קושיצה

קושיצה
Košice
	תצלום אוויר של קושיצה
מדינה	סלובקיה
מחוז	קושיצה
ראש העיר	ריכרד רשי
תאריך ייסוד	נזכרת לראשונה ב-1230
שטח	242.77 קמ"ר
גובה	206 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	234,596 (2004)
‑ צפיפות	968 נפש לקמ"ר (2004)
קואורדינטות	48°42′58″N 21°15′41″E / 48.71611°N 21.26139°E
אזור זמן	UTC +1
	www.kosice.sk
	(למפת סלובקיה רגילה) ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה; ביסטריצה; פרשוב צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א; ו; ס; ט; ר; י; ה; קושיצה

ערך זה עוסק בעיר בסלובקיה. אם התכוונתם לכפר בפולין, ראו קושיצה (פולין).

קוֹשִׁיצֶה (סלובקית: Košice, הונגרית: Kassa, במקורות יהודיים : קאשוי), בירת המחוז הדרומי של מזרח סלובקיה, מחוז קושיצה, והעיר השנייה בגודלה בסלובקיה.

גאוגרפיה

קוֹשִׁיצֶה נמצאת בחלקה המזרחי של סלובקיה, בעמק הנהר הורנד (Hornád) במישור קושיצה, מוקפת ברכס הרי צְ'יֶרֶנָה הוֹרה (Čierna Hora) מצפון, ובגבעות וולובסקה וְרְכִי (Volovské vrchy) ממערב. העיר נמצאת בגובה 208 מטר מעל פני הים.

אוכלוסייה

בעיר מתגוררים כ-240,000 תושבים. בצפיפות של 968 אנשים לקמ"ר. שמינית מתושבי העיר אינם סלובקים, ומתפלגים לשיוך אתני באופן הבא: כ-9,000 הונגרים, כ-5,000 צוענים, כ-3,000 צ'כים, כ-1,300 רוסינים, כ-1,000 אוקראינים וכ-5,000 ששיוכם האתני אינו ידוע. ישנם בעיר גם גרמנים, מוראבים, פולנים, בולגרים, מאות בודדות של יהודים וכ-700 בעלי שיוכים אתנים נוספים.

היסטוריה

ב-1230 נזכרת קושיצה בפעם הראשונה כישוב - עיר (villa), ברישומי רכישת קרקעות. ב-1281 נזכרת לראשונה העיר כ-civitas, במקום כישוב - עיר. מאותה השנה קיים גם החותם העתיק ביותר הידוע של העיר. בסביבות 1290 היה כבר מרכז העיר מוקף חומה.

ב-1290 השיגה העיר עצמאות בענייני הכנסייה, החוק, המשפט וזכות השימוש בביצורים. ב-1307 היה לה מטבע משלה.

בעקבות שריפה גדולה שפקדה את העיר ב-13 באפריל 1556, וגרמה נזקים כבדים, ביקשה מועצת העיר פטור ממס ל-8 שנים מהשליט. ב-1657 הוקמה האוניברסיטה הראשונה בעיר. באוניברסיטה היו 3 פקולטות: שפות, פילוסופיה ותאולוגיה.

ב-1906 הובאו לקבורה בקתדרלה בקושיצה עצמותיו של הגיבור הלאומי ההונגרי פרנץ ראקוצי, שמת בגלות בטורקיה ב-1735.

ב-2 בנובמבר 1938 נכנסו ההונגרים לקושיצה ושמה חזר להיות Kassa (קאשה).

ב-19 במרץ 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה ובאפריל אספו את היהודים מקושיצה וסביבתה לבית החרושת ללבנים ומשם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ.

ב-19 בינואר 1945 שוחררה העיר מידי הנאצים, על ידי הצבא האדום. ב-1964 הגיעה אוכלוסייתה לכדי מאה אלף תושבים.

יהדות

אנדרטה לזכר יהודי קושיצה והסביבה שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

לוח זיכרון של הקהילה היהודית בקושיצה, לזכר 12,000 יהודי העיר שנספו בשואה

עדויות לנוכחות יהודית בקושיצה מופיעות כבר במאה ה-15 ובמאה ה-16. מסמך משנת 1524 מזהה את מנהל המטבעה המקומית כיהודי ומסמך אחר מזכיר שגם קודמו היה יהודי. ככל הנראה היהודים עזבו את קושיצה וחזרו לסביבות העיר בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. היהודים התגוררו בסביבת קושיצה והגיעו אליה לסחור בימי השוק ובירידים, אך לא הורשו ללון בעיר והם התגוררו בעיקר ברוזנופצ'ה. מדיניות זאת הייתה פשרה בין דרישת הסוחרים הגויים שלא יינתן ליהודים להתגורר בסביבות העיר כלל, לבין בקשות היהודים להתגורר בעיר עצמה. בראשית המאה ה-19 התגוררו בעיר מספר מועט של יהודים, בין השאר אלמנה שניהלה בה מסעדה כשרה עבור היהודים שבאו לסחור בעיר. בשנת 1840 בוטל האיסור על מגורים של יהודים בעיר, ובעיר התפתחה קהילה קטנה ששכרה מבנה לצורך בית כנסת.

כ-12,000 מיהודי העיר והסביבה נרצחו במהלך השואה.

כיום יש בעיר קהילה יהודית קטנה, עם מטבח ובית כנסת שפעיל בשבתות ובחגים. מרכז הקהילה נמצא לא רחוק מבית הכנסת שבתמונה, שפעיל כיום רק בחלק מהחגים ואירועים מיוחדים.