קטורה (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־09:48, 12 בנובמבר 2017 מאת מוסיף והולך (שיחה | תרומות) (←‏זהותה של קטורה: הרחבה קלה - קטורה זו הגר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונת משפחתו של אברהם מתוך הגדת ונציה משנת 1630. קטורה עומדת עם ששת ילדיה מאברהם מימין. ספריית אוניברסיטת ייל

קְטוּרָה הייתה אשתו של אברהם אבינו, ככתוב בספר בראשית בפרשת חיי שרה: ”וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'). בפשטות הדברים מדובר באשתו השלישית שנשא אברהם לעת זקנתו, לאחר שכבר גירש את הגר, ושרה כבר נפטרה.

זהותה של קטורה

במדרש תנחומא[1], נחלקו חז"ל בנוגע לזהותה של קטורה: לדעת רבי[2], קטורה היא הגר, ונקראה קטורה ”על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם”[3]. בדרך זו הלכו כמה מן הראשונים, כגון רש"י. לדעת שאר החכמים במדרש קטורה היא אשה שלישית שהייתה לאברהם, וכמו שמשמע בפשוטו של מקרא. בדומה לשיטה זו, נאמר גם בילקוט שמעוני[4]: ”שלש נשים נשא אברהם: שרה, בתו של שם; קטורה, בתו של יפת; הגר, בתו של חם. ראשונים אחרים קיבלו דעה זאת על פי הפשט[5]. מפרשים נוספים מביאים את שתי הדעות בשווה[6]. במפרשים האחרונים מובא כי אף לפי הסוברים שקטורה לא הייתה הגר, ודאי גם אותה גייר אברהם[7].

על פי המשך הפרק בו מוזכרים בני הפלגשים, ועל פי דברי הימים[8], שם נאמר ”וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם”, מעמדה של קטורה היה של פילגש.

בני קטורה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בני קטורה

קטורה ילדה לאברהם שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. שמות אלה מייצגים שבטים שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב, והם מכונים בדרך כלל "בני קדם".

אתרים על שמה

קיבוץ קטורה שבערבה נקרא על שמה.

הערות שוליים

  1. ^ חיי שרה, סימן ח'.
  2. ^ כן היא גם דעת רב בבראשית רבה, פרשה ס"א, פסקה ד' (וכן בילקוט שמעוני, דברי הימים, סי' תתרע"ג). וביאר שנקראה קטורה על שם "שמקוטרת מצוות ומעשים טובים".
  3. ^ כלשון רש"י בפירושו על התורה, בראשית כה, א.
  4. ^ ילקוט שמעוני איוב רמז תתק"ד.
  5. ^ כגון הרשב"ם, בראשית, כה, א; כה, ו; הראב"ע, בראשית, כה, א; רמב"ן, בראשית, כה, ו; החזקוני, בראשית, כה, א; כה, ו; האברבנאל, בראשית, סוף פרק כ"ד, ד"ה ויען לבן.
  6. ^ רד"ק, בראשית לז, כח; רבי חיים פלטיאל, בראשית, כה, ו; רבי בנימין איספינוזא, נופת צופים (על הגדה של פסח), ד"ה ושאינו יודע לשאול, בתוך "מקבציאל", לב, תשס"ז, עמ' מ"ו. מהדיר: הרב בצלאל דבליצקי; רבי יוסף דוד זינצהיים, שלל דוד, בראשית, כה, ו; רבי מאיר שמחה הכהן, משך חכמה, בראשית, יז, כ.
  7. ^ רבי יוסף דוד זינצהיים, שלל דוד, בראשית, כה, ו.
  8. ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ב.