קוקאין
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| methyl (1R,2R,3S,5S)-3- (benzoyloxy)-8-methyl-8-azabicyclo[3.2.1] octane-2-carboxylate | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C17H21NO4 |
| מסה מולרית | 303.353 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| הפרשה | כלייתי |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | בישראל נכלל הסם בפקודת הסמים המסוכנים. בארצות הברית מוגדר ב-Schedule II. |
| קטגוריית סיכון בהריון | C |
| סיכון לתלות | גבוה |
| מזהים | |
| מספר CAS | 50-36-2 |
| PubChem | 5760 |
| ChemSpider | 10194104 |
קוקאין הוא אלקלואיד טרופאני המשמש כסם, המופק מעלי צמח הקוקה, שגדל בעיקר בדרום אמריקה באזורים ההרריים של קולומביה, בוליביה ופרו.
קוקאין משמש ברפואה להרדמה, בעיקר בניתוחי עיניים, אף וגרון.
לצד השימושים הרפואיים שלו, הקוקאין הוא גם סם פסיכואקטיבי שאנשים נוטים לעשות בו שימוש פלילי אשר מוגדר כמזיק רפואית[1]. בשל היותו חומר רעיל וממכר, הפצתו, החזקתו וצריכתו שלא למטרות רפואיות אסורות כמעט בכל רחבי העולם. הקוקאין נחשב "סם של עשירים", בשל מחירו הגבוה יחסית לסמים אחרים.
השפעות
השפעות הקוקאין כוללות המרצה של מערכת העצבים המרכזית, דיכוי התיאבון ותחושת אופוריה ומרץ. בנוסף, הקוקאין מחולל אפקט של הרדמה מקומית, והיה בשימוש לצרכים אלה לפני שהשימוש בו כסם רחוב הפך נפוץ.
משתמשי קוקאין מייחסים כאבי גב כרוניים לנזק כתוצאה מהשימוש, ואף נטבע לכך מטבע לשון הולם באנגלית[2].
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
קוקאין משפיע על התהליך של העברה סינפטית במוח, ובפרט על המעבר של המוליך העצבי דופמין בין תאי עצב שונים. קוקאין הוא אגוניסט דופמינרגי, הפועל על ידי חסימת נשא הדופמין, שאחראי לספיגה חוזרת של דופמין חזרה לתא הקדם-סינפטי[1]. בכך הקוקאין מגדיל את כמויות הדופמין שנמצאות בסינפסות בין התאים ברגע נתון. פעילות היתר של הדופמין היא הגורמת להשפעות העיקריות של הסם. ההשפעות המחזקות של קוקאין נגרמות עקב פעילות היתר של הדופמין בגרעין האקומבנס. הקוקאין גורם להתמכרות פסיכולוגית חזקה, כנראה בשל השפעתו הישירה על מערכת החיזוק. עם זאת לגמילה מקוקאין אין תסמינים פיזיולוגיים חריפים ("קריזים") כמו אלה הנגרמים בשל גמילה מהרואין וסמים אופייטיים.
הקוקאין חוסם גם תעלות סידן תלויות מתח. מסיבה זו הוא משמש גם לצורך הרדמה מקומית, במיוחד בצורה של טיפות עבור ניתוחי עיניים[1].
הכנה ושימוש
אופן ההכנה
עלי הקוקה נקטפים, נגרסים, ומושרים בחומר אתרי כמו מדלל צבע, בנזין, סולר ואחרים. לאחר ההשריה מסננים מהנוזל את תמצית העלים. החומר המתקבל עובר תהליכי סינון ומיצוק בעזרת תוספים שונים, עד שמתקבלת עיסה לבנה שייבושה מביא לקבלת אבקה לבנה גבישית שהיא הקוקאין.
חלק מהחומרים המעורבבים עם הקוקאין עלולים להיות קטלניים בפני עצמם, במיוחד לאלה המשתמשים בהזרקה.
אופן השימוש
בדרך כלל השימוש הנפוץ הוא בהרחה (הסנפה) או בעישון, זאת על ידי המרת החומר מקוקאין הידרוכלוריד (מלח של קוקאין וחומצת מימן כלורי), שהיא האבקה המסיסה במים ועל כן מתאימה להסנפה ולהזרקה, אך נקודת הרתיחה שלה קרובה מדי לנקודת בעירתה ועל כן אינה מתאימה לעישון. לקוקאין freebase (קוקאין בצורתו הטהורה והפשוטה ביותר כאלקלואיד חופשי), נקודת רתיחה נמוכה בהרבה, ועל כן הוא מתאים יותר לעישון, שמבוצע בעזרת כלי מתאים (כמו מקטרת זכוכית או מבחנה). צורה זו של קוקאין נקראת ברחוב קראק.
קראק
הכנת הקראק מקוקאין הידרוכלוריד מתבצעת לפי הנוסחה:
מכיוון שספיגה בריאות מהירה בהרבה מספיגה דרך ריריות האף, השפעת הקראק מתחילה מהר יותר ונגמרת מהר יותר (לרוב נמשכת כ-10 דקות). בהסנפה, הקוקאין פועל בצורה מתונה יותר מעישון (או הזרקה), ולכן לעישון קראק ישנה השפעה חזקה יותר, וכתוצאה מכך, ההתרסקות שלאחר מכן קשה יותר, וכך גם הסיכוי לפתח התמכרות גובר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קוקאין |
 ציטוטים בוויקיציטוט: קוקאין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קוקאין |
- קוקאין באתר אל סם
- יניב קובוביץ, ישראל הפכה מוקד עולמי לסחר בקוקאין, השימוש בסם מזנק, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2013
- קוקאין וקראק, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ Urban Dictionary: coke back
