קו קלוקס קלאן
קוּ קְלוּקְס קְלָאן (באנגלית: Ku Klux Klan) הוא שמם הכולל (הקיבוצי) של מספר ארגוני שנאה קיצוניים, רדיקליים וחשאיים בארצות הברית, הנושאים אופי של כת, ועיקר האידאולוגיה שלהם מביעה תמיכה בעליונות הגזע הלבן, בגזענות, בלאומנות לבנה ובאנטישמיות. החל מהמאה העשרים, תומך ארגון זה גם באידאולוגיה אנטי-קתולית, כמו גם בשנאה למהגרים ("שנאת זרים", או באנגלית: "Xenophobia").
אטימולוגיה
מקור שמו של ארגון קוּ קְלוּקְס קְלָאן (באנגלית: Ku Klux Klan), הנו שילוב של המילה היוונית "קיקלוס" (κύκλος, בתרגום מיוונית: "מעגל") ושל המילה האנגלית "Clan", שפירושה בעברית הנו "שבט", או, במשמעות רחבה יותר: "קבוצת אנשים". כלומר, בתרגום חופשי לעברית, מכונה הארגון: "מעגל השבט", או "מעגל שבטי". את שם הארגון הכללי נהוג ומקובל לרשום כראשי התיבות: "KKK".
שלושה דורות של קו קלוקס קלאן
דור הקו קלוקס קלאן הראשון
ארגון ה"קו קלוקס קלאן" הראשון נוסד ב-24 בדצמבר 1865, זמן קצר לאחר תום מלחמת האזרחים האמריקאית, על–ידי קבוצה של פעילים מדרום ארצות הברית. על חברי קבוצת פעילים זו נמנו תומכי המפלגה הדמוקרטית, אשר חברו לוותיקי צבא הדרום- שהובס במלחמה. מייסדי הארגון, אשר מנהיגם ה"עליון" היה נייתן בדפורד פורסט, שמו להם למטרה להתנגד למשטר השיקום ("Reconstruction"), אותו כפה הצפון, אשר ניצח במלחמה- על הדרום; מטרה נוספת אשר בזכותה הוקם הארגון, הייתה התנגדות לשלטון הרפובליקני באמריקה. לשם יישום והגשמת מטרות אלה, נקטו חברי הארגון בגישה ובאמצעים תוקפניים ואף מיליטנטיים.
אמצעים אלו כללו:
- הפחדת "ציקלונאים"[דרושה הבהרה] ("Carpetbaggers") - אנשי עסקים ופוליטיקאים מן הצפון שעברו לדרום ותפשו בו עמדות מובילות.
- הפחדת "Scalawags"[דרושה הבהרה] - לבנים מן הדרום ששיתפו פעולה עם כוחות הצפון.
- ניסיון מחודש לדכא את העבדים המשוחררים.
הגישה המיליטנטית החריפה בחלוף הזמן, ועד מהרה החלו חברי הארגון לנקוט באלימות קשה, אשר התבטאה אף ברצח של אלפי פעילים רפובליקניים ושחורים[1]. בקבוקי תבערה היו נזרקים לתוך כנסיות של עבדים משוחררים או לבתיהם, ללא הבחנה; מקרי אלימות ורצח של תקיפה באמצע הרחוב, לינץ' או תלייה היו שכיחים.
פעולותיו האלימות של הארגון חוללו תגובת נגד קשה בצפון, והובילו את האליטה הדרומית להסתייג מפעולותיו, בין השאר משום שאנשי אליטה אלה ראו בקיומן אמתלה, המאפשרת לצבאות הפדרליים להמשיך לפעול בדרום.
הארגון החל לשקוע בין השנים 1870-1868, עד היעלמותו המוחלטת בתחילת שנות השבעים של המאה התשע עשרה. זאת, בעקבות פעולתו הנמרצת של נשיא ארצות הברית דאז, יוליסס סימפסון גרנט, אשר פעל למיגורו. במסגרת פעילותו המונעת של גרנט, נחקק בשנת 1871 חוק זכויות האזרח, הידוע גם בכינויו: "חוק הקו קלוקס קלאן".
דור הקו קלוקס קלאן השני
ארגון חדש, אשר נשא את השם "קו קלוקס קלאן" נולד בשנת 1915, כשהסיבה הישירה העיקרית להקמתו הייתה הסרט "הולדתה של אומה", שפאר את ה״קלו קלוקס קלאן״ הראשון. בניגוד לארגון הראשון, שהיה מחתרתי ופעל כנגד השלטון, היה הקו קלוקס קלאן השני ארגון רשמי, בעל כוח והשפעה פוליטיים, שהורכב מסניפים אשר הוקמו בכל רחבי המדינה. הארגון היה קשור בדרך כלל לתפישות שרווחו בקרב האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, שם היה מעוזו הפוליטי החזק ביותר של הארגון.
