהודים שהורסים את מסגד אל אקצא, ושואת 77,000 האיראנים המתוארת במגילת אסתר".[6]
מבנה הקבר
ציור חדר הקבורה
קבר אסתר ומרדכי מבחוץ (2006)
תמונה בחדר הקבורה (2008)
![קבר אסתר ומרדכי בהמדאן: שלט הכניסה לאתר ללא המילה "מקום עלייה לרגל" - זִיָארַתְגָאה, زیارتگاه - (הוסרה בינואר 2011) שהוחזרה מאוחר יותר ללא כל רעש תקשורתי, בעקבות לחץ מצד תושבי המדאן.[7]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Esther-and-Mordechai-no-ziyaratgah.jpg)
איראן: שושן
רבי יעקב השליח מציין את קברם אכן בפרס (כיום איראן) אך בעיר שושן.
קבר אסתר בישראל
לפי מסורת זו הועלו שרידיה של אסתר לארץ ישראל בידי בנה כורש.[8]
ברעם
לפי מסורת שתועדה לראשונה בידי ר' מנחם החברוני במאה ה-13, בשנות ה-80 טענו האגודה "למען הצלת קברי הצדיקים" כי איתרו את הקבר הם ציינו את המקום כקברם של מרדכי ואסתר ליד קיבוץ ברעם בגליל העליון, ובמקום אף נהוג היה לערוך את חגיגות פורים.[9] המקום התקבל במהרה על ידי הציבור ללא כל הוכחה מחקרית. במקום הונח לוח אבן פשוט המודבק על גל אבנים, שעליו הכיתוב "מקום קבורת מרדכי ואסתר זיע"א", אך בפי עולי הרגל לא נזכר קברו של מרדכי כלל,[10] חוקרים מסוימים מצביעים על טעות זו (שלכאורה נגרמה עקב קברה של אסתר באיראן יחד עם מרדכי או מספר סדר הדורות [עיינו בהערה הקודמת]) ואחרות כדי לפקפק במיקום הקבר מפני חוסר מחקר בסיסי.
בכניסת היישוב
"אגודת אהלי צדיקים" אשר חקרו ותיעדו את כל נושא קבר אסתר בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" (ואף העלו כתבים אשר ההיסטוריה לא שמה לב עליהם כגון: בצפת, עוורתא, טבריה ועוד) יחד עם הארכאולוג והחוקר יוסי סטפנסקי, ישראל הרצברג וישראל מאיר גבאי טענו בשנת 2007 כי זיהו את הקבר באתר אחר, בכניסה הדרומית של היישוב ברעם. הוא זיהה את המקום על פי מקורות עולי רגל ומפות עתיקות המעידים שקברה נמצא בסמוך לקברם של מר זוטרא, נחמן קטופא ואביו.[11][12] כנגד מחזיקי הקבר שהיה מקובל עד הלום הביאה 'אגודת אוהלי צדיקים' הוכחות היסטוריות שקברה של אסתר רחוק מנחל צבעון ואין שום עדות המצביעה על הקבר שם או באזור כולו.[13]
צפת
רבי יוסף דמונטנייא מציין את קברה של אסתר בצפת.
טבריה
רבי נתן מברסלב מציין את קברה של אסתר בטבריה, ונוטה בספק האם נקברה שם.
עוורתא
רבי יצחק בר מוסא מציין את קברה של אסתר בעורבא (כיום עוורתא).
גוש חלב
בעל מסע מירון מציין את קברה של אסתר בגוש חלב.
לקריאה נוספת
- מנחם שמואל הלוי, מצבת מרדכי ואסתר: אשר בעיר שושן (המדאן) פרס, ירושלים: דפוס התחיה, 1931.
קישורים חיצוניים
- אלי ברדנשטיין, ככה ייעשה לקבר שאיראן חפצה ביקרו, באתר nrg, 11 בדצמבר 2008
- צבי יחזקאלי, תמונות נדירות: קברם של מרדכי ואסתר בלבה של איראן, באתר של "רשת 13", 2 בפברואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- קבר מרדכי ואסתר באיראן: תפילה אחרונה על הציון?, אתר כיכר השבת
- אסתר המלכה - איראן או ברעם?, באתר הידברות
- פורים, איראן: קברי מרדכי ואסתר אינם 'אתר ממלכתי', באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2011
- "קבר מרדכי ואסתר (כולל סרטון יוטיוב)", באתר Iranian.com (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ביקור מצולם בקבר מרדכי ואסתר", שיחת השבוע, מס' 950, ז' באדר-ב ה'תשס"ה (18.3.2005), באתר חב"ד
- ^ קבר אסתר ומרדכי נחשב לקדוש בקרב המוסלמים בהמדאן - שיחה עם הד"ר תמר עילם גינדין, 1 במרץ 2013
- ^ "ביקור מצולם בקבר מרדכי ואסתר", שיחת השבוע, מס' 950, ז' באדר-ב ה'תשס"ה (18.3.2005), באתר חב"ד
- ^ כ-16 מטרים.
- ^ יואב שטרן, איראן הכריזה על קברי אסתר המלכה ומרדכי היהודי כאתרי מורשת לאומית, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
- ^ ערוץ 2, ועכשיו: אירן נגד אסתר המלכה, באתר מאקו, 10 בינואר 2011
- ^ "שואת האיראנים" , באתר של הד"ר תמר עילם גינדין. עדכון בשיחה עמה.
- ^ היכן קבר מרדכי ואסתר, באתר ערוץ 7 (באנגלית)
- ^ קברי צדיקים, צבי גילת, הוצאת מפה, 2005. מסת"ב 9655210324
- ^ מאידך, בספר "סדר הדורות" הביא בשם מסע גלילות ארץ ישראל שאסתר ומרדכי נקברו בברעם, בכתבי היד של גלילות ארץ ישראל לא נמצא לשון זה - אך ידוע (עיינו בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" חלק ב', סוף הספר, נספחים, עולי הרגל והמקורות) שהיה לבעל סדר הדורות כתב אחר ממה שיש לנו כיום של גלילות ארץ ישראל ואיגרת הקודש. מכל מקום בעל סדר הדורות לא היה עולה רגל או נוסע אלא ציטט מסע מסוים בספרו
- ^ למשל, בעל ה'ידי משה', התיאר את הקברים בדיוק
- ^ אסתר המלכה
- ^ ישראל הרצברג ויוסי סטפנסקי, ספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', - ברעם
