קלינאות תקשורת
קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע פרא-רפואי, העוסק באבחון, טיפול ושיקום של אנשים עם לקויות שונות בתקשורת אישית, ובכללן לקויות בדיבור, בהבנה או בהבעת שפה מדוברת, לקויות בתקשורת לא מילולית ולקויות קריאה וכתיבה. מרבית קלינאי התקשורת הוותיקים הוכשרו לטיפול חלקי או ייחודי בקרב האוכלוסייה הנזקקת לטיפולים אלו.
אבחון וטיפול
הלקויות בהן מטפלים קלינאי תקשורת יכולות לנבוע מסיבות מגוונות. הפרעות בהגייה בלבד יכולות לנבוע מבעיות קואורדינציה (כמו בדיספרקסיה התפתחותית), בעיות פסיכולוגיות, בעיות פיזיות (כמו פגם מבני בחך), או מסיבות שאינן מובנות דיין (כמו בגמגום). הפרעה הן בהגייה והן בבליעה אך לא בהבנת שפה ולא בתקשורת לא-מילולית יכולה לנבוע מהפרעה בהנעת השרירים (כמו בשיתוק מוחין). הפרעות רק בהגייה ובהבנת שפה מדוברת יכולות לנבוע מחירשות או אפזיה. אדם מהקשת האוטיסטית עשוי להזדקק לסיוע בכל תחומי הטיפול הללו (ובנוסף הפרעות בליעה, הנובעות ככל הנראה מעודף רגישות למגע בחלל הפה).
קלינאי התקשורת מאבחן, נותן טיפול תרגולי והוראתי, ומתאים טכנולוגיה מסייעת כגון מכשיר שמיעה וציוד תקשורת תומכת וחליפית. מטרתו היא לאפשר תקשורת בצורה קלה ונוחה ככל האפשר.
תחומי פעילות
קלינאי תקשורת עוסקים באבחון, טיפול ושיקום בקרב ילדים ומבוגרים. הם פעילים במגוון מסגרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה בהתאם לתחומי התמחותם, וכן בקליניקות פרטיות, בבתי המטופלים ובמסגרות קהילתיות.
רבים מקלינאי התקשורת עובדים כחלק מצוות רב-מקצועי, אשר כולל אנשי מקצוע מתחומים כגון רפואה, סיעוד, חינוך, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה וטיפול באמנויות. קלינאי תקשורת מועסקים במסגרות שונות בהתאם לתחומי ההתמחות השונים: בתי חולים, מכונים לאבחון ושיקום שמיעה ודיבור, מרכזי שיקום, מוסדות חינוך, מסגרות שונות בקהילה ועוד.
קלינאי תקשורת עוסקים גם בהדרכות הורים בתחומי פיתוח השמיעה והשפה בגיל הרך. יש העוסקים באיתור והתערבות מוקדמים בקשיי שמיעה ושפה, כדי להפחית קשיי למידה עתידיים ותפקוד מקצועי וחברתי. רבים מהם שותפים במסגרת עבודתם בהנחיית סטודנטים ובמחקר קליני, וכן בהוראה ובמחקר של ההתפתחות וההפרעות בתחומי השפה, השמיעה והדיבור.
הכשרה והסמכה
בישראל הוסדר המקצוע בחוק ב-2008 על ידי משרד הבריאות והכנסת (כולל הסמכת קלינאי התקשורת),[1][2] וההכשרה האקדמית והמקצועית של הקלינאים הפכה לרב-תחומית ובין-תחומית. ההכשרה הנדרשת היא תואר אקדמי באחד המוסדות המוכרים להכשרה זו, והעיסוק במקצוע מותנה בקבלת תעודת הסמכה על ידי משרד הבריאות אחרי תקופת התמחות (סטאז'). תוכנית הלימודים של קלינאות תקשורת היא היום מגוונת וכוללת מקצועות והתמחויות כמו מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, שיטות אבחון, טיפול וייעוץ, ריפוי בעיסוק, שיקום, פיזיקה, סטטיסטיקה ושיטות מחקר, מדעי הרפואה, פיזיולוגיה, נוירולוגיה, אודיולוגיה, גנטיקה, אנטומיה, חינוך, חינוך מיוחד, קריאה מודרכת, שפה ובלשנות, פתולוגיה בסיסית ועוד.
כיום נכללים לימודי קלינאות תקשורת בחמישה מוסדות אקדמיים בישראל: אוניברסיטת תל אביב (בשיתוף בית החולים שיבא), המכללה האקדמית הדסה ירושלים, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל בשומרון והקריה האקדמית אונו.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קלינאית תקשורת, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- איגוד קלינאי התקשורת בישראל
- תפקידיו של קלינאי התקשורת במערכת החינוך
הערות שוליים
- ^ קלינאות תקשורת, באתר משרד הבריאות
- ^ חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, באתר הכנסת
- ^ מוסדות מוכרים בישראל ללימודי קלינאות תקשורת, באתר משרד הבריאות