גלגולו השני של הארגון, הדגיש את המאבק למען החלת איסור על שתיית משקאות אלכוהוליים, ועם אישור החוק, היה מעורב באופן פעיל מאד בהחלתו. בשורש מאבק זה עמדו בעיקר תפישות אנטי-קתוליות, ועוינות למהגרים ממדינות קתוליות שבהן השתייה הייתה מנהג רווח, כמו אירלנד, ואיטליה. להלכה, העוינות נבעה מכך שמהגרים אלו זוהו עם מנהגי שתייה ״זרים״ לארצות הברית, אך מתחת לפני השטח נבעה העוינות בעיקר מתפישת מהגרים עניים כנחותים מבחינה שכלית וגזעית. כמו בגלגולו הקודם, גם ארגון זה נקט בפעולות אלימות, ביצע מספר מעשי לינץ', כמו גם גילויי אלימות אחרים ברחבי ארצות הברית.
בשיאו, במהלך שנות ה-20 של המאה העשרים, מנה הארגון מיליוני חברים, שהיוו כ-15 אחוז מכלל המצביעים במדינה[2]. פופולריות הארגון צנחה חדות בתקופת השפל הגדול, בעקבות שסעים פנימיים, התנהגות קרימינלית של מנהיגים, והתנגדות לארגון מטעם גופים חיצוניים. בשנות השלושים של המאה העשרים, פחת מספר החברים בקלאן לכ-30,000, והמשיך לדעוך בהדרגה- עד שחדל להתקיים באופן סופי, בסביבות שנת 1940. במהלך אותן השנים, התפצלו מספר קבוצות אשר היו שייכות לארגון- למספר פלגים בדלניים, אשר ניסו לפעול באופן עצמאי- למען הגשמת מטרותיהם. על אותם הפלגים נמנה, בין היתר, הלגיון השחור.
דור הקו קלוקס קלאן השלישי
מספר קבוצות השתמשו בשם "הקו קלוקס קלאן" בקרב מספר קבוצות עצמאיות שהתנגדו לתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח, בעיקר בשנות ה-50 וה-60. בתקופה זו, יצרו קבוצות אלה לעיתים תכופות קשרים עם מחלקות שוטרים במדינות דרומיות, דוגמת: ברמינגהאם, אלבמה, כמו גם במשרדי המושל, דוגמת המקרה של ג'ורג' וולאס מאלבמה.
מספר פעילי קלאן הורשעו בפרשות רצח ידועות, דוגמת רצח ארבע הילדות בפיצוץ הכנסייה הבפטיסטית בבירמינגהאם, אשר התחולל ב-1963, כמו גם רצח פעילי זכויות האזרח במיסיסיפי, אשר התחולל ב-1964. עם זאת, יש המעריכים כי רוב מקרי הלינצ'ים והרצח כלל לא דווחו לרשויות אכיפת החוק, או שהושתקו באופן שיטתי וממוסד; על כן, לא הגיעו מעולם לידיעת הציבור הרחב או לאמצעי התקשורת.
פופולריות הארגון צנחה באופן משמעותי, בעקבות שערוריות מתוקשרות, אשר נבעו מפשעיהם של חברי הארגון, כמו גם תמיכתו באידאולוגיות קיצוניות ובסמלי הנאציזם. סיבה נוספת לשקיעת הארגון נזקפת לזכותו של המאבק לביטול הפרדה גזעית, אשר נחל הצלחה אדירה בזמנו.
כיום
כיום, גלגולו השלישי של הארגון פועל באמצעות יחידות מקומיות נפרדות, ללא ארגון על כלשהו, ונחשב אחת מ"קבוצות השנאה" הקיצוניות בארצות הברית. כיום, קיימים ברחבי ארצות הברית עשרות ארגונים וקבוצות, העושים שימוש בשם "קו קלוקס קלאן", במלואו או בחלקו, כמו גם בחלק מסמליו. עם זאת, הערכות[דרוש מקור] בדבר המספר הכולל של חברי כל הארגונים הללו אינו עולה על כמה אלפים. אחת מאותן הקבוצות, אשר הוקמה בשנת 1997, היא הקלאנים האימפריאליים של אמריקה.
נכון לשנת 2016, חוקרים מעריכים כי קיימות כשלושים קבוצות פעילות של הקו קלוקס קלאן בארצות הברית, המאוגדות בכ-130 סניפים ברחבי המדינה. הערכות אודות סך הפעילים הקיימים כיום בארגון, מציגות אומדנים של 8,000-3,000 אנשים. הערכות אלו אינן כוללות את מספר האנשים התומכים במסווה ובאופן בלתי פעיל בהשקפות ובאידאולוגיות הארגון, על כן מספר תומכים אלה אינו ידוע.
