קופוניוס
 | |||||||
| מטבע שהנפיק קופוניוס, עליו סממנים יהודיים מובהקים - שיבולת ועץ תמר | |||||||
| לידה | המאה ה-1 לפנה"ס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | המאה ה-1 | ||||||
| מדינה | האימפריה הרומית | ||||||
|
| |||||||
קופוניוס היה הנציב הראשון של השלטון הרומי ביהודה, בשנים 6 עד 9 לספירה. מינויו שם קץ לתקופת שלטונו של בית הורדוס בשטחה העיקרי של יהודה, כשאחרון שליטיו היה ארכלאוס. בשנה זו הוגלה ארכלאוס ללוגדונום (כיום העיר ליון) שבגליה (כיום צרפת) ונכסיו הרבים הוחרמו לטובת הרומאים, בשל חוסר יכולתו, לטענת הרומאים, לנהל כראוי את אזורי שלטונו. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, בגלל נסיבות היסטוריות וכמקובל בהיסטוריה הרומית, שרומא תכננה ממילא להפוך את יהודה לפרובינקיה, ותוך כדי כך להשתלט על נכסיו האדירים של בית הורדוס.
תקופת הנציבות הראשונה אמורה הייתה לממש את הטמעתה של יהודה באימפריה הרומית.
הנציב וסמכויותיו
קופוניוס התמנה בשנת 6 לספירה על ידי קוויריניוס, נציבה של סוריה, אליה הייתה כפופה יהודה, ושלט ביהודה עד לשנת 9 לספירה. קופוניוס, ראשון הנציבים ביהודה, היה בעל תואר procurator ("משגיח", אם כי מכנים אותו "נציב"), והיה בן מעמד הפרשים הרומי. הוא היה כפוף לנציב הרומי בסוריה, מי שהיה ממעמד הסנאטורי וקונסול לשעבר - לגאטוס על-פי המינוח הרומאי. סמכויות הפרוקוראטור היה נרחבות: צבאיות (פיקוד על חיל עזר רומי); שיפוטיות, ובכללן סמכות ה-ius gladius ("זכות החרב", המקנה את הזכות לפסוק בדיני נפשות); סמכויות אכיפה בתחום גזרי הדין וסמכויות כלכליות, כגון גביית כספי המיסים והעברתם לאוצר הרומי; סמכויות מינהליות, שעניינן עמידה בראש מערכת הפקידות הרומית. מקום מושבו של הפרוקוראטור היה בקיסריה.
המיפקד ותוצאותיו
קופוניוס, מונחה על ידי הנציב קוויריניוס שבסוריה, וזה על ידי הקיסר הרומאי אוגוסטוס, הורה לפקידיו ביהודה לערוך "קנסוס", שהוא מהלך בירוקראטי של שמאות הנכסים המקומיים, הנזילים והנדל"ניים ומיפקד אוכלוסין, כדי לארגן את מערכת גביית המיסים. צעד זה, מעבר להיותו כלכלי ואדמיניסטרטיבי, סימל את ראשית שיעבודה של יהודה לרומא, לאחר תקופת שלטונו של בית הורדוס, ואולי אף דרך להכבדת עול המיסים.
פעולה זו עוררה, כצפוי, התנגדות עממית, שבראשה עמדו חוגים קנאים, קיצוניים, וביניהם צדוק הפרושי ויהודה איש הגולן מהעיר גמלא. בקושי רב עלה בידי הכוהן הגדול, יועזר מבית בייתוס, להשקיט את הרוחות ולהשפיע על העם לקבל עליהם את הדין ולהיפקד. פרשה זו שימשה אות וסימן להתארגנותה של קבוצה קנאית מהגליל, שכינוייה בפי יוסף בן מתתיהו היה "הפילוסופיה הרביעית". למרות המפקד, לא נראה שהייתה התנגדות ממשית לשלטונו של קופוניוס ביהודה, ויש הסוברים כי אחד משערי הר הבית "שער קיפונוס" קרוי למעשה על שמו של נציב זה.
