קוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:10, 7 באוגוסט 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "כס הקדוש" ב־"כס ה"קדוש"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקוריה בתוך הפורום

הקוריה (curia) ברומא העתיקה הייתה סמל לחלוקת העם הרומאי ומקום המפגש של האספה של חטיבות אלו. שורש המילה הוא ככל הנראה המילה הסאבינית curis או quiris. בהמשך המושג נכנס לכנסייה ובתחילת המאה ה-20 לתחום האימפריאלי-פרלמנטרי.

קוריות ברפובליקה הרומית

כל אחד משלושת השבטים הרומוליאניים העתיקים: הרמנס, טיטיאס ולוקרס חולק לעשר קוריות, כך שגוף העם (populus) כולו, שהורכב מפטריקים בלבד, חולק לשלושים קוריות. כל החברים בגנטס (קלאנים) השונים השייכים לקוריה נקראו "קוריאלים".

החלוקה לקוריות הייתה בעלת חשיבות פוליטית ניכרת בתקופות המוקדמות ברומא, כי רק החברים בקוריות נחשבו אזרחים ורק הם יכלו לבחור ולהיבחר למשרות השונות. לקוריות הייתה גם חשיבות דתית, כיוון שלכל קוריה היה מקום פולחן ופולחנים משלה (שנקרא קוריה), שהתפתח בהדרגה למקום בו נפגשו הקוריאלים לדון בענייני מדינה, כספים, דת ועניינים אחרים. הטקסים הדתיים נוהלו על ידי כהן, curio, שלו סייעו פלאמן קוריאלים.

לכל אחת מהקוריות היה שם ייחודי משלה, שנטען שהוא מבוסס על שמן של הנשים הסביניות שחטפו הרומים, אף כי ברור כי חלק מהקוריות שאבו את שמן משם רבעים או גיבורים עתיקים כמו קוריה טיטיה, פאוקיה, קלברה, פוריאנסיס, רפטה, וליאנסיס, טיפאטה, ועוד. חשיבות הקוריות דעכה בהדרגה עם עליית חשיבות הפלבאים והאצולה (הנובילטס) אך הן המשיכו במילוי התפקידים הדתיים, עד שגם חשיבותם של אלו דעכה.

קוריה היה גם שמו של המקום שבו נפגש הסנאט הרומי ובמקומות אחרים לדון בחוקים ולהחליט בענייני הרפובליקה. במקומות שונים, אף כי לא ברומי, החלו עם הזמן לכנות את הסנאט הקוריה. בניין הקוריה המקורי נבנה, על–פי האגדה, על ידי המלך טולוס הוסטיליוס בפורום רומאנום לרגלי גבעת הקפיטולין. הבניין נהרס אחרי כן כדי לפנות לבניין מרשים יותר.

מבנה הקוריה היה תמיד בעל מידות מוגדרות. הוא היה רבוע או סגלגל. אם היה רבוע, גובהו היה פעם וחצי אורכו. אם סגלגל, גובהו היה חצי סכום אורכו ורוחבו, דבר שהכתיב פרופורציות חריגות במקצת. באמצעו של כל קיר, היה מדף (קורניס) שמטרתו הייתה למנוע הבלעות של הקול בתוך הבניין.

הקוריה בכנסייה הקתולית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקוריה הרומאית

בכנסייה הקתולית לכל דיוקסיה יש קוריה, הכוללת את הפקידים הראשיים של הדיוקסיה. פקידים אלו מסיעים לבישוף הדיוקסיה בשליטה בכנסייה במקום. לפטריארכים וארכיאפיסקופלים של הכנסייה המזרחית אורתודוקסית ישנה אספה המכונה הקוריה הפטריארכלית, המסייעת לפטריארך או לארכיבישוף בניהול הסוי יוריס של הכנסייה. הכס ה"קדוש" של האפיפיור משמר אספה המכונה הקוריה הרומאית, המסייעת לאפיפיור בשליטה בפטריארכיה הלטינית ובכנסייה הקתולית. לקוריות אלו תפקידים שונים מאלו של הקוריה הרומאית במאה הראשונה לפני הספירה.

קוריות בפרלמנטים של רוסיה ואוסטרו-הונגריה

באימפריה הרוסית כך נקראו קבוצות אוכלוסייה בהתאם לכוח הבחירה שלהם לדומה (הפרלמנט הצארי). לפי מנשר הבחירה הראשון מ-6 באוגוסט 1905 הבוחרים חולקו לשלוש קוריות:בעלי אדמות, איכרים וקוריה עירונית. במנשר מ-11 בדצמבר אותה השנה נוספה קוריית פועלים. בהמשך, בחוק הבחירות לאחר פיזור הדומה מ-3 ביוני 1907 הקוריה העירונית חולקה לקוריית עירוניים בעלי נכסים גדולים וקוריית עירוניים בעלי נכסים בינוניים וקטנים.

באימפריה האוסטרו-הונגרית חלוקה לקוריות הייתה לפי לאום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוריה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0