בנובמבר 2014, הכריז מנהיג הארגון, ג'ון אבאר, כי ארגונו החליט לזנוח את מצעו הגזעני, וכי מעתה ואילך יהיה פתוח גם לשחורים, היספנים ויהודים- בתנאי שיקבלו על עצמם את תוכן ועקרונות חוקת הארגון. עוד הכריז אבאר, כי מעתה ואילך יתמקד הארגון בלאומנות אמריקנית- במקום בעליונות הגזע הלבן.[3] לעומתו, טען בראדלי ג'נקינס, מנהיגם של כלל ארגוני הקלאן בארצות הברית, כי התבטאותו של אבאר נבעה מרצונו לזכות באהדה פוליטית, ואף דרש ממנו לחדול מדבריו, אשר כללו את שם הארגון- ככלי שרת לשם קידום עמדותיו ומטרותיו הפוליטיות האישיות.[דרוש מקור]
הנהגה
האשף הגדול ("Grand Wizard") הוא התואר של המנהיג העליון של הקו קלוקס קלאן. ידוע שנייתן בדפורד פורסט, מייסד הקו קלוקס קלאן, נשא תואר זה. זהותם של האשפים הגדולים לאחר תקופת כהונתו של ברדפורד אינה ידועה, ולא ברור אם כלל היו קיימים. רק עם הקמתו של ארגון הקו קלוקס קלאן המודרני, קיבל התואר "האשף הגדול" משמעות מחודשת, בעת התכנסויות פומביות של הארגון. הסופר והפוליטיקאי דיוויד דיוק, אשר נודע לשמצה, בין היתר, בעקבות הכחשת השואה העקבית והממוסדת שלו- נשא בתואר "האשף הגדול" בין השנים: 1978-1974. כיום נושא אותו דון בלאק, מנהל האתר הבדלני הלבן "חזית הסופה" ("Stormfront"). מנהיגים מקומיים (בעיקר מדינתיים) של הקו קלוקס קלאן מקבלים את הכינוי "הדרקון הגדול" ("Grand Dragon").
הקו קלוקס קלאן והיהודים
בגלגולו הראשון, לא היה לקו קלוקס קלאן עניין מיוחד ביהודים. הגלגול השני של הקלאן הוקם ב-1915, על רקע אנטישמי מובהק. בגלגולו הנוכחי, משתף הקו קלוקס קלאן פעולה עם ארגונים בעלי אוריינטציה אנטישמית ברורה, דוגמת: "זהות נוצרית" ו"תנועת היצירה". בסביבות 2007, הצהיר כריס ג'ונסון, מנהיג הקו קלוקס קלאן בקנטקי, כי התנועה מוכנה לקבל לשורותיה גם חברים ממוצא יהודי.[4] למרות התבטאות זו, לא ברור עד כמה היא מבטאת את המגמה הכללית, בה דוגל הארגון.
אוצר מילים
חברות בקו קלוקס קלאן שמורה בסוד. בדומה לארגוני אחווה רבים, לקו קלוקס קלאן יש סימנים וביטויים מוסכמים, הידועים אך ורק לחברי הארגון, ואשר משמשים לשם זיהוי שייכות של אנשים שונים אליו. עמית רשאי להשתמש בראשי התיבות "AYAK" (בתרגום מילולי: "האם אתה איש קלאן?" ("?Are You A Klansman")) במהלך שיחה, על מנת להזדהות בחשאי בפני חבר אחר של הארגון. המענה "AKIA" ("אני אכן איש קלאן") משלים את הנוהג.
לאורך כל תולדות הארגון, טבע ארגון הקו קלוקס קלאן מונחים רבים, המתחילים בצמד האותיות האנגליות: "KL". להלן חלק ממונחים אלו:[דרושה הבהרה]
Klabee - גזברים
Klavern - ארגון מקומי
Imperial Kleagle - מגייס
Klecktoken - דמי הצטרפות
Kligrapp - מזכיר
Klonvocation - אספה
Kloran (חיבור של "קלאן" ו"קוראן")- ספר פולחנים
Kloreroe - נציג
Imperial Kludd - כומר
המינוח לעיל נוצר על ידי ויליאם ג'וזף סימונס, כחלק מתהליך ההתחדשות של הארגון, ב-1915.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קו קלוקס קלאן |
אתר האינטרנט הרשמי של קו קלוקס קלאן(הכניסה מישראל נחסמה | נכון לנובמבר 2016)
רוני הירש, כך עזרה הוליווד להחיות את הקו קלוקס קלאן, באתר הארץ, 16 במאי 2017- נועה מנהיים, אותה הגברת בשינוי מצנפת: תומכי העליונות הלבנה לא הולכים לשום מקום, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2018
הערות שוליים
- ^ כך, לדוגמה, טען מייקל ניוטון, כי אנשי הארגון רצחו למעלה מ-150 שחורים בפלורידה לבדה. The Invisible Empire: The Ku Klux Klan in Florida, by Michael Newton מסת"ב 0813021200
- ^ על פי מפקד האוכלוסין, אשר נערך בארצות הברית בשנת 1920, 31 מיליוני תושבים, היו בעלי זכות הצבעה. מספר החברים בארגון עמד על כ- 4–5 מיליון, בשיא "שגשוגו". בהתחשב בעובדה שיהודים, קתולים, שחורים ומהגרים לא הצטרפו לארגון, ניתן להניח כי חלק גדול יותר מאלו שלא הוזכרו לעיל, אשר הייתה בבעלותם זכות הצבעה- היו חברים בארגון. [1]
- ^ יצחק בן חורין, מהפך: הקו קלוקס קלאן מקבל יהודים ושחורים, באתר ynet, 10/11/14.
- ^ תחקיר הטלוויזיה האוסטרלית 2007
