קבר רבי יהודה הנשיא
קבר רבי יהודה הנשיא מצוי כנראה בבית שערים אך יש מסורות לפיהן נמצא בציפורי.
מות רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה, חי במאה השנייה בטבריה, בבית שערים ובציפורי שהיו מרכזי התרבות היהודית החשובים אחרי תוצאותיו הרות-האסון של מרד בר כוכבא.
רבי יהודה שהה בעיקר בבית שערים. בתלמוד נאמר "הלך אחר... רבי לבית שערים" (בבלי סנהדרין לב ב). בסוף ימיו חי בעיירה ציפורי הנמצאת בהרי הגליל התחתון, בקרבתה של נצרת. בתלמוד מסופר (ירושלמי, כתובות יב', ג'): " רבי ישב בציפורי שבע עשרה שנה". בשנת 200 לספירה בקירוב נפטר רבי יהודה בציפורי.
על פטירתו של רבי יהודה הנשיא, מסופר בתלמוד בבלי (מסכת כתובות ק"ד, עמוד א'): "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, נצחו אראלים את המצוקים- ונשבה ארון הקודש." בקהלת רבה ט', י' מסופר שכאשר נפטר רבי בציפורי שמעו את קולות הבכי עד רוחק "מהלך שלושה מילין".
הקבר בבית שערים
בתלמוד הירושלמי (כלאים ט, ג) מובא שרבי נפטר בציפורי, והורידוהו "לבית שריי". הפירוש המקובל הוא שהכוונה לבית שערים ושם נקבר.
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ערכה חפירות מדעיות בבית שערים, במערות הקברים הרבות הנמצאות בה. ובשנת תשי"ב (1953), נתגלתה מערת קברים גדולה, כולה חצובה בסלע ולה חזית בנויה בעל שלוש קשתות גדולות בה נמצאו קברים ושמות הקבורים בהם: רבי שמעון, רבן גמליאל (שמות בני רבי) ואנינא הקטן.
בירכתי האולם הפנימי נמצא מקום קבורה בנוי היטב, בלי כל כתובת. לפי סברת החוקרים, רבי שמעון ורבן גמליאל הם בני רבי יהודה הנשיא. ואנינא הנזכר הוא רבי חנינא בר חמא - תלמידו של רבי. ההשערה המקובלת היא שאותו מקום קבורה הבנוי אבנים וללא כתובת, הוא מקום מנוחתו של רבי יהודה הנשיא. לדעת החופר, נחמן אביגד (בית שערים ג', 46), נקברו שם באותה אחוזת קבר: רבי, אשתו ובניו ותלמידו רבי חנינא.
הקבר בציפורי
אף על פי שמסופר שרבי יהודה הנשיא נקבר בבית שערים, נוצרה מסורת המראה את קברו בציפורי. רבי בנימין מטודלה ורבי פתחיה מרגנשבורג שביקרו בציפורי ומציינים ששם מצוי קברו:
"ובצפורי קבור רבנו הקדוש וריח טוב יוצא מקברו וכשרחוקים מיל משם מריחין הריח הטוב היוצא מקברו". ומזכירים שגם אשתו של רבי יהודה קבורה בקרבת מקום, המקום אותר על ידי חוקרים בסיוע ועד אוהלי צדיקים, סומן ושופץ על ידי הוועד.
תיירים מאוחרים יותר[1], רבי יצחק אלפרא ובעל "יחוס הצדיקים" מספרים ששם קבורת רבי יהודה הקדוש ובניו, ולידם בצד המערה קבורים עשרה גאונים.
ה"כפתור ופרח", לרבי אשתורי הפרחי, מסתפק בקביעת אמיתותה של מסורת זו. הוא גורס שקברי הבנים נמצאים במרחק כחצי מיל מצפורי. מבנה הקבר מתואר כבניין קדום ועליו מבנה חדש, הנמצא בקצה בתי הכפר ציפורי של ימינו. הבניין הקדום היה נקרא בקרב הערבים בשם: קבר בנאת יעקב- קבר בנות יעקב, שם רגיל להרבה קברים קדושים ליהודים.
לדעת החוקרים, המסורת המזהה את קברו בציפורי נוצרה הואיל ומקום קברו של רבי ובניו בבית שערים נשתכח. השיטה מקובצת מתרץ את הסתירה בין המשפט "מקום מוכן לו בבית שערים" לזיהוי קברו בציפורי בהסבר שעקב פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הנשיא בערב שבת קברוהו מפני קוצר הזמן בציפורי[2]. לפי הסבר חדש על סמך מסורת עתיקה[3], יש לזהות מקום זה כקברו של רבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא, עקב דמיון השמות ביניהם והחילוף המצוי בין שמותיהם[4]. אף, שלפי מסורת עממית, קברו של רבי יהודה נשיאה נמצא בכפר יבנית שבצפון הר כנען, או שבציפורי קבור רבי יהודה נשיאה השני נינו של רבי יהודה הנשיא, או שביבנית היא מסורת מאוחרת וכן יש שטענו כך[5].
לקריאה נוספת
- צבי אילן, "קברי צדיקים בארץ ישראל", ירושלים, 1997
- זאב וילנאי, "מצבות קודש בארץ ישראל", ירושלים, 1985.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מסעות רבי בנימין, תוצאות ארץ ישראל, שבילי דירושלים, כתב מרבי יצחק בן אלפרא, רשימת קברים לנוסע אלמוני מקנדיאה, איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים שרש ישי, שיטה מקובצת, גלילות ארץ ישראל, שבחי ירושלים, מסעות משה, זיכרון בירושלים, איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, הזיארה בכפר פקיעין לרבי חיים בן עטר - האור החיים, ידי משה, שערי ירושלים, מבשרת ציון, טוב ירושלים
- ^ שיטה מקובצת לתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קג עמוד ב, וז"ל: וקבלה בידו שקברו בצפורי ואני זכיתי והייתי על קברו. ואפשר דאף על גב דמקום קברו קנוי לו בבית שערים לפי שנפטר בצפורי והיה ערב שבת כדאמרינן בירושלמי וכדכתיבנא לעיל לא נקבר אלא בצפורי
- ^ ברשימת קברים לנוסע אלמוני מקנדיאה נקט שהקבור בציפורי הוא רבי יהודה נשיאה בשערי ירושלים נראה שהתכוון גם לאותו הדבר אך לשונו אינו ברור
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, לו-לח, ובראשונים שם
- ^ ראו בספר גל-עד, פראג תרכ"ה
