קב (יחידת מידה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קב היא מידת נפח תלמודית ששימשה בעיקרה למדידת דברים יבשים כגון תבואה וכדומה. מידה זו נזכרת פעם אחת בתנ"ך בספר מלכים: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (ק' דִּב־) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף".[1]

הקב הוא 4 לוגים שהם 24 ביצים.

שיעור הקב במידות זמנינו

באחרונים נחלקו בגודל שיעור הקב במידות הנהוגות כיום, הדעה הרווחת היא כדעת הרב חיים נאה שקב הוא 1.38 ליטר, ולדעת החזון איש שיעורו הוא 2.39 ליטר.

שימושים בהלכה

טבילת עזרא - עזרא תיקן לבעלי קרי שיהיו טובלין, ולטבילה זו אין צריך מקווה 40 סאה, ודי בתשעה קבין.

מטבע לשון

מידת הקב הייתה נפוצה בזמן חז"ל בעיקר למדידת כמות קטנה ולכך שימשה בהשאלה למידה המורה על כמות קטנה, על אף שהיו מידות קטנות ממנה, ומחמת זה השתרשו כמה ניבים בתלמוד כגון:

  • 'קב ונקי' - התנא רבי אליעזר בן יעקב כונה בפני התנאים כמי ש'משנתו קב ונקי', ופירש רש"י: "קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה (או בברייתא), [אבל] נקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו".[2]
  • 'רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו' - אדם מעדיף דבר שעמל בו אפילו הוא מועט, מדבר שלא עמל בו אפילו הוא מרובה.[3]
  • 'בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת'.[4]

עוד אזכורים בתלמוד

  • עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם.[5]
  • פירות מפוזרין וכמה אמר רבי יצחק קב בארבע אמות[6]

ראו גם

הערות שוליים



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